דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באייר תשפ"ב 19.05.22
23°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 36°אילת
  • 31°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רווחה

רווחה / המעסיקים מציעים העלאת קצבאות לקשישים עניים בשת"פ עם המדינה

יו"ר הארגונים העסקיים שרגא ברוש, הציע להעלות את הפרשת המעסיקים לביטוח הלאומי כך שיתווספו לקופת המוסד 1.5 מיליארד שקלים, סכום אותו תשווה המדינה | ברוש: "נפגשנו עשרות עמותות וארגונים והחלטנו לפעול יחד לעתיד טוב יותר"

יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש במסיבת העיתונאים "המעסיקים מתגייסים", היום 26 בנובמבר (צילום: עמר כהן)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים (ארגון הגג של ארגוני המעסיקים בישראל), שרגא ברוש, הניח הבוקר (ראשון) הצעה מפתה לפתחה של ממשלת ישראל. במסיבת עיתונאים שערך בתל אביב, הציג ברוש מתווה תוכנית לפיתרון למצוקת הקשישים בישראל. על פי ההצעה, יפרישו המעסיקים להפרשה אותה הם מעבירים לביטוח לאומי 0.35% משכר העובדים, ובכך יוסיפו לקופת הביטוח הלאומי כמיליארד וחצי שקלים בשנה. בתמורה, דורשים המעסיקים מהממשלה לתת את שלה ולשים סכום דומה. לטענת המעסיקים, שלושה מיליארד שקלים הם הסכום להכנסה שתאפשר קיום בכבוד לכל קשיש בישראל.

לדברי ברוש, התוכנית, שגובשה יחד עם ראשי הארגונים העסקיים במשק, ועדת פרופסורים ל"זקנה ראויה" בראשות הפרופסור איתן שישינסקי, וארגונים חברתיים נוספים, נועדה ליצור פיתרון לאחת הסוגיות הבוערות בישראל.

פרופ' איתן שישנסקי יו"ר הועדה "מזדקנים ביחד" (צילום: עמר כהן)

על המהלכים שהובילו לגיבוש התוכנית אמר ברוש כי "הרי ידוע לכולנו שאין כלכלה בלי חברה ואין חברה בלי כלכלה, נפגשנו עשרות עמותות וארגונים והחלטנו לפעול יחד לעתיד טוב יותר".

"הפעולה הראשונה שהחלטנו לעסוק בה היא לתקן את אחת העוולות החמורות ביותר בחברה הישראלית – בעיית הקשישים העניים" אמר, "כשקשיש נאלץ לבחור בין אוכל לתרופות או מתלבט אם לחמם את הבית בחורף, זו חרפה שחייבים לפעול מייד כדי לתקן את העוולה הזו".

עוד הוסיף ברוש כי, "דבר ראשון בודקים בצורה רצינית ויסודית את הנושא, מגבשים תכנית פעולה, מתקצבים ואז יוצאים לדרך". לדבריו, היעד שהוגדר לחברי הוועדה הוא חישוב הסכום שזוג קשישים צריך "בשביל לחיות בכבוד". שכום זה הוערך, בתום עבודת הוועדה, על  על 4,670 שקלים בחודש ליחיד ו 7,780 שקלים בחודש לזוג ב-2018. "היום בישראל יש כמיליון פנסיונרים, שכ-30% אחוז מהם לא מגיעים לסכום הזה וכ-20% מהם חיים מתחת לקו העוני", טען ברוש.

"יש לכך כמובן משמעות תקציבים והסכום הנדרש הוא כשלושה מליארד שקלים. לשמחתי הרבה בנשיאות הארגונים העסקיים קיבלו את הצעתי שאנחנו ניתן כמיליארד וחצי שקלים בשנה והמדינה תשלים כמיליארד וחצי שקלים נוספים ובכך נפתור את אחת הבעיות הקשות בחברה הישראלית. נפגשתי עם שר האוצר בשבוע שעבר והצגתי לו את הנושא. הוא גם מודאג ממצב הקשישים והיה בהחלט חיובי ביחס לתוכנית שהצגנו".

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש צוות המומחים, פתח את דבריו באמירה כי "אני פה מסיבות אגואיסטיות, אני בקרוב מצטרף לקבוצה הזו שנקראת קשישים. על עבודת הצוות אמר ששינסקי כי "אי אפשר להתווכח עם העובדה שבישראל קצבאות הזקנה נמוכות ביחס למדינות המתוקנות בעולם ולממוצע ה-OECD. אנחנו מציעים פה כיוון והכיוון הזה הוא נכון וחשוב.

ברוש: "זה לא מהלך פשוט שהמעסיקים שמים יד בכיס עם העלאת שכר המינימום ועם קיצור שבוע העבודה. אבל אנחנו לא יכולים להסביר למה אנחנו לא יכולים לעשות, אנחנו מכניסים את היד לכיס". 

על סוגיית העלות הנוספת שתיפול על המעסיקים במסגרת התוכנית, טען ששינסקי כי ממוצע הפרשות המעסיקים במדינות ה-OECD עומד על כ-20%ף במדינות צפון אירופה הממוצע מגיע אף ל-23%. לדבריו, "אנחנו לא מגיעים לשיעורים הללו, כך שאין כאן חריג בהגדלת העלויות מבחינת המעסיקים".

ביחס לשאלת הצמדת קצבאות הזקנה אמר ששנסקי כי "קצבאות הזקנה אצלנו צמודות למדד המחירים לצרכן. האם נכון להצמיד למדד המחירים או לשכר הממוצע? השכר הנומינלי עולה ביחס למדד. והשאלה האם להשאיר את הפנסיונרים ברמת חיים שעולה עם עליית רמת החיים באוכלוסיה. אנחנו מציעים להצמיד את קצבאות הזקנה לשכר, כמו בגרמניה בשוודיה ואחרות. יש מדינות שמנהיגות הצמדה משולבת לשכר ולמדד המחירים כמו שווייץ, שם 50% מוצמד לשכר ו-50% מוצמד למדד".

ששינסקי גם הגיב להתקפות אפשריות על התוכנית כשאמר כי "בשאלת החיסכון, אם מעלים את הקצבאות האם הציבור יקטין את החיסכון, התשובה שלנו היא שמכיוון שאנחנו מדברים על אנשים ברמת ההכנסה הנמוכה, אנחנו מעריכים שלא תהיה לכך השפעה משמעותית, אך צריך להמשיך ולבחון את הסוגיה הזו במהלך השנים".

"האם הגדלת הקצבאות תביא להפסקת עבודה של קשישים שממשיכים לעבוד אחרי שעברו את גיל הפרישה?" אמר ששינסקי, "אנחנו מעריכים שההשפעה תהיה שולית. תמחרנו השפעה כזו ואנחנו מבינים שהתועלת של התוכנית והחשיבות שלה עולה על השפעות מן הסוג הזה".

נתן לבון מארגון כן לזקן אמר כי "מהפניות שאנחנו מקבלים במוקד שלנו יום יום, שעה שעה,  אנחנו למדים שקו העוני הוא  לא נתון סטטיסטי. מדובר במכה קשה בבטן הרכה של הקשישים בישראל. אפשר לראות בימי שישי את הזקנים שמגיעים לשוק מחנה יהודה בירושלים ולשוק התקווה בתל אביב שמחכים לקבל מהפירות והירקות שנשארים בסוף היום".

עוד הוסיף לבון כי "יש פה מסר שהזקנים בישראל הם נטל. אנחנו לא מתגאים בהם על שעשו משהו למען המדינה. לכן מדובר במפעל חשוב מאוד. ולמרות חילוקי הדעות האידאולוגיים שיש לנו עם המסקנה באשר על כמה צריכה לעמוד קצבת הזקנה, אנחנו החלטנו להירתם למהלך החשוב הזה ולתמוך בו".

ברוש: "הפקידים הם לא אלו שקובעים את סדר העדיפויות ואני משוכנע שהשרים שקובעים את סדר העדיפויות מבינים את הנושא ויתמכו בתוכנית"

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים הוסיף כי "אנחנו מבקשים להסתכל במראה, המראה הזו היא הארגונים החברתיים והעמותות שעוסקים יום יום במצוקות של החברה הישראלית. נפגשנו עם למעלה משישים עמותות וביקשנו לברר מהו הנושא הדחוף והחשוב ביותר שצריך לעסוק בו. הגענו למסקנה שמעמדם של הקשישים ויכולתם להזדקן בכבוד היא הסוגיה הדחופה ביותר שצריך לטפל בה. כמי שחי בפריפריה, מסתכל על המציאות בקרית שמונה ובחצור, אני מסתכל על המצב ואומר לאן הגענו?".

בתגובה לשאלה ביחס לעמדתה של הממשלה בנושא השיב ברוש כי "מבחינת הממשלה, הצגתי לכחלון את התוכנית, הוא כמובן מכיר את הבעיה והיא לא חדשה. הוא הסתכל על זה בחיוב. אנחנו אנשים אופטימיים ואין לי ספק שהתוכנית תצא לדרך. דיברתי גם עם שר הרווחה שהוא גם שותף לדרך. אין לי ספק שהממשלה לא תישאר בצד, במיוחד כשהמעסיקים יוזמים ומתווים את הדרך".

"הפקידים הם לא אלו שקובעים את סדר העדיפויות ואני משוכנע שהשרים שקובעים את סדר העדיפויות מבינים את הנושא ויתמכו בתוכנית", הוסיף ברוש.

לשאלות כתבים אם יתמוך בקידום התוכנית שהציג או בהורדת מס החברות, אמר ברוש כי "אנחנו נדאג לקשישים. זה חשוב להוריד את מס החברות, זה מעודד פעילות בצמיחה אבל מצב החירום הוא חרפה. קודם כל הקשישים. בדיוק כפי שאנחנו יזמנו מהלך, אני מניח ששר האוצר יודע מה צריך לעשות, כמו שאני עניתי ברור על השאלה הקודמת אז גם שר האוצר יודע מה צריך לעשות".

לטענת ברוש, "זה לא מהלך פשוט שהמעסיקים שמים יד בכיס עם העלאת שכר המינימום ועם קיצור שבוע העבודה. אבל אנחנו לא יכולים להסביר למה אנחנו לא יכולים לעשות, אנחנו מכניסים את היד לכיס". 

לשאלה על מרכיב המאצ'ינג בתוכנית, אמר כי "זה לא התפקיד של המעסיקים, מבחינתנו הגיעו מים עד נפש ולכן אנחנו נכנסים למהלך הזה. זה תפקידה של הממשלה, אבל אנחנו לא יכולים להסתפק בלהגיד לממשלה מה לעשות, אנחנו מכניסים את היד לכיס, אנחנו ניתן דוגמה לכיס, אבל אנחנו גם יודעים את מקומנו ואת תפקידנו."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!