לא נעים לקלקל. הרב ישראל לאו בולט בדמותו כמי שאהוב, אם לא נערץ, על רוב קהל ישראל כולל מתעבי חרדים (לא אני!). דמות מכמירת לב ומעוררת סימפטיה בתמונה כילד ניצול שואה, לשון רהוטה מאוד, ידע מעמיק בתורה וסלבס של חילוניים.
בכל חתונה ולוויה של סלבס או פוליטיקאי נכבד, צצה ובולטת דמותו של הרב לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר ורבה של תל אביב-יפו (שתי קדנציות), ומתנוססת על גבי דפי העיתונים. מה בעצם איכפת לי?

אלא מעשה שקרה לי, גורם לי הרגשה לא נוחה בלשון המעטה כל אימת שאני רואה את דמותו. אוהדיו מהללים ואני סוכר את פי. בשביל מה לי, מקלקל מסיבות סדרתי שכמותי?
אז ככה. ב-2004, עשיתי סרט שנקרא "בלב המוח" שעקב אחר מנתח המוח פרופסור זערור – רופא-מופת לכל קהילת הרופאים בעולם. אחד החולים היה איש מקסים בעל משפחה מקסימה, פקיד עיריית חיפה בשם דודי הללי. כשקרבו ימי דודי למות, ביקש את בתו להקדים את חתונתה כדי שיזכה להיות בה. הייתי נוכח באותו אירוע. הוא אחז בידי ואמר:

– "איציק, טובה קטנה".
– "מה שתרצה דודי" השבתי.
– "תסדר לחתונה את הרב ישראל לאו, בחייתק"
– "לא מעדיף את הרב הראשי הספרדי מזרחי שכמותך?" התלוצצתי.
– "עזוב את כולם! מזרחי, אשכנזי… רק הרב לאו!"
– "קטן עליי!"

אני מתקשר ללשכת הרב לאו. מבקש אותו, נשאל במה מדובר, אני מספר. מדובר בחולה העומד למות, רוצה שהרב לאו יחתן. בקיצור, השתמשתי בכל קסמי וכל כוח השכנוע. הבנאדם רוצה רק את כבוד הרב.

עונה לי מזכירו:

– "הרב לאו מחתן רק במינימום 5,000 שקל".

נדהמתי והתחלתי את כל סיפורי מחדש.

– "מדובר בפקיד, משכורת לא מי-יודע-מה, אבל מה לעשות?" צחקתי כדי לשפר את מצב הרוח, "יש לו מחלה נוספת, הערצת הרב לאו".
– "5,000 אלפים שקל" שמעתי מהצד השני. "בפחות הוא לא מגיע, תאמין לי, זאת עוד הנחה".
– "אולי תתן לי לדבר עם כבוד הרב עצמו?"
– "אין דבר כזה, על העניין הזה הוא לא מדבר עם אף אחד".
– "אף אחד? אפילו עם חולה שכיב מרע?" זעקתי.
– "זה הנוהל" אמר שלוחו של הרב לאו.

לא זוכר איזה סיפור המצאתי לדודו הללי, שהרב תפוס, או משהו כזה. לחתונה הגיע רב מקסים, ואת האושר של דודי שהספיק לחתונת בתו ונפטר לאחר חודש אין לתאר.
מה הזכיר לי אותו? פשוט, היום ראיתי את תמונתו מתנוססת בלווייתה העצובה כל כך של מלכת היופי לשעבר ספיר קופמן שנערכה בכפר שמריהו. ארבעה עמודים שלמים הקדיש ידיעות אחרונות לכך, וכך נכתב: כל עולם הסלבס והעסקים היה שם כמובן. והנואם את תפילת האשכבה, וטראח…כמובן הרב ישראל לאו רב הסלבס. כמה כסף לקח? לא יודע. אולי ביקש כסף לעמותה, פטנט ידוע ומסריח של רבני עיר וישראל שמשכורתם משתווה לזו של נשיאת בית המשפט העליון. על כך אמרו חז"ל: "כל אדם המגיע לגבורות כל ייצר ניטל הימנו חוץ מתאוות הממון".

דבר אחד טוב יצא מזה: בכל פעם שאני רואה את צילום הרב לאו בעיתון אני נזכר בדודי הללי. הרב לאו משמש ציון לא נעים לזכרו, אבל זה גם משהו כי "טבעם של מתים להשתכח" אמרו חז"ל.