קשה לדמיין מה עבר לפני שבועיים על אישה בת כ-65, שנכנסה לסופר-מרקט בעיר הבירה של ישראל, וניסתה לחמוק ממנו כשמצרכים בסיסיים, שלא שילמה עליהם, נמצאים בתיקה. כמה זמן לא אכלה? האם קיוותה להיתפס? באיזו מהירות פעם ליבה כשהקב"ט עצר אותה והזעיק את המשטרה?

מכתב התודה לשוטרי מרחב מוריה (קרדיט: דוברות המשטרה)

"קוטג', גבינה לבנה, חלה. אוכל, לא מותרות", מתארת גלית זיו, דוברת מרחב ירושלים של המשטרה, את המצרכים אותם ביקשה אותה אישה לקחת. הקב"ט, שזיהה אותה ממקרים דומים בעבר, היה חסר אונים. השוטרים שהגיעו לזירה לקחו אותה לתחנת מוריה, ותוך כדי שהעבירו את פרטיה לגורמי רווחה בעיר, החלו לאסוף כסף. "כמה מאות שקלים" מספרת זיו, "אספו בשקט, וכשהיא הלכה נתנו לה במעטפה, לחוס על כבודה."

בשבוע שעבר, חזרה האישה לתחנת מוריה עם פתק תודה, "רוצה להודות לכם על היחס החם וטוב הלב. לא יודעת איך להודות לאנשים כמוכם."

אולם נראה כי גם מקרה קשה כמו זה של האישה בת ה-65 מירושלים, איננו הסמן הקיצוני ביותר של עוני בקרב קשישים. פשיעת עוני, או כפי שקוראים לזה בסנגוריה הציבורית, 'תיקי עוני', הם "תיקים בהם העבירה הפלילית מתבצעת על רקע של נסיבות של מצוקה כלכלית קשה ומציאות חיים הישרדותית בשל מחסור באמצעי קיום בסיסיים", כפי שהגדירה הפרקליטות. במילים אחרות – לגנוב כדי לאכול.

'תיקי עוני'

בדוח הפעילות של שנת 2016, מתריעה הסניגוריה כנגד הליכים פלילים כלפי אלו המבצעים פשעים קלים בכדי לשרוד, ומדגישה כי הדרך הנכונה להתמודד איתם אינה ענישה אלא הפנייה לגורמי רווחה מטפלים. "במסגרת זו נתקלת הסניגוריה הציבורית בכתבי אישום המוגשים, למשל, בגין פלישה שלא כדין לדירות ציבוריות, חיבור פיראטי לרשת המים והחשמל, גניבת מזון ומוצרי קיום בסיסיים וקיבוץ נדבות. רק בשנה האחרונה, טופלו על ידי הסניגוריה הציבורית מקרים של העמדה לדין ומעצר של אנשים שאיימו בהתאבדות בשל מצוקה, דר רחוב שהורשע לאחר שנכנס ל"בודקה" בכניסה לחניון כי רצה לשתות מים; ודר רחוב שהורשע לאחר שגנב בקבוקי שמפו, חומר ניקוי, משקה ענבים, חבילת חמאה וחפיסת שוקולד".

ואכן, בסנגוריה הציבורית שיבחו את פעולת השוטרים, בעיקר את העברת פרטיה של אותה אישה למחלקת הרווחה, וההחלטה שאינה ברורה מאילה שלא לפתוח נגדה הליך פלילי.

עוני בישראל (צילום: נעם רבקין פנטון / פלאש90).

בדוח שפרסמה הסנגוריה על שנת 2015, מפורט הרקע לאותם 'תיקי עוני', ומדוע יש להתמודד איתם בדרך שאינה פלילית, "אוכלוסיות המצויות בשולי החברה: עניים, קבוצות מיעוט, מהגרי עבודה ואנשים עם לקויות. חשודים ונאשמים חסרי הון חברתי וכלכלי נוטים להיפגע יותר מהפעלת סמכויות המשפט הפלילי כלפיהם: הם אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות, ופעמים רבות הם מתקשים לעמוד על מימושן ויישומן. בהעדר רשת חברתית יציבה עלול מעצרו או מאסרו של אדם, ולעתים אף עצם קיומו של רישום פלילי, להקשות על השתלבות במסגרת תעסוקה ועל השתלבות במסגרות חיים נורמטיביות אחרות. בכך עלול המשפט לשמש כגורם המנציח את המצוקה, הניתוק והעוינות של קבוצות מודרות."

בדוח הביטוח הלאומי מהשנה שעברה הסתמנה אמנם מגמה של ירידה בעוני בקרב קשישים, וזאת בשל פעולות עדכון של קצבאות הזיקנה והילדים. אולם, המאבקים המרים של השנה האחרונה – הדרישה להעלאת קצבאות הנכות ויצירת רשת הביטחון שנמחקה עבור מאות אלפי ישראלים ששילמו לביטוח הסיעודי קיבוצי, לצד העובדה שתוכלת העוני בישראל היא הגבוהה, עדיין, בקרב מדינות ה-OECD, מצביעים על כך שהמלאכה הניצבת בפני החברה הישראלית, ערב חגיגות ה-70 למדינה, עדיין רחוקה מלהסתיים.