מחיר הדמים ששילמה מצרים במתקפה האחרונה היה גבוה משמעותית מהמתקפות הקודמות אולם תגובת הממשלה זהה: 3 ימי אבל, מסרים מרגיעים בתקשורת בדבר העניינים שבשליטה והבטחות נקמה מצד א-סיסי. הדפוס החוזר של התגובה בעקבות המתקפה ביום שישי האחרון, שגבתה את חייהם של 305 אזרחים במסגד סוּפי, מעלה את השאלה האם למצרים נותרו מהלכים שהיא יכולה להוציא לפועל במלחמתה כנגד ארגוני הטרור שבתחומה.
הצבא השליך לתוך המערכה טנקים, נגמ"שים, מטוסי קרב, ספינות מלחמה ומסוקים חמושים לעיל, שלא לדבר על עשרות אלפי שוטרים וחיילים במשך 3 השנים האחרונות בהן נמשכים העימותים עם הקיצונים שכוללים גם את מחוז סיני של דאע"ש הפועל בצפון חצי-האי.
האזור נתון לתקנות שעת חירום במשך כמה שנים ומצרים כולה מאז אפריל האחרון. כוחות הביטחון פינו תושבים מאזורים הסמוכים לגבול עם עזה תוך כדי הרס בתים ומשקים. הם פוצצו מנהרות שלטענת השלטונות שימשו את פעילי הג'יהאד להברחת נשק מעזה של חמאס אל תוך סיני. כל האמצעים הללו לא הניבו תוצאות ממשיות.
כוח האש ופריסת הכוחות בסיני אמנם מונעים מארגוני הטרור לשלוט בשטח אולם הם לא מצליחים לעצור את מתקפותיהם הרצחניות המשליטות אימה על התושבים ולמנוע מהם להוציא לפועל מבצעים המכוונים גם כנגד עמדות הצבא והמשטרה, מארבים לשיירות אספקה ולאחרונה אף שוד לאור היום באחד היישובים הגדולים בסיני.
בפנייה טלוויזיונית לעם המצרי נראה א-סיסי, הגנרל שהפך לנשיא כשהוא כעוס והתחייב על הפעלת כוח ברוטאלי בתגובה למתקפה האחרונה. "הצבא והמשטרה ינקמו בכוח על בנינו, קדושינו המעונים, וישיבו את הביטחון והיציבות תוך זמן קצר", נשבע א-סיסי.
ישנו שיח ציבורי דל אודות האופן בו נכון לנהל את הלחימה וצפון סיני סגורה בפני עיתונאים, דבר המקשה להעריך מה מתרחש. בתקשורת האוהדת את המשטר באופן מוחלט, השיח בנושא העימות נסוב בעיקר סביב תשואות ודברי עידוד לחיילים ולשוטרים, אזכור "המרטירים" וקריאה לציבור להתאחד תחת מנהיגותו של א-סיסי.
הדבר הכי קרוב שהיה עד כה להודאה מצד השלטונות בחוסר הצלחה היה כשא-סיסי החליף את הרמטכ"ל וקציני משטרה בכירים לאחר המתקפה היזומה שהשתבשה קשות נגד המחבלים במדבר המערבי. במבצע נהרגו עשרות שוטרים מיחידות לוחמה בטרור ונחשף בו שיתוף הפעולה הכושל בין כוחות הביטחון לשירותי המודיעין. המבצע גם הדגים את הבעיה של מצרים עם גבולה היבשתי הארוך עם לוב, מדינה השקועה בכאוס ומשופעת בקבוצות של מיליטנטים אסלאמיים חמושים – ושדרכו נשק ולוחמים יכולים להיות מוברחים. דבר זה הצית חזית אלימה שנייה במערב ונראה כי הנשק מחזית זו זולג גם לקיצונים של סיני.
תגובתה של מצרים נאמנה לתורת הלחימה הקונבנציונאלית מול צבא יריב ואכן, בשנים האחרונות הוציא צבא מצרים 15 מיליארד דולר בעיסקאות נשק, בעיקר לפלטפורמות לחימה לא מידתיות כמו נושאות מסוקים, צוללות, מסוקי קרב ומפציצים.
המבקרים את התנהלות צבא מצרים קוראים לביסוס אסטרטגיה ללוחמה בטרור בסיני ולא המשך ההישענות על כוח אש מאסיבי. ישנם כמה מומחי לוחמת טרור ויחידות לוט"ר הפרושות בשטח אך רובן לא מאומנות מספיק טוב ומורכבות מחיילים רגילים ושוטרים בשירות חובה שעיקר המיומנות שלהם הוא איוש מוצב. למטוסים ומסוקי קרב יש מגבלות בפעולה באזורים הרריים שהמחבלים מכירים טוב בהרבה מהצבא וכוחות הנעים על גבי טנקים וכלי רכב כבדים הם מטרה נוחה למארבים המתבססים על כוחות קטנים וזריזים המשתמשים במקלעים ומפעילים מטעני צד ומחבלים מתאבדים.
א-סיסי אמר לאחרונה כי פעולת הצבא מוגבלת בשל נוכחותם של אזרחים בסיני וזו דורשת פעולה זהירה מאד שמסייעת לארגוני הטרור אולם מבקריו טוענים כי הצבא דווקא הפעיל כוח מאסיבי עד כה ובכך דווקא העמיק את חוסר האמון של השבטים המקומיים שבמשך שנים טוענים לאפלייה וקיפוח.
הגברים במשפחות השבטים הללו לעיתים נלקחים למאסר אם מישהו מהמשפחה נחשד בהשתייכות לארגון טרור, כך לפי פעילי זכויות אדם בסיני. חיילים ושוטרים במחסומים ידועים לשמצה בשל יחסם לאזרחים, אומרים הפעילים. כבישים נחסמים ושירותי הטלפון הסלולרי משובשים. בתים נהרסו על מנת לפנות אזורים לשליטה צבאית ואנשים פונו מבתיהם בכוח. אפילו אלה המתנגדים לחמושים פחות ופחות נכונים לסייע לכוחות הביטחון.
במקביל, החמושים מטילים את מוראם על התושבים לבל יסייעו לכוחות הביטחון תוך שהם חוטפים אנשים החשודים בשיתוף פעולה ומשליכים את גופותיהם ערופות הראשים ברחובות אל-עריש, רפיח (המצרית) ויישובים אחרים בצפון סיני, למען יראו וייראו. כך נוצר מצב בו המקומיים כמעט ולא מספקים לכוחות הביטחון מודיעים מהימן.
הצעה אחת שעלתה הייתה שהצבא יחמש שבטים מקומיים בסיני המתנגדים לג'יהאדיסטים – כמו מיליציות "ההתעוררות" הסוּניות בעיראק שהוקמו על-ידי ארה"ב והיה להן תפקיד מפתח בהבסת אל-קעידה בתחילת שנות ה-2000. בהתחשב בזעם של אנשי השבטים בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של יום שישי האחרון, הרעיון הזה הולך ונתפס כפחות ופחות מופרך. הצבא לעומת זאת, חושש מתרחיש בו שבטים חמושים יקומו בסופו של דבר כנגדו.
המבקרים של א-סיסי טוענים גם כי מסע התעמולה הארצי של הממשלה כנגד האיסלאמיסטים פעל דווקא פעולה הפוכה במידה מסויימת ודחף צעירים אל עבר הארגון המזוהה עם דאע"ש. הפעולה החלה כנגד האחים המוסלמים ב-2013 לאחר שהצבא הדיח את מוחמד מורסי, הנשיא הקודם שהיה חבר בארגון ומאז נאסרו אלפי חברים באחים המוסלמים ובארגונים אסלאמיסטים אחרים, דבר שהביא להקצנה של צעירים רבים – חלקם בכלא – ולפנייתם לקבלת סיוע מדאע"ש. הממשל במצרים ממשיך לטעון כי האחים המוסלמים הם ארגון טרור וכי הם היו כזה מלכתחילה.
יש הטוענים כי ארגוני הטרור מהמרים בכך שהם הולכים ופועלים ביתר ברוטאליות כשבכך הם מסתכנים בהתקוממות כנגדם מצד התושבים. חסן ח'לף, זקן שבט מקומי אמר לסוכנות הידיעות AP כי רבים מאלה שנהרגו כבר שיתפו פעולה עם הצבא וסביר כי הם סומנו כחלק מטקטיקת הפחדה. "אנשים יותר נחושים לעמוד נגד החבורה הלא-אנושית וחסרת הלב הזאת", אמר.
