ארגון המורים הודיע כי ישביתהיום (שלישי) את הלימודים בכל בתי הספר העל יסודיים של רשת עמל. על פי הארגון, מדובר בהשתה של כ-80 בתי ספר, בהם לומדים כ-20 אלף תלמידים בכיתות י'-י"ד. השביתה מחר היא חלק מהמאבק שהתחיל ארגון המורים לפני כשבוע, בעקבות מבוי סתום אליו נקלע המשא ומתן על הסכם שכר חדש למורים בין אנשי משרד האוצר לארגון. מהארגון נמסר כי הוא " שומר לעצמו את הזכות לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו ובכל היקף שיידרש. בהתאם להתפתחות המו"מ נחליט על הצעדים הבאים".
היום צפויה להתקיים פגישה נוספת בין נציגי ארגון המורים לבין נציגי משרד האוצר במו"מ לשיפור שכרם של המורים בתיכונים. הארגון ומשרד האוצר סיכמו ביניהם על תוספת שכר משמעותית לשכר המורים.
בשבוע שעבר התייחס ארגון המורים למשא ומתן, והתייחס לכמה דרישות מרכזיות של המורים וביניהן תוספת שכר מידית לשכר ההתחלתי, כדי שמורה חדש יתחיל משכר של 8,000 שקלים ברוטו במקום 6,400 שקלים; עליית שכר יחסית לוותק 2 עד 7 כולל; תוספת שכר מידית בסך 600 שקלים למורים מוותק 8 שנים ומעלה. עוד דורש הארגון תוספת תגמולי השתלמות והעלאת התקרה של צבירת גמולי השתלמות, שעות לבעלי תפקידים, הוספת תפקידים, תקן לייעוץ בחט"ב, מענקי הצטיינות למורי חט"ב, גמול שעות חינוך למורי החט"ב, סל שעות ניהול למנהלי בתיה"ס ותוספת שכר למנהלים.
ע"פ גורמים באוצר הדרישות של ארגון המורים לא עומדות בגבולות ההסכמים עליהם נידון עד כה, שכן מדובר בחריגה של לפחות 400 מיליון ש"ח מהתקציב שנידון עליו במו"מ עד כה. לטענתם, התנהלותו של ארז איננה רצינית ומשקפת כי הוא אינו רוצה להגיע להסכם, אלא להמשיך את מצב המשבר מסיבותיו שלו.
שכר המורים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD
השכר הממוצע למורים בישראל כיום, ע"פ נתוני האוצר, עומד על 11 אלף שקלים בחודש והצעת האוצר אמורה להביא אותו לקרוב ל-13 אלף ש"ח. ע"פ תמונת המצב של מדד ה-OECD לשנת 2014, השכר ההתחלתי של מורי בתי הספר העל יסודיים בישראל עומד על 60% מממוצע ה-OECD. לאחר 10 שנות ותק עומד השכר על 61% מהממוצע, ואחרי 15 שנות ותק – על 56% מהממוצע בלבד. גם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין המורים רק מתקרבים לעמיתיהם מעבר לים, ועומדים על 97% מהשכר הממוצע במדינות ה-OECD.
לפי נתוני ה-OECD הפער הממוצע בשכר בין מורים מתחילים לוותיקים עומד על 2.5 (בעיקר בבתי הספר היסודיים, אשר מוריהם מאוגדים בהסתדרות המורים). ע"פ האוצר, מדובר בפערים הגדולים ב-OECD, כאשר ישנה קפיצה גדולה בגובה השכר לאחר 15 שנות ותק. הכלכלן הראשי תולה את הפער בהיבטים המיוחדים של הסכמי השכר, שיצרו התפתחות משמעותית בשכר לאחר זמן ממושך במערכת, בניגוד למגמה הבינלאומית, ועל כן יש לשער שעל בסיס זה מנסה האוצר לקדם הסכם דיפרנציאלי.
בשנה האחרונה, בחידוש ההסכם בין האוצר והסתדרות המורים, הסכימה הסתדרות המורים, כנראה לראשונה, לכך שהתוספות למשכורות המורים יהיו דיפרנציאליות, כלומר שהמורים החדשים יקבלו תוספת משמעותית יותר מהמורים הוותיקים, ולא כפי שהיה מקובל עד היום, כלומר, שהתוספות בשכר מתבצעות באחוז גדילה קבוע הן למורים החדשים והן לוותיקים.
