נטל המס בישראל יורד בקצב איטי, וחלקם של המסים העקיפים, המגבירים חוסר שוויון, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות – כך עולה מדוח של ארגון ה-OECD שעוסק במדיניות מיסוי. הדו"ח, שפורסם בחמישי האחרון, מצביע על ירידה קטנה מאוד בנטל המס המוטל על אזרחי ישראל בשנה האחרונה, כאשר המסים העקיפים מהווים את מקור ההכנסה הגדול ביותר של ישראל מגביית מסים – 38%. לעומת זאת, מס ההכנסה מהווה 19% בלבד מהרכב המיסים. יש לציין כי נתון מרכיב המס העקיף המופיע בדו"ח נמוך מהערכות משרד האוצר העומד על 47%, היות והערכת ה-OECD כוללת את ההפרשות לביטוח הלאומי בתוך סך ההכנסות ממיסים.

על פי הדוח, כשבוחנים את שיעורם של המסים העקיפים (מסים כמו מע"מ ובלו) מתוך סך המסים, ישראל נמצאת במיקום גבוה יחסית. מסים עקיפים הם המסים המוטלים על צריכה, והמוכר מביניהם הוא מס ערך מוסף, מע"מ. הם מאופיינים בכך שאינם נגבים כאחוז מההכנסה, אלא בסכום אחיד מכלל האוכלוסייה ועל כן נחשבים ל"רגרסיביים", מעודדים חוסר שוויון. כך, בעלי הכנסה גבוהה ובעלי הכנסה נמוכה משלמים את אותו סכום במסים ישירים על כל רכישה. בישראל עומד שיעורו של מס זה על 38% מכלל המסים הנגבים.

הכנסות הממשלה ממסים עקיפים וישירים כאחוז מהתמ"ג, 2016-1988 (גרפיקה: אידאה).

מיסים עקיפים נוטים לפגוע באופן קשה יותר בהכנסתם של בעלי הכנסה נמוכה. זאת בגלל שלמעשה, מס זה גובה מבעל הכנסה נמוכה אחוז גבוה יותר מכלל הכנסתו לעומת בעל הכנסה גבוהה. למשל, כאשר אנחנו מתדלקים את הרכב שברשותנו, אנחנו משלמים סכום קבוע של מס על הדלק, הידוע כ"בלו", בין אם הכנסתנו גבוהה או נמוכה. כך, סוג זה של מס גובה בפועל אחוז גבוה יותר מבעלי הכנסה נמוכה.

המס העקיף קל בהרבה לגבייה מהמס הישיר, היות וקשה יותר להתחמק מתשלום. לעיתים מתחמקים שכירים מתשלום מס ישיר ע"י אי דיווח על הכנסות, אך מיסים כמו מע"מ קשים בהרבה להשתמטות. אחוז המס העקיף בישראל גבוה יחסית לזה של מרבית מדינות המערב, וגבוה יותר מממוצע ה-OECD. בארה"ב אחוז המסים העקיפים עומד על 17%, ובגרמניה 27.5%.

המדינות אשר נמצאות בסביבת רמת מסים עקיפים דומה לזו של ישראל נוטות להיות מדינות בעלות רמת אי שוויון גבוהה. למעשה, מדינות אלו, בהן נמצאות מקסיקו, טורקיה, צ'ילה ויוון הן בעלות רמת אי השוויון הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD. יש לציין כי חלק מהמדינות בהן שיעור המסים העקיפים דומה לזו של ישראל הנן יוון ופורטוגל- מדינות אשר עליהן נכפו צעדי צנע חמורים החל משנת 2012, וביניהם העלאת המיסים העקיפים.

דבר זה מתבטא גם בבחינת גובה המע"מ באופן ספציפי. גם כאן ישראל נמצאת בראש הרשימה, כאשר המע"מ מהווה 25% מתוך סך ההכנסות ממסים, לעומת ממוצע של 20% בכלל מדינות ה-OECD. במדד זה המדינה היחידה אשר בה הההכנסות ממע"מ גבוהות יותר היא צ'ילה.

העובדים משלמים יותר

מהדו"ח גם עולה כי ישראל היא מבין המדינות היחידות בהן שיעור הפרשותיהם של העובדים לטובת הביטוח הלאומי גבוה מזה של המעסיקים. בישראל כ-58% מהמסים הנגבים לטובת מימון הביטוח לאומי מגיעים ממשכורות העובדים, לעומת 28% המגיעים מהמעסיקים. יחד עם ישראל, המדינות בהן שיעור הגבייה מהעובדים גבוה מזה של המעסיקים הן צ'ילה, דנמרק, יוון, הולנד, סלובניה ושווייץ.

עוד עולה מהדו"ח כי בישראל מס החברות מהווה אחוז גבוה יותר מהממוצע מתוך כלל ההכנסות ממסים. בישראל עומד המס על 9.5% מתוך כלל ההכנסות ממסים, לעומת ממוצע של 8.8% בכלל ה-OECD. זאת לעומת מדינות כמו איטליה ופינלנד, בהן עומד שיעור מס החברות מתוך כלל ההכנסות על אזור ה-5%.

בישראל עומד שיעור המס ביחס לתוצר על 31%, נמוך מהממוצע של ה-OECD העומד על 34%. שיעור זה אמנם ירד ב-3% מאז שנת 2007, אך מאז 2015 כמעט ולא חלה ירידה.