הנהלת נגב קרמיקה הודיעה אמש (שלישי) לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הכלכלה של הכנסת כי אין בכוונתה לשלוח היום (רביעי) נציג לדיון המשותף שייערך היום בנוגע לסגירת מפעל הייצור בירוחם, ופיטוריהם של 140 עובדים. לטענתם הדיון הקודם "התקיים בצורה חד צדדית תוך הטחת האשמות והשמצות בהנהלת החברה, וללא כל הצעה פרקטית לבעיה". ביום ראשון בחרה גם הנהלת חברת טבע שלא לשלוח נציג לוועדה לביקורת המדינה שדנה בנושא הטבות מס למפעלים המפטרים עובדים, על רקע כוונתה לפטר אלפי עובדים נוספים בישראל.
ראשי הוועדות התייחסו להודעת הקבוצה והבהירו כי "הודעת הנהלת נגב קרמיקה היא לא פחות מזלזול בעבודת הכנסת וברצינות כוונת הוועדות לנהל דיון ענייני ופרקטי במצוקה שנוצרה". ח"כ אלאלוף אף מחה בתוקף על הטענה כי הדיון הקודם בנושא התנהל בצורה חד צדדית, והשניים אמרו כי "צר לנו שהנהלת המשרד החליטה להודיע רק ערב הדיון שאין בכוונתה לשלוח אליו נציג". יו"ר ועדת הכלכלה כבל הוסיף כי "הדבר מדליק נורות אדומות, לא ייתכן שהכנסת תעשה כל מאמץ לתת מענה לבעיות המפעל וההנהלה תיעדר מהדיון".
הנהלת נגב נימקה את החלטתה שלא להגיע לדיון גם בכך שהיא חוששת לבטחונם הפיזי של אנשיה. זאת לאחר שלטענתה ההנהלה ספגה בחודש האחרון אלימות מצד העובדים שכללת לדבריה: "קריאות גנאי, ניסיון דקירה, השלכת בקבוקים, חסימת דרכי גישה, תקיפה ואיומים", ולדבריה היא הגישה גם מספר תלונות במשטרה.
בהנהלת המפעל הכחישו את הטענות כי המפעל נהנה מהטבות מיסים ומענקים מהמדינה. בנוסף, בניגוד לדברי מנכ"ל משרד הכלכלה בבית הדין האזורי לעבודה, שאמר כי המשרד היה נכון להעניק למפעל באופן תקדימי לא רק הלוואות מקרן מפעלים במצוקה המשותפת עם ההסתדרות – אלא גם לסבסד חלק מעלות שכר העובדים – טענה ההנהלה כי ההסתדרות ומשרד הכלכלה לא הציעו לה כל סיוע. כמו כן כתבו כי פניותיהם למשרד הכלכלה בבקשה לקדם העדפה מתקנת של ייצור כחול לבן לא נענו, והדגישו כי המשך הפעלת המפעל ההפסדי מסכנת את מאות העובדים האחרים בקבוצה.
"בחיים לא היתה ולא תהיה שום אלימות. באחריות מלאה", אמר חבר ועד העובדים אבי בן אבו. "מה אנשים בני 60 ירביצו לאנשים בני 50?! הם פשוט לא רוצים להגיע וחיפשו לזה סיבה. אנחנו באים לכנסת ואנחנו אנשים מתורבתים. אנחנו מפגינים וזו הזכות שלנו. לא היתה שום אלימות, שום סכינים ושום הרמת ידיים. בסך הכל הפגנו וצעקנו להם לפתוח את המפעל. אנשים רוצים לעבוד, ואת הכבוד אף אחד לא ייקח לנו. אנשים רוצים להתפרק ולהביע את התחושות שלהם".
לפני שלושה ימים הורשו לראשונה נציגי ועד העובדים להכנס לשטח המפעל במטרה להוציא ציוד אישי של עובדים שנותר בו, ונדהמו לגלות כי ארונותיהם האישיים של העובדים נפרצו והושחתו, וכי ציוד נגנב במהלך חמשת השבועות האחרונים בהם כניסת העובדים למפעל נאסרה ובמפעל שהו עובדי חברת האבטחה שנשכרה על ידי ההנהלה בלבד.