משרד הבריאות פרסם אתמול (רביעי) נתונים על פערים בבריאות בקרב קשישים. על פי הנתונים, אם אתה קשיש ועני הסיכוי שלך לחלות במחלה כרונית גבוה יותר, כפי שנכתב בדו"ח, "מספר המחלות עולה עם הירידה ברמת ההכנסה, כאשר אלה הנמצאים בחמישיון ההכנסה הנמוך מדווחים על שיעור גבוה משמעותית של המחלות ביחס לחמישיון הכנסה עליון (2.7 לעומת 1.8)".

הנתונים מבוססים על שני מקורות מידע שיפורסמו בספר השנתי בנושא אי השוויון בבריאות: הראשון הוא סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל – הפרק נכתב על ידי ד"ר אמה אברבוך, נעם דמרי ודיאנה נקמולי לוי. המקור השני הוא פרוייקט מדדי האיכות הלאומיים בקהילה – הפרק נכתב על ידי אלעד חרץ ופרופ' אורלי מנור.

מספר המחלות עולה עם הירידה ברמת ההכנסה

מתוך סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל עולה כי מצבם הבריאותי של ישראלים בני 65+ דומה לממוצע האירופאי מבחינת מספר המחלות הכרוניות (2.22 בישראל לעומת 2.20 בכל מדינות הסקר). למעלה מרבע מהמשיבים בישראל הגדירו את מצב בריאותם כטוב מאוד או מצויין, לעומת 14% בלבד בקרב המשיבים האירופאים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מספר מחלות כרוניות – בבדיקת נתוני מספר המחלות הכרוניות, עולה כי ממדי התחלואה הכרונית משתנים לפי שייכות לקבוצות דמוגרפיות וחברתיות שונות. מספר המחלות הכרוניות מעט גבוה בקרב נשים (2.3) לעומת גברים (2.1) ועולה משמעותית עם הגיל (2.6 בקרב בני 75 ומעלה ביחס ל-1.9 בקרב בני 65-74). מספר המחלות עולה עם הירידה ברמת ההכנסה, כאשר אלה הנמצאים בחמישיון ההכנסה הנמוך מדווחים על שיעור גבוה משמעותית של מחלות ביחס לחמישיון הכנסה עליון (2.7 לעומת 1.8).

שימוש במשקפיים ומכשירי שמיעה – משתתפי הסקר נשאלו לעניין שימוש במשקפיים/עדשות מגע ומכשירי שמיעה. כ-71% מהמשיבים בישראל דיווחו על שימוש במשקפיים או עדשות מגע, שיעור נמוך יותר בהשוואה לכלל מדינות הסקר (כ-83%). נשים מדווחות יותר מהגברים על שימוש במשקפיים, ובני 75 ומעלה על שיעור מעט נמוך יותר ביחס לקבוצה של 65-74. שיעור מרכיבי משקפיים עולה עם העלייה בהשכלה והכנסה. הבדל ניכר בהרכבת משקפיים נצפה בקרב יהודים, כולל ילידי ישראל ועולים, לבין ערבים.

להבדיל ממשקפיים, לא נצפו הבדלים עקביים בשימוש במכשירי שמיעה לפי מעמד כלכלי. על פי החוקרים יתכן והסיבה לכך היא שהמדינה משתתפת במימון של מכשירי שמיעה על ידי קופות חולים, אשר מבטיח זמינות טובה יחסית של המכשירים לכלל האוכלוסייה. כמו בעניין מכשירי הליכה וניידות, ייתכן וגם במכשירים אלו קיימים הבדלים באיכות ומגוון המכשירים בין שכבות האוכלוסייה השונות.

הפרק הבא מציג את הנתונים אודות מדדי איכות הטיפול בבני 65+ בשנת 2016 ומאפשר השוואה של מדדי האיכות לפי המצב החברתי-כלכלי של הקשישים בהתאם לכתובת מקום המגורים. החלוקה למצב חברתי-כלכלי בוצעה לפי רבעונים (רבעון 1 הנמוך ביותר, רבעון 4 הגבוה ביותר).

יותר סוכרת ופחות גילוי מוקדם של סרטן בקרב קשישים עניים

בין הממצאים העיקריים בפרק זה ניתן למצוא:

חיסון כנגד שפעת – שיעור הגברים המחוסנים גבוה בכ-5% משיעור הנשים המחוסנות (65.5% לעומת 60.8%). בחלוקה למצב חברתי-כלכלי שיעור המחוסנים הגבוה ביותר נמצא בקרב הרבעונים העליון והתחתון (97% ו-65%) ואילו בקרב מעמד הביניים נצפו שיעורי התחסנות נמוכים יותר (59-63%).

שיעור ההימצאות של סוכרת – קיימת מגמה ברורה של עליה בשיעור הימצאות הסוכרת לפי מצב חברתי כלכלי. נצפה פער של 15.7% בין השכבות החלשות לשכבות החזקות (38.9% לעומת 23.2%).

שיעור ביצוע בדיקות סוכרת – לא נמצאו פערים בשיעור הבדיקות לפי מצב חברתי-כלכלי.

שיעור חולי סוכרת מאוזנים – קיימים פערים בשיעורי איזון הסוכרת (לפי מדד HbA1c), ירידה ברורה בשיעור המאוזנים עם הירידה במצב החברתי-כלכלי. פער של 15.7% בין השכבות החזקות לבין החלשות (84.8% לעומת 69.1%).

שיעור הביצוע של בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד- ישנם פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי כלכלי. פער של 9.5% בין השכבות החזקות לחלשות (72.7% לעומת 63.2%).

שיעור ביצוע של בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס – קיימים פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי-כלכלי. ישנה ירידה בשיעור הביצוע עם הירידה במצב החברתי-כלכלי. פער של 17.9% בביצוע הבדיקה בין השכבות החזקות לחלשות (66.2% לעומת 48.3%).

קבלת עזרה בשל קשיים פיזיים –  בקרב המשיבים שאינם מטופלים במוסד סיעודי ולהם מוגבלות או קושי כלשהו בביצוע פעילות פיזית, כ-20% מהמשיבים קיבלו סיוע בטיפול אישי (שיעור גבוה יותר בהשוואה לשאר מדינות הסקר, העומד על כ-10%). סיוע זה כלל עזרה בפעולות כגון להתלבש ולהתרחץ. כ-33% מהמשיבים קיבלו סיוע במטלות משק הבית כגון ניקיון, גיהוץ ובישול (בהשוואה לכ-18% מהמשיבים לסקר בכל המדינות). יש להדגיש כי לא מדובר בסיוע בלתי-פורמלי מאנשים כגון קרובי משפחה או חברים, אלא בסיוע בתשלום או בצורה של שירותים מקצועיים. יש לציין כי בשל המבנה הבינלאומי של השאלון לא ניתן לבחון האם הסיוע המדווח מתקבל במסגרת שעות טיפול בגמלת סיעוד של הביטוח הלאומי, אבל ייתכן והוא כולל אותו.

מהתוצאות עולה כי נשים, משיבים בני למעלה מ-75 והמשיבים שחיים ללא בן/בת זוג מקבלים יותר עזרה משני הסוגים בהשוואה לקבוצות אחרות. משיבים במצב כלכלי טוב יותר מקבלים פחות סיוע מכל סוג בהשוואה למשיבים במצב כלכלי גרוע יותר. ניתן לשער כי דפוס זה קשור, בין היתר, למצב הפיזי הירוד יותר של משיבים שמצבם הכלכלי קשה יותר, אך הדבר גם מצביע על זמינות טובה יחסית של עזרה בקרב בעלי הכנסה נמוכה. המשיבים עולי בריה"מ לשעבר קיבלו עזרה מכל סוג שהיא בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצות האוכלוסייה האחרות. גם כאן, ניתן לשער כי קיים קשר בין מצב פיזי ירוד לבין קבלת סיוע.

תגובות

בתגובה לפרסום נתוני הפערים בבריאות בקרב קשישים ציין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנחנו לא יכולים להשלים עם נתוני אי השוויון בבריאות בקרב הקשישים. הנתונים מעידים שהקשישים החלשים פחות בריאים ושירותי הבריאות אינם נגישים להם. הגורמים לפערים רבים ומגוונים ורובם אינם נמצאים באחריות ישירה של משרד הבריאות, אך אנו מחוייבים להמשיך להוביל את המאמץ הממשלתי בעניין, במיוחד לאור המגמה המבורכת של ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל."

יו"ר שדולת הגמלאים, ח"כ איציק שמולי אמר, "על אף מאמציי משרד הבריאות תמונת המצב עודנה עגומה: קשישים עניים רבים עדיין נותרים מאחור ללא נגישות גאוגרפית לשירותים רפואיים ובד"כ גם ללא יכולת לשלם עליהם. יש עודפים אדירים בקופת המדינה וחייבים להפנות חלק מהם לטובת המטרה."

ח״כ ד״ר נחמן שי, יו״ר שדולת האזרחים הוותיקים אמר: ״נתונים קשים החושפים תמונת ראי של כישלונה המוחלט של המדינה בטיפול באזרחיה הוותיקים. הפערים התהומיים במעמדם הכלכלי-החברתי דנים את החלשים ביותר, אלה שאין להם קול, לחולי ולמוות בטרם עת. שוב, המדינה זורקת את הקשישים במדינת ישראל לכלבים. לרשלנות זו אין מחילה. השר ליצמן היה מוכן לוותר על כיסאו מהסיבה הלא נכונה. כשר האמון על בריאות אזרחי המדינה, צריכה להדאיג אותו לא שמירת השבת אלא קריסת התשתית הסניטרית ואתה החוסן החברתי- לאומי. ללא טיפול רב מערכתי ושת״פ בין משרדי, מקצועי ותקציבי לצמצום הפערים, והתייחסות נפרדת לצרכים הייחודיים של כל קבוצה, תקרוס מערכת הבריאות והרווחה של המדינה״. בעקבות המחקר, ח״כ שי דורש לקיים דיון דחוף בוועדת הרווחה והבריאות.

ח”כ קסניה סבטלובה התייחסה לנתוני סקר הבריאות בקרב קשישים של משרד הבריאות שנחשף הבוקר: ”ממשלת ישראל משליכה קשישים לעת זקנה, ממש כמו שהיו עושים אצל האסקימוסים. מצבם של הקשישים העולים כל כך עגום שהם חולים פי שניים מקשישים שאינם עולים, ועם נתון זה אין להשלים. רק לפני כשבוע דחתה הממשלה הצעת חוק של סיעת המחנה הציוני שבקשה להצמיד את הקצבאות לשכר המינימום. שרי הממשלה מספרים לנו כמה טוב כאן – אך הדו”ח הזה מציב מראה בפני הממשלה: יש ישראלים שרע להם. עולים רבים בגילאים מבוגרים חיים ללא הכנסה מספקת. היכן שר האוצר כחלון, שר הרוווחה כץ? והיכן שר הביטחון ליברמן הבטיח לדאוג לכך כשהצטרף לממשלה לפני כשנה, וכל מה שהושג זה עשרות שקלים בודדים. קיים קשר בין מצב בריאותי להכנסה, וגם את זה הדו”ח הזה מראה. ישראל אינה מדינה ענייה, ועל כן אני דורשת כי לפני שיהיה מאוחר מידי, ידאגו לאלו שצריכים זאת”

מההסתדרות הרפואית בישראל נמסר: "הדוח שפירסם משרד הבריאות חושף תמונה קשה של אי שוויון בקרב קשישים בישראל. לדוגמא, סובלים מסוכרת שניים מכל חמישה בני 65 ומעלה בקבוצת המעמד הכלכלי הנמוך, פי 1.7 מקבוצת המעמד הכלכלי הגבוה. לאור מגמות הזדקנות האוכלוסיה בישראל, נדרש מענה דחוף כיום, אחרת נעמוד בפני שוקת שבורה.

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית קורא לתכנית לאומית כוללנית שתתן מענה לפערי בריאות ברמת הגורמים החברתיים הקובעים את הבריאות כדוגמת צעדים לאבטחת ביטחון תזונתי, וכן לביטוח סיעודי ממלכתי."