כך נכתב בכתבה שכותרתה "באו ילדי קפריסין והוריהם – 1500", בחלק העליון של עמוד השער של "דבר" ב-30 בנובמבר, 1947, למחרת אישור תכנית החלוקה וההחלטה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל, לצד מדינה ערבית:

"יציאת קפריסין" של התינוקות והוריהם – בס"ה כ-1500 – מאורע שכל הישוב רוצה לראות בו את ההתחלה לשיבת ציון בממדים גדולים. התינוקות והבוגרים הובאו לחיפה ביום ו' לפני הצהרים באניית-ההובלה הצבאית "אושאן ויגור" אותה האנייה שעסקה זמן רב בהעברת המעפילים לגירוש קפריסין ולאחרונה עשתה את מסע החרפה של בריטניה – והעבירה את מעפילי "יציאת אירופה" מחיפה להאמבורג.

התכונה לקבלת הבאים היתה רבה. יצאו לקראתם לנמל חיפה חברי הנהלת הסוכנות גולדה מאירסון ומ. שפירא, נציגי ג'וינט, מן הועד הפועל של ההסתדרות, מ. פ. חיפה, ראשי הקהילה העברית בחיפה, מארגוני הנשים, הוועד לעזרת גולי קפריסין ועוד. עשרות מכוניות גדולות, 3 אמבולנסים, רופאים ואחיות, מתנדבים לעזרה, עיתונאים, צלמים וצלמי קלונוע – כולם חיכו מן הבוקר בנמל.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

האנייה הגיעה לנמל ב-10 לפני הצהריים. גדולה וישנה, גדורה ברשת ברזל גבוהה וחיילים על סיפונה. בשעה שנתקרבה אל הרציף, פתחו העומדים על סיפונה בשירת "התקווה". אותו רגע הושלך הס על הרציף. הקהיל אינו זז, והבאים אינם מדברים. אין שומעים אפילו בכי תינוקות. נשים מוחות דמעה. אנשי השירות הרפואי מחכים להוראות. אשה זקנה תרה בעיניה בין העומדים על הסיפון ומחפשת את בנה, כלתה ונכדה – היחידים שנותרו לה מתוך 5 בנים ו-3 בנות. מעפיל שנשאר בארץ "לפני הזמן" בזכות מחלתו, מנופף אל אשתו, והיא מראה את הילד מבעד לרשת-הברזל. מישהו מוסר כי אישה כורעת ללדת באנייה. המנוף מתחיל לעבוד ולהגיש את הכבש הגדול אל האנייה – העבודה מתחילה.

ראשונים הועלו אל החוף התינוקות שנולדו בשבוע האחרון ואמותיהם – אותם הניפו במנופים והכניסום אל מכוניות מגן-דוד-אדום. כך נשלחו מיד לבית החולים "עזרה" ו"מולדה" בחיפה. אחריהם הועלו 6 תינוקות חולים, שנשלחו עם אמותיהם לבית חולים. בינתיים הודק הכבש והחלו לרדת בו. אמהות – כולן צעירות – וילדיהן בידיהן, או זוגות המחזיקים בידיהם אמבטיה של פח (עבודת-יד של המעפילים בקפריסין) ובה התינוק. התינוקות משחקים, ממצמצים בעיניהם מול השמש, מחייכים אל האחיות העוזרות להעבירם – ונישאים אל האוטובוסים, המחכים על הרציף. חברות מארגוני הנשים מגישות חלב ואוכל לבוגרים, עד שיזוזו המכוניות לדרכן, אל מחנה העולים ברעננה.