הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום את הנתונים על סיבות מוות בישראל. הנתונים מתייחסים לשנת 2015, מהם עולה כי סיבת המוות השכיחה בישראל היא מחלת הסרטן ואחריה מחלות לב. עוד עולה מהנתונים כי שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות, סוכרת ומחלות כליה גבוהים מאוד ביחס לממוצע ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה הוא השכיח ביותר מבין סוגי הסרטן בקרב גברים בישראל, ונמוך מאוד יחסית למדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא השכיח ביותר מבין סוגי הסרטן בקרב נשים בישראל, וגבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD.

בשנת 2015 נפטרו בישראל 44,266 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 50.4% מהנפטרים היו זכרים, ו-49.5% נקבות. 81% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 66% היו מעל גיל 75 ו-38% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (561) היו תינוקות עד גיל שנה.

עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2015 גרמו ל-72% מכלל הפטירות באותה שנה. כרבע  (25.1%) מכלל הנפטרים נפטרו מסרטן ו-23.5% מכלל מחלות הלב וכלי הדם. ממחלות לב (ללא מחלות לב ראומטיות) נפטרו 14.4% מהנפטרים. ממחלות זיהומיות ומסוכרת נפטרו 5.7% מהנפטרים (כל אחת), וממחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) – 5.5% מהנפטרים.

עוד עולה מנתונים ששיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, ומחלות אלה הפכו לגורם הפטירה השלישי בשכיחותו בשנת 2015, מעט לפני סוכרת. שיעורי התמותה ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ-80% מאמצע שנות ה-70. שיעור התמותה המתוקנן מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים – פי 2.1 לעומת היהודים וברצח – פי 6.8 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן גבוה בקרב היהודים פי 3.7 לעומת הערבים.

גברים ונשים

מחלת הסרטן ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. גידולי סרטן גרמו ל-25.6% מהפטירות בקרב הגברים, לעומת 24.6% – בקרב הנשים. מחלות לב גרמו ל-14.8% מהפטירות בקרב גברים ול-14.0% מהפטירות בקרב נשים. סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו: סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (23.9% מכל הפטירות מסרטן), סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (11.1%), וסרטן הלבלב (9.0%). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד (20.9% מכלל הפטירות מסרטן), סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (12.5%) וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (10.5%). בקרב הגברים, סיבות המוות השלישית והרביעית בשכיחותן היו סוכרת ומחלות זיהומיות (5.5% מהפטירות בכל אחת). בקרב הנשים, סיבת המוות השלישית בשכיחותה הייתה מחלות כלי דם במוח (6.2% מהפטירות), ואחריה מחלות זיהומיות (6.0%) וסוכרת (5.9%). סיבות מוות חיצוניות היו במקום החמישי בקרב הגברים ובמקום התשיעי בקרב הנשים.

שיעור התמותה ב-2015 מכל הסיבות היה גבוה פי 1.5 בקרב גברים לעומת נשים. השיעורים המתוקננים גבוהים אצל גברים לעומת נשים מכל סיבות המוות העיקריות ובמיוחד במחלות לב ובמחלות כרוניות של דרכי הנשימה התחתונות (פי 1.8) ובמחלות כליה (פי 1.6). בתמותה מסיבות חיצוניות הפערים גדולים במיוחד – בתאונות דרכים פי 3.2, בהתאבדות פי 4.1 וברצח פי 3.7.

קבוצות גיל

התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל, בקרב תינוקות (עד גיל שנה) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות  (44.7% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (34.8%). בקרב פעוטות (בני 4-1 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות (25.4% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (20.3%). בגילי הילדות (17-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר נגרמות מסיבות חיצוניות (24.7%) ומסרטן (18.4%). בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (55.3%). בקבוצת הגיל 44-25 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סרטן וסיבות חיצוניות (29.2% ו-25.9%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.1% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85+ סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (19.0%).

מגמות רב-שנתיות

התפלגות סיבות המוות ב-2015 דומה להתפלגות ב-2014, בהבדלים קטנים אשר ברובם מהווים המשך למגמות הרב-שנתיות בסיבות המוות בישראל. מתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חלה ירידה גדולה בשיעורי התמותה ממחלות לב, בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי. בשיעורי הפטירה מסרטן נמצאה תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה מאוד. כתוצאה מכך, בסוף שנות התשעים חל היפוך בסיבות המוות המובילות – מחלת הסרטן הפכה להיות סיבת המוות העיקרית ולאחר מכן מחלות לב.

שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, ומחלות אלה הפכו לגורם התמותה השלישי בשכיחותו בשנת 2015, מעט לפני סוכרת. סיבת המוות העיקרית מקבוצת המחלות הזיהומיות היא אלח דם (ספטיסמיה), ובעשור האחרון היא מהווה 80% מכלל המחלות הזיהומיות הגורמות למוות. שיעורי הפטירה מסוכרת עלו במהלך השנים, והיא הפכה לגורם הפטירה הרביעי בשכיחותו, מעט לפני מחלות כלי דם במוח. כמו במחלות לב, גם בשיעורי התמותה ממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה בעשורים האחרונים, ירידה שהחלה בתחילת שנות השבעים.

השוואה בין-לאומית

שיעור התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. במחלות זיהומיות שיעורי התמותה הם הגבוהים ביותר מבין מדינות ה-OECD, ומסוכרת רק בטורקייה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.

בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2014), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.

בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, ושיעור התמותה מסרטן המעי הגס  קרובים למרכז הדירוג לעומת הגברים שמדורגים נמוך יותר.

בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD.