החל מהיום (שישי) יעלה שכר המינימום בישראל ב-300 שקלים נוספים, ויעמוד על 5,300 ש"ח. בכך ישלים שכר המינימום בישראל עליה של אלף שקלים בשלוש שנים. שכר המינימום השעתי יעלה ל-28.5 ש"ח לשעה, וזאת במקום 26.88 ש"ח לשעה כיום. למדריך המלא לעליית השכר – לחצו כאן.
בסוף נובמבר 2014 הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בדרישה להעלאת שכר המינימום, שילוב עובדים עם מוגבלות בשוק העבודה וצמצום תופעת ההעסקה הקבלנית. המשק הישראלי היה אז בתקופת האטה, ובמשרד האוצר התנגדו למהלך. יו"ר ההסתדרות ניסנקורן ניהל מגעים תכופים עם שר האוצר דאז יאיר לפיד, ועם נשיא ארגוני המעסיקים דאז צביקה אורן, תוך איום בשביתה כללית במשק במהלך דצמבר 2014 במידה ולא תהיה התקדמות.
ימים ספורים לפקיעת האולטימטום של ההסתדרות פיטר ראש הממשלה במפתיע את שר האוצר לפיד והממשלה נפלה – מה שסיכן את היכולת להגיע לסיכום בנושא. אלא שניסנקורן ואורן חתמו על הסכם להעלאת שכר המינימום מ-4,300 ש"ח ל-5,000 בתוך שנתיים ובשלוש פעימות. ראש הממשלה נתניהו, שכיהן כשר האוצר במקום לפיד, הסכים להחיל את ההעלאה גם על המגזר הציבורי ולעגן אותה בצו הרחבה שיחייב את כלל המעסיקים במשק. באוקטובר 2015 הודיעו ההסתדרות, המעסיקים והאוצר כי הסכימו על פעימה נוספת, להעלאת שכר המינימום ל-5,300 ש"ח. גם העלאה זו אושרה בממשלה, והיא יועדה לינואר 2018, אך שר האוצר משה כחלון הודיע על הקדמתה כבר לדצמבר 2017.
להעלאת שכר המינימום קדם ויכוח ציבורי, במסגרתו טענו הכלכלנים השמרנים בישראל ואף פקידים באוצר כי צעד זה צפוי דווקא להגביר את האבטלה, בייחוד בקרב השכבות החלשות בישראל. בפועל, סקר כוח האדם של הלמ"ס מעיד דווקא על שפל היסטורי באחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה, העומד על 4.1%. מאז חודש נובמבר 2014, ניתן לראות ירידה קבועה של 1-1.2% במספר דורשי הבטחת ההכנסה מדי חודש, המצטברים לירידה של כ25-30%.
במהלך שלוש שנות עליית שכר המינימום חלה גם ירידה ברמת אי-השוויון בישראל, כשרק לאחרונה התגאה ראש הממשלה כי בשנה שעברה נמדדה בישראל רמת אי השוויון הנמוכה ביותר מאז שנת 2001. על אף צמצומו של אי-השוויון, ישראל עדיין נמצאת בצמרת טבלת העוני במדינות המפותחות, ומחזיקה את המקום החמישי באי השוויון מתוך מדינות ה-OECD – אחרי צ'ילה, מקסיקו, ארה"ב וטורקיה.
