זיהיתי שלדוכיפת
מאוד איכפת,
היא מקפידה קלה כבחמורה
ביום חול וגם בשבת.
חובשת כיפת ציצית על הראש
מבלי לבקש תמורה.
היא מטפסת אל צמרת הברוש
יושבת על ענף,
ומקוננת בבית הכנסת
של בעלי הכנף.
למרות שאינה אדוקה
יש לה זיקה
למסורת העופות
מבלי לכפות.
לכן היא יושבת בעזרת ציפורים
ונוהגת להקפיד
על מורשת הדורות,
מבלי להפריד
בין ציפורים לציפורות.
וכולם נהנים בהקשבה
לציוץ דוכיפת בערווה.