הצעת החוק הרפובליקנית לרפורמה במערכת המיסוי האמריקאית עברה היום (שבת) לפנות בוקר בהצבעה בסנאט. אמנם לא מדובר באישור החוק, שכן כעת בית הנבחרים והסנאט יצטרכו לנסח הצעת חוק המבוססת על שתי ההצעות הנפרדות ולהגישה לנשיא, אך אישור הצעת החוק בסנאט מהווה צעד משמעותי. החוק עבר ברוב של 51-49, כאשר כל הסנטורים הדמוקרטיים הצביעו נגדו, יחד עם סנטור רפובליקני אחד.

מנסחי החוק הגישו את הצעת החוק הסופית רק לפנות בוקר, לאחר שהוכנסו בה שינויים של הרגע האחרון במטרה להבטיח את תמיכתם של סנטורים רפובליקנים. צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנט, אמר על המהלך כי הוא "תהליך שאף אחד לא צריך להתגאות בו, וכולם צריכים להתבייש בו". הוא הוסיף שהשינויים של הרגע האחרון "ידחפו עוד יותר כסף לכיסיהם של העשירים והחברות הגדולות ביותר, בעוד שיעלו את המסים על מיליוני אמריקאים".

הצעת החוק הרפובליקנית מכילה קיצוצי מסים שנאמדו בכטריליון וחצי דולרים, ומהווים למעשה שינוי מהותי במבנה המיסוי האמריקאי. יחד עם הורדת מס החברות מ-35% ל-20%, מכיל החוק שינויים אשר מורידים מסים על החזקת הון, מבטלים מיסוי על חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות ומבטלים את חובת רכישת הביטוח הרפואי, דבר שעתיד להביא לביטול ביטוחם של כ-13 מיליון אמריקאים. הרפובליקנים טוענים כי מדובר בשינוי אשר יטיב עם מעמד הביניים ויפגע בעשירים. עם זאת, הקיצוץ במס ההכנסה, הסעיף בו מתגאים הרפובליקנים, עתיד להתבטל בשנת 2025, בעוד ההטבות אשר ישפיעו על העשירים ביותר יישארו תקפים ללא מגבלת זמן. למעשה, מומחים רבים טוענים כי מדובר בחלוקה מחודשת של הון בקנה מידה היסטורי, אשר יגדיל את הפערים בין האמריקאים העניים ביותר לאלו העשירים ביותר, ויטיבו באופן בלתי פרופורציונלי עם בעלי ההון בארה"ב.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מיטש מקונל, מנהיג הרפובליקנים בסנאט, בירך על המהלך ואמר כי זהו "יום גדול בשביל אמריקה". נראה שהרפובליקנים ישאפו להעביר את הצעת החוק באופן סופי עד לסוף שנת 2017. אישור החוק יהווה את הניצחון החקיקתי הראשון של המפלגה הרפובליקנית מאז תחילת כהונתו של טראמפ, לאחר הפסדים חוזרים בניסיון לשנות את מבנה חוק הבריאות של אובמה.

הערכות: לא תהיה גדילה משמעותית בהשקעות

הרפובליקנים מציירים את הרפורמות כמהלך שיטיב עם מעמד הביניים האמריקאי. לטענתם, המהלך יקצץ באופן מיידי מסים בשביל 70% מהמשפחות ממעמד הביניים, דבר שככל הנראה יהיה נכון. עם זאת, מיליוני אמריקאים אחרים ירגישו דווקא העלאה בהיקף המיסוי, ובמיוחד אלו אשר חלק ניכר מהכנסתם מתבססת על שירותים הניתנים ע"י מדינתם. זאת מכיוון שהחוק מקצץ בהטבות אשר ניתנות על שירותים ציבוריים מסוימים, דבר שיאלץ את המדינות השונות לגבות מסים גבוהים יותר כדי לממן את שירותיהם. צעד זה יפגע באמריקאים העניים ביותר, אשר זקוקים לשירותים אלו.

מפגינים נגד רפורמת המיסים מחוץ לסאנט 28 בנובמבר (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

כך או כך, הקיצוצים למס ההכנסה יבוטלו בשנת 2025 ע"פ התכנית. מחקרים בלתי תלויים רבים אשר פורסמו לאחרונה מטעם הקונגרס טוענים כי למעשה, האפקט שיהיה לרפורמה זו על מעמד הביניים יהיה קטן בהרבה מהבטחותיהם של הרפובליקנים, וכי השפעתם על העשירים תהיה גדולה יותר. כך, דו"ח אשר הוגש ע"י הועדה המשותפת לענייני מיסוי הראה כי 84% מכלכלות הבית בארה"ב ירגישו דווקא העלאה בנטל המסים, או קיצוץ של פחות מ-100 דולר עד לשנת 2027.

עם זאת, הרפובליקנים טוענים כי הקיצוץ במסים איננו האופן היחיד בו "האיש הפשוט" ירגיש שיפור במצבו הכלכלי. לטענתם, הקיצוץ במסים לעשירים ביותר יובילו להשקעה נוספת שלהם בכלכלה הראלית, אשר תביא ליצירת מקומות עבודה חדשים והעלאות שכר. תאוריה זו נקראת "כלכלת צד היצע", מכיוון שהיא מיטיבה עם צד ההיצע (בעלי ההון), מתוך תקווה כי עושר נוסף זה יחלחל חזרה למטה, ויגביר את עשרה של כלל החברה.

עם זאת, מרבית הכלכלנים, מלבד מכוני מחקר ימניים ביותר, טוענים כי במקרה זה הטענה כי כלל החברה תקבל חלק מרווחיהם של העשירים היא קלושה. מדובר, לטענתם, במקרה הטוב בתקוות שווא. הכלכלנית קימבלרי קלאוזינג מאוניברסיטת ריד אמרה הבוקר לניו יורק טיימס כי לחברות הגדולות בארה"ב יש כיום "רווחים אחרי מסים גבוהים בקנה מידה היסטורי. למה חושבים שלתת דיבידנדים גדולים עוד יותר לבעלי המניות יזניק פתאום את ההשקעה?". לטענתה, העלאת רווחיהם של החברות תוביל להגדלת הדיבידנדים המחולקים לבעלי המניות, ולא להגדלת ההשקעה בכלכלה הראלית.

טענה זו מקבלת תוקף נוסף כאשר מתייחסים לריבית הנמוכה המונהגת בארה"ב. כיום, ההון בארה"ב זול בקנה מידה היסטורי, דבר אשר מקל על חברות לקחת הלוואות כדי לבצע השקעות. במקביל, חלק גדול מרווחיהם של חברות אלו מתועל להשקעה בשוק ההון או לחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות. כך, טוענת קלאוזינג כי אין סיבה לחשוב שהגדלת רווחיהם של החברות תוביל לשינוי משמעותי בדפוס חלוקת הרווחים של החברות בצורת השקעות בכלכלה האמריקאית.

טענה זו קיבלה משנה תוקף בחודש שעבר, בועידת ה-WSJ בה השתתפו בכירי המנכ"לים במשק האמריקאי בהשתתפות גארי כהן, היועץ הכלכלי הבכיר בממשל טראמפ ותומך נלהב ברפורמת המיסוי. כאשר ביקש מנחה הפאנל מהיושבים בקהל להרים את ידם במידה ויגדילו את השקעת חברתם במשק האמריקאי בתגובה לאישור החוק, מנכ"לים ספורים בלבד הצביעו. כהן צחק במבוכה ושאל "למה שאר הידיים לא מורמות?".

כך, נראה כי הסיכויים שקיצוצי המסים יובילו למידת השקעה אשר תפצה על הגדלת אי השוויון קלושה ביותר. אמנם סביר כי הקיצוצים אכן יובילו לגדילה מסויימת בהשקעה הראלית, מרבית הכלכלנים מעריכים כי מידת הצמיחה שתיגרם בעקבות הרפורמות לא תהיה גבוהה מספיק כדי להגדיל את הכנסותיהם של מרבית האמריקאים במידה כזו שתאזן את ההשפעות הלא שוויוניות של הטבות המס לעשירים ביותר.

צפי לקיצוצי ענק בשירותים 

החוק המוצע עתיד לפגוע בהכנסות המדינה בשיעור המוערך של כטריליון וחצי דולר. הרפובליקנים טוענים כי הגברת הפעילות הכלכלית והצמיחה אשר נובעת ממנה תביא להגדלת הכנסות המדינה ממסים, דבר שיפצה על הקטנת ההכנסות. מיטש מקונל אף העריך כי הרפורמות יביאו לגדילה במאזן ההכנסות הכולל של ארה"ב. זאת בניגוד מוחלט לכלל ההערכות אשר בוצעו בידי הגופים הבלתי תלויים של הקונגרס, אשר קבעו כי הכנסות המדינה יפגעו בשיעור של חצי טריליון עד טריליון וחצי דולרים לאורך עשור.

הרפובליקנים טוענים מזה חודשים שהערכותיהם של גופים אלו "פסימיסטיים מדי", ומסתמכים על מקורות מפלגתיים אשר פרסמו הערכות אופטימיות יותר. עם זאת, נראה שעמדתה של המפלגה אשר מתגאה ב"אחריות התקציבית" שלה, ודוחפת באופן מתמיד לקיצוץ הוצאות המדינה במטרה לאזן את הגירעון הלאומי, שינתה את עמדתה תוך חודשים ספורים. נראה כיום כי הרפובליקנים מוכנים להסתכן בהגדלת הגירעון האמריקאי בטריליון דולר, במטרה להעניק לעשירים ביותר הטבות מס.

למדיניות זו עשויות להיות השלכות הרסניות על עתידה של ארה"ב. בעתיד, יצטרכו פוליטיקאים אמריקאים לקבל החלטות על אופן הפיצוי על הורדת הכנסות המדינה ממסים. אם כך, מדוע הימין האמריקאי מוכן לתמוך פתאום בצעדים אשר להם היא טוענת שהיא מתנגדת באופן אידאולוגי?

הסבר אפשרי אחד הוא כי בסדרי העדיפויות של המפלגה הרפובליקנית, הגדלת רווחיהם לאחר מסים של העשירים ביותר עומדת בעדיפות גבוהה יותר מהקטנת הגירעון הלאומי. במקרה כזה יעדיפו הפוליטיקאים הימניים בארה"ב צעדים אשר מיטיבים עם העשירים גם במחיר של הגדלת הגירעון. עם זאת, ישנו הסבר נוסף לבחירתם של הרפובליקנים להגדיל את הגירעון התקציבי. בעתיד יאלצו הפוליטיקאים האמריקיים לקבל החלטות על אופן ההתמודדות עם המצב הבעייתי שנוצר. במקרה זה יהיה גירעון גדול הזדמנות לטעון כי אין ברירה אלא לקצץ בהוצאות המדינה, כדי לשמור על איזון. כך, מעבר להטבה לעשירים, מהווה המהלך הזדמנות ליצור מצב בו ניתן לטעון כי אין ברירה אלא לקצץ בתקציב המדינה בעתיד.

מהלך עתידי זה יפגע, כידוע, במוחלשים ביותר באמריקה. כך, נראה כי טענתו התמידית של הימין האמריקאי כי האחריות התקציבית עומדת בראש סדרי העדיפות הלאומית איננה עומדת במבחן המציאות. נראה כי מטרתה המציאותית של מהלך זה הוא המשך הגדלת הפערים בין העשירים לעניים ביותר בארה"ב ע"י הטבות מסים לעשירים, אשר יובילו, לאורך זמן, להמשך הקיצוץ בהוצאות המדינה על השירותים מהם נהנים החלשים ביותר.