מחר (שלישי) בצהריים אמורה לדון המועצה הארצית לתכנון ובניה בהחלטה להקים באזור תחנת הכוח "חגית" מתקן אחסון בחירום לקונדנסט. התחנה ממוקמת בין רכס הכרמל לבין רמות מנשה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית חוף הכרמל. אמש הפגינו תושבים מול ביתו של שר האוצר משה כחלון, בתביעה להרחיק את הקונדנסט מהיבשה, ולטפל בו רק בלב ים. בנושא זה אף מתנהלת כעת עתירה לבג"ץ. הקונדנסט (מעין נפט, אשר מכיל גם חומרים נדיפים) הוא תוצר הכרחי של שאיבת גז טבעי, ולא ניתן להזרים לארץ גז מבלי להסדיר את הטיפול בו.

בעקבות עתירה לבג"ץ בנושא, חייבת המועצה הארצית לתכנון ובניה לדון בהחלטה לאשר מתקן אחסון בחירום לקונדנסט. כאשר שואבים מן האדמה גז טבעי, מעורבבים בו נוזלים שונים, אשר לאחר טיפול, הם מופרדים ונקראים קונדנסט, והם מהווים חומר תעשייתי פטרוכימי, אשר יש לו נדיפות גבוהה ובשל כך הוא גם מסוכן. החלטות הפיתוח הקיימות לגבי מאגר "לוויתן" מבוססות על הקמת אסדת טיפול רחוק מהמאגר וקרוב יותר לחוף, כאשר מהאסדה יוזרם הקונדנסט בצינור נפרד לחוף וממנו בצינור יבשתי אל בתי הזיקוק.

קידוח תמר אסדה קידוח לוויתן / צלם: יחצ

תושבים המתנגדים להחלטה הקימו מטה מאבק בשם "שומרי הבית", אשר מדגיש את החסרונות הסביבתיים בחלופה זו, ופועל לבחירת חלופות שונות. יוני ספיר, מחברי הקבוצה, מסר ל'דבר ראשון' כי "האופציה הכי טובה מבחינתנו היא לוותר על האסדה הקבועה בקרקע לטובת אסדת טיפול ימית מעל המאגר. במקרה כזה האסדה הזו משמשת גם כמיכל בפני עצמה, כך שמגיעה ספינה לפרוק ממנה את הקונדנסט אחת למספר חודשים ולפנותו לבית זיקוק". לפי ספיר, אופציה זו גם מייתרת צנרת ומיכלים של קונדנסט ביבשה וגם מרחיקה את הזיהום שמייצרת האסדה מקרבת בני אדם. לטענתו זו האופציה שרווחת ב-92% מהמאגרים הימיים בעולם מאז שנת 2010 וזו האופציה שממשלת ישראל אישרה לזכיינית המאגרים כריש-תנין באוגוסט השנה. "זו האופציה שביקשה נובל אנרג'י עצמה ממשרד האנרגיה בשנת 2015", אומר ספיר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר וראש אגף התקציבים בהווה, שאול מרידור, התראיין בנושא בעבר אצל קרן נויבך בתכנית "סדר יום" והסביר כי הבחירה להקים את מתקן האחסון ליד אתר "חגית" היא רק לאחסון בחירום, כדי למנוע עצירה של זרם הגז הטבעי לישראל, וההחלטה נבחרה לאחר בחינה ארוכה של חלופות שונות ותוך הישענות על תסקירי השפעה על הסביבה. עוד הוסיף מרידור, שבמקרה של דליפה בים אין דרך יעילה למנוע את התפשטות החומר, ואילו במיכל יבשתי יש אפשרות לבנות מאצרה מבטון, אשר מצמצמת את הדליפה ומאפשרת לאסוף את החומר בחזרה.

מרידור לא התייחס בראיון להשלכות של הזרמת החומר לבתי הזיקוק, כולל צנרת חירום אשר עוברת בסמיכות למתקני קידוחי מים קיימים. הפתרון המוצע למניעת זיהום מקורות המים, הוא לבצע קידוחים חדשים באזורים מרוחקים יותר מהתוואי של צנרת החירום של הקונדנסט. בעיריית חיפה לומדים את נושא ההזרמה של כמויות גדולות של קונדנסט למפרץ חיפה במהילה של 3% קונדנסט בתוך צנרת הנפט הקיימת. ראש העיר יונה יהב צפוי להתייצב בעצמו לדיון ביום שלישי במועצה הארצית לתכנון ובניה. טענה נוספת שמעלים חברי קבוצת "שומרי הבית" היא שלא רק שלישראל אין חובה לפתח את מאגרי הגז באופן הזה – אלא שמראש עדיף לישראל להתמקד בפיתוח של מקורות אנרגיה סולרית, אשר צפויים להיות זולים יותר ויותר, ייתכן שאף יותר זולים מגז טבעי, וללא זיהום אוויר.