דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דוח העוני

דוח העוני / ביטוח לאומי: 1,809,200 אנשים בישראל חיים מתחת לקו העוני

דו"ח העוני שפרסם המוסד מצביע על ירידה בשיעור של מחצית נקודת האחוז בממדי העוני, אך ישראל נמצאת עדיין בראש טבלאות העוני של מדינות ה-OECD | לאחר 12 שנים בהן ירדה האפקטיביות של הממשלה בצמצום עוני, בשנתיים האחרונות נרשמה מגמת עליה מתונה

אישה חוזרת מקניות (צילום: פלאש 90).
אישה חוזרת מקניות (צילום: פלאש 90).
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

על פי הדוח בישראל בשנת 2016 חיו בעוני 463,300 משפחות שהן 1,809,200 נפשות, מתוכן 842,300 ילדים, כך לפי דוח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי. שיעור המשפחות העניות בישראל ירד ב-0.5%, אך שיעור הנפשות העניות עלה ב-0.3% ושיעור הילדים העניים עלה ב-1.8%.  ישראל עדיין בראש סולם העוני של מדינות ה-OECD. הדוח מייחס את הירידה בהיקפי העוני להעלאת שכר המינימום ועליה בקצבאות.

קו העוני בשנת 2016 עומד על 3,260 שקלים ליחיד ו-5,216 שקלים לזוג. בהשוואה לשנת 2015 שיעורי העוני בקרב משפחות ירדו מ־19.1% ל־18.6%, ו־14,400 משפחות עלו מעל לקו העוני. גם המדדים של עומק העוני ושל חומרת העוני ירדו בשנת 2016 בכ־4% ובכ־3% בהתאמה. מחוז ירושלים מוביל בהיקפי העוני, אחריו מחוז הצפון.

מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב-1.8%, והמדד לאי שוויון בהכנסה הכלכלית ירד ב-1.3%. מאז תחילת המילניום הנוכחי ירד מדד ג'יני הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור מצטבר של כ-10%. גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני ירדו ב-2016, בכ-4% ובכ-3% בהתאמה. לצד המגמות החיוביות, היקפי העוני בנפשות ובילדים עלו ב־2016. שיעור העוני של נפשות עלה ב־0.3% ושיעור הילדים החיים בעוני עלה ב־1.2%.

השיפורים בממדי האי-שוויון והיקפי העוני הם תוצאות של השינויים שפעלו להגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחות, קשישים וצעירים, בעיקר בחלק הנמוך והבינוני של התפלגות ההכנסות: העלאת שכר המינימום בשיעור של 6.8% ב-2016 והעלאת קצבאות הילדים וקצבאות הקשישים. בנוסף, הגידול המתמשך בשיעורי התעסוקה תרם למגמה החיובית הזו.

לראשונה, אחרי ארבע שנים של חוסר הצלחה לסקור משפחות בדואיות, נדגמה האוכלוסייה הבדואית בדרום על ידי הלמ"ס. 17,200 משפחות בדואיות חיות בעוני ובסך הכל 121,800 נפשות, מתוכן 69,300 ילדים. 19.3% מהילדים במגזר נמצאים במשפחות חד הוריות. על פי ניתוח מותאם שגורע את האוכלוסייה הבדואית שנמדדה ב־2016 אולם לא נמדדה ב־2015, מתברר שתחולת העוני של משפחות ירדה בנקודת אחוז שלמה אשתקד מ־19.1% ל־18.1%.

מבחינת היקפי העוני לפי מגדר עולה כי היקפי העוני של גברים ירדו ביותר מחצי אחוז בין 2015-2016, בעוד שהיקפי העוני אצל נשים עלו במעט. במקביל הצטמצמו הפערים של השפעת המדיניות על היקפי העוני לפי מגדר, וב-2016 אמצעי המדיניות (קצבאות וכו') חילצו 31.8% מהגברים ו-33.3% מהנשים (לעומת 28.2% ו-34.1) בהתאמה).

על פי נתוני ביטוח לאומי אם חד הורית עם ילד אחד חיה בעוני גם אם היא עובדת במשרה מלאה בשכר מינימום ומקבלת קצבת ילדים. אם עצמאית עם שני ילדים העובדת במשרה מלאה בשכר מינימום, לא תיחלץ מעוני בלי שתמצא משאבים נוספים בסדר גודל של כ- 40% מהכנסתה, כאשר עם יותר משני ילדים ההשלמה הנדרשת גבוהה יותר. אצל משפחות עם שני מפרנסים בשכר מינימום המצב שונה, והם ילחצו מעוני עם שני ילדים, אולם מהילד השלישי יהיה להם קשה בהרבה להיחלץ מעוני. היקפי העוני של נפשות קשישות (להבדיל ממשפחות שבראשן קשיש), ירדה בעקביות בשלוש השנים האחרונות. העלאת קצבת השלמת הכנסה לזקנה בסוף שנת 2015 הובילה להעמדתה על 16.9%.

התערבות הממשלה השפיעה יותר

הנתונים מראים כי התערבות הממשלה דרך תשלומי העברה ומסים ישירים הייתה אפקטיבית יותר השנה, אך בראייה ארוכת שנים השפעתה ירדה בצורה ניכרת. תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני עלתה ב-3.1% ב-2016. הקצבאות והמיסים הישירים חילצו 35.7% משפחות מעוני ב-2016 לעומת 34.6% ב-2015. שיעור הנפשות שנחלצו מעוני ירד במעט מ-24.5% ל-24.1% בין השנים האלה. שיעור הילדים שנחלצו מעוני ירד בכ-20% בין 2015 ל-2016 למרות המשך העליה בקצבאות הילדים. בביטוח לאומי קושרים את זה להחזרת הבדואים למדידה.

דו"ח העוני 2016 (נתונים: ביטוח לאומי. גרפיקה: אידאה)
דו"ח העוני 2016 (נתונים: ביטוח לאומי. גרפיקה: אידאה)

ההשפעה המצמצמת את ממדי העוני העיקרית היא של קצבאות הביטוח הלאומי. כן קיימת השפעה מצמצמת אם כי פחות גם בתשלומי העברה מהממשלה. קצבאות הביטוח הלאומי מהווים כ- 71% מסך תרומת תשלומי  ההעברה. הקטנה ביותר היא ההשפעה של תמיכת משקי בית באחרים. ההשפעה הגדולה ביותר היא של קצבאות הביטוח הלאומי: הן מקטינות את חומרת העוני באופן חד בכ-45%.

היקפי עוני לפי סוגי אוכלוסיה

מספר האזרחים הוותיקים העניים נאמד אשתקד ב־166,900 בהשוואה ל־171,500 בשנת 2015. היקף העוני של משפחות שבראשן אזרח ותיק ירד מ־23.5% ב־2015 ל־21.6% בשנת 2016. בקרב אזרחים ותיקים שיעור הנפשות העניות ירד מ־18.2% ל־16.9%; השיעור הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. מדובר בירידה גבוהה ביחס לעלייה במספר הקשישים באוכלוסייה הכללית.

היקפי העוני של החרדים עלו במעט מ־44.6% ל־45.1%. עם זאת היקפי העוני של הילדים במשפחות חרדים ירדו ב־2016 מ־60.3% ל־58.7%. חלקן של המשפחות העניות החרדיות מתוך כלל המשפחות העניות מגיע ל־15%, שיעור גדול בהרבה מחלקם היחסי.

דו"ח העוני 2016 (נתונים: ביטוח לאומי. גרפיקה: אידאה)
דו"ח העוני 2016 (נתונים: ביטוח לאומי. גרפיקה: אידאה)

שיעורי העוני אצל משפחות ערביות ירדה במידה גדולה יותר מכלל האוכלוסייה מ־53.3% בשנת 2015 ל־49.4% בשנת 2016.

היקפי העוני של משפחות חד הוריות עלו, מ- 21.7% ב- 2015 ל- 26.1% ב- 2016 וחלקן באוכלוסייה הענייה עלה בכ- 33%. נראה שעלייה חדה זו מהווה במידה רבה תיקון סטטיסטי לממצאים שהיו בשנה הקודמת, שכן הרמה חזרה לזו ששררה ב 2014 ושנים שקודם לכן. ייתכן שהיא גם משקפת עלייה במשקל המשפחות החד הוריות בכלל המשפחות. בתחום המדיניות לא התרחשו שינויים שיכולים להצביע על השינוי לרעה(כמו גם על השינוי לטובה בשנה קודמת) אך ניתן להצביע על כך שמשפחות חד הוריות מתקשות להימנע ממצב של עוני או לצאת ממנו לנוכח פערי השכר הניכרים בין נשים וגברים, עבודה במשרה חלקית, ברובה לא מרצון, קצבת קיום נמוכה ומענק עבודה נמוך גם אם גבוה יחסית למקבלי מענק אחרים.

דו"ח העוני 2016 (נתונים: ביטוח לאומי. גרפיקה: אידאה)
דו"ח העוני 2016 (נתונים: ביטוח לאומי. גרפיקה: אידאה)

היקפי העוני של משפחות עובדות עלתה במקצת וכך גם היקפי העוני של נפשות וילדים במשפחות אלו בין 2015 ל- 2016. חלקן באוכלוסייה הענייה עלה במידה ניכרת – 58.6% מכלל המשפחות העניות, לרבות הקשישים, הן משפחות עובדות בהשוואה לחלקן הנמוך יותר 55.6% ב- 2015 . כאשר מתייחסים לאוכלוסייה העובדת בגיל העבודה בלבד, ללא משפחות הקשישים, מתברר כי חלקן של המשפחות העובדות מגיע לשיעור 57.6%.

העוני בישראל בהשוואה בינלאומית

למרות השיפורים בממדי העוני העוני והאי-שוויון ב-2016, שכוללים ירידה של נקודת אחוז שלמה בין שתי השנים בהיקפי העוני של נפשות גם בחישוב לפי ה-OECD , מצבה היחסי של ישראל בהשוואה בינלאומית ממשיך להיות קשה. במדרג מדינות ה-OECD ישראל ממשיכה להיות בראש סולם העוני. זאת בין השאר מכיוון שמיקומה היחסי של ישראל תלוי גם בהתפתחויות במדינות אחרות, עם זאת בתחום האי-שוויון מצבה טוב יותר.

שיטת חישוב ממדי העוני של ה-OECD דומה לשיטה שפותחה בביטוח הלאומי והנהוגה בישראל שתיהן מגדירות את ההכנסה הכספית הפנויה החציונית כאינדיקטור לרמת החיים ומגדירים אותה כקו העוני. עם זאת קיימים הבדלים מסוימים, הנוגעים בעיקר לסולם השקילות השונה בין שתי צורות החישוב.

מהשוואת ה-OECD עולה כי בנוסף לשונות בין המדינות המפותחות בהיקפי העוני טרום ההתערבות הממשלתית, קיימת שונות רבה במידת התערבותן בחלוקת ההכנסות. תרשימי העוני לפי הכנסה כלכלית והכנסה פנויה יוצרים פילוח של המדינות על שני הצירים: המדינות בקצה השמאלי של התרשים, עם שיעורי עוני כלכלי נמוכים, נחלקות לשני סוגים: מדינות עם מערכת רווחה נדיבה, יחסי עבודה הוגנים, שיעורי התאגדות גבוהים ושכר הוגן כמו למשל איסלנד, הולנד, דנמרק, שוודיה ונורבגיה וסוג שני שמורכב ממדינות עם מערכת רווחה מצומצמת או קצבאות ברמה נמוכה, יחסי עבודה פחות הוגנים ושיעורי התאגדות נמוכים יותר, כאשר ישראל שייכת לקטגוריה השניה.

במדינות הנדיבות בתחום החברתי כלכלי ממדי העוני נשארים נמוכים גם לאחר ההתערבות, ומאידך, במדינות מהסוג האחר שיעורי העוני על פי ההכנסה הפנויה הם מהגבוהים ביותר, כמו טורקיה, מקסיקו, ארה"ב, קוריאה וישראל. בביטוח לאומי מסיקים מכך ששיעורי העוני הכלכלי הנמוכים יותר בקטגוריה השנייה מבטאים את חוסר הביטחון הכלכלי של משפחות עניות בגלל מערכת הרווחה המצומצמת במדינות אלה. מכאן שחלק מהאחריות לדחיפה של משפחות החיות בעוני לעבודה בשכר נמוך נעוצה דווקא בהיעדר הביטחון הכלכלי שנגזר ממדיניות רווחה מצומצמת מדי. סיבות נוספות למצב זה הן דפוסי העסקה בלתי הוגנים (גם אם חוקיים), כגון העסקה על פי שכר שעתי ולא שכר חודשי בהיקף נרחב, העסקת עובדים בשכר מינימום גם אם יש להם השכלה ומיומנות במקצועם וכן ציות נמוך לחוק שכר המינימום, רמת התאגדות נמוכה ועוד. מסקנה נוספת מניתוח זה היא שהגישה החברתית כלכלית ההוגנת והנדיבה לא סותרת כלל וכלל את החתירה לתעסוקה – גבוהה ומוצלחת וכי אין צורך בקשיחות בתחום הרווחה כדי לשפר את העצמאות הכלכלית של אוכלוסיות מוחלשות.

שר העבודה והרווחה חיים כץ: "למרות השינויים החיוביים במצב החברתי וצמצום רמת אי השוויון בהשוואה לשנים קודמות, היקפי העוני בישראל עדיין גבוהים משמעותית מבין מדינות ה־OECD. הממשלה משקיעה משאבים רבים בניסיון לחלץ משפחות ממעגל העוני ונראה שהבעיה העיקרית היא אופן חלוקת המשאבים. מזה שנה אני פועל להעלאת קצבאות הבטחת ההכנסה בגיל זקנה תוך הצמדתן לשכר הממוצע במשק, פעולה שתעלה את כל האזרחים הוותיקים מעל לקו העוני, בעלות זניחה יחסית של כ־700 מיליון שקלים. בימים אלה אני מקדם הצעת חוק להעלאת קצבאות הנכות שתביא לתמורה משמעותית ברווחת הנכים, אבל באוצר מעדיפים פתרון חלקי שזונח אוכלוסיות שלמות. אם לא נפעל כעת לחיזוק חוסנו של האזרח הוותיק ולהעלאת קצבאות הנכות בצורה שוויונית, נמשיך לפגר במדדי העוני והפערים בחברה הישראלית ילכו ויעמיקו. ההטבות למעמד הביניים הן חשובות אבל צריך להבין שאם נמשיך להזניח את החוליות החלשות בחברה התיקון בעתיד יעלה למדינה יותר".

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "הפעילות האינטנסיבית של הביטוח הלאומי, בהובלת שר העבודה והרווחה חיים כץ, לצמצום ממדי העוני במדינת ישראל – הוכיחה את עצמה ותוצאותיה משתקפות בדוח העוני הנוכחי, בו נמצאה ירידה של ממדי העוני בקרב כמעט כל האוכלוסיות ובמיוחד בקרב הקשישים. הביטוח הלאומי ימשיך ליזום וליישם מדיניות של חקיקה סוציאלית במטרה לצמצם עוד יותר את העוני. מדיניות זו הינה נדבך מרכזי לשם חיזוק עוצמתה וחוסנה של החברה כולה."

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!