שופט פדרלי בארגנטינה האשים אתמול (חמישי) את נשיאת המדינה לשעבר, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, בבגידה, וביקש מהסנאט של ארגנטינה לאשר את מעצרה. הנשיאה לשעבר חשודה שבהיותה נשיאה, בין השנים 2007 ל-2015, פעלה על מנת להסתיר את מעורבות איראן בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, בו נהרגו 85 בני אדם בתמורה להקלות במסחר של ארגנטינה עם איראן. לקירשנר חסינות מפני הליכים משפטיים בשל העובדה שהיא משמשת כסנאטורית בסנאט של ארגנטינה, ולכן פנה השופט, קלאודיו בונאדיו, להסרת חסינותה לצורך מעצרה, והסנאט יידרש לבחון זאת.

על פי הגרדיאן הבריטי קירשנר כינסה מסיבת עיתונאים בעקבות פירסום האישום והאפשרות כי תיעצר ואמרה "לא היה כל פשע ולכן אין כל תיק נגדי. בונאדיו (השופט שהוציא את בקשת המעצר – א. ל.) יודע זאת, הממשלה יודעת זאת וגם מאקרי (נשיא ארגנטינה המכהן – א. ל.) יודע זאת". יצויין כי לפי הגרדיאן קירשנר הושבעה לתפקידה כסנאטורית, תפקידה אשר מעניק לה חסינות מפני הליכים משפטיים, רק לפני כשבוע.

החלטתו של השופט באה בעקבות דוח משטרתי, שפורסם בחודש שעבר, לפיו התובע הפדרלי שהיה אחראי על חקירת הפיגוע, אלברטו ניסמן, נרצח ולא התאבד, כפי שנקבע בתחילה.

בנוסף לבקשת המעצר נגד קירשנר, נשלח שר החוץ לשעבר, הקטור טימרמן, למעצר בית. על פי דיווח בעיתון "האומה" (La Nacion), נעצרו גם חברי הקבינט לשעבר קרלוס זניני ולואיס דאליה. זניני התמודד למשרת סגן הנשיא בבחירות האחרונות שנערכו במדינה.

בחודש שעבר הודיעה משטרת ארגנטינה כי פתחה מחדש את חקירת מותו של ניסמן, זאת בעקבות ראיות חדשות שסתרו את העמדה הרשמית במדינה לפיה ניסמן שם קץ לחייו. ניסמן, היהודי, מונה לחקור את החשד לפי ממשלת איראן עמדה מאחורי תכנון  ההתקפה, וארגון חיזבאללה היה זה ביצע אותה.

ב-18 בינואר 2015 נמצאה גופתו של התובע הפדרלי בביתו שבבואנוס איירס, אחרי שנורה בראשו, שעות ספורות בלבד לפני שהיה אמור להעיד בפני הקונגרס נגד קירשנר, שכיהנה באותו זמן כנשיאה, על חלקה בטיוח הראיות נגד איראן וחיזבאללה. קירשנר דחתה את ההאשמות שהופנו כנגד סוכנויות הממשלה השונות, ואמרה כי לממשלתה לא היה כל חלק במותו של התובע.

גופתו של ניסמן נמצאה בחדר האמבטיה בביתו, שהיה נעול מבפנים, מה שהוביל את המשטרה להתייחס למוות כהתאבדות. מיד לאחר הרצח החלו להישמע טענות שההתאבדות בוימה, אך דוחות המשטרה קבעו כי לא נמצאו ראיות לכך שאדם נוסף היה נוכח בזירה בשעת המוות.

הדוח החדש שפורסם לפני כחודש, כלל ראיות שסתרו את העמדה הרשמית לגבי נסיבות המוות. אותן ראיות הצביעו על כך שניסמן הוכה על ידי שני אנשים שגררו אותו לחדר האמבטיה. אחד מהם החזיק אותו מתחת לבית השחי "כמו בחיבוק", והשני ירה בו בראשו.

החוקרים ציינו עוד ראיות משמעותית שלא הופיעה בדיווחים עד כה: מחיצת האף של ניסמן הייתה שבורה, הוא ספג מכות בירכיו, ובגופו נמצאו שרידי קטמין (סם הרדמה סינתטי). הדוח קבע כי המחסלים ניסו ליצור את הרושם שמדובר בהתאבדות. הראיות החדשות תואמות את הממצאים של צוותי הרפואה המשפטית, שמצאו כבר לפני שנתיים כי אין ראיות חד משמעיות להתאבדות, אך עד לאחרונה דבקה המשטרה המקומית בקביעתה המקורית.

התובע הפדרלי, אדוארדו טיאנו, שקיבל את התיק בהוראת בית המשפט העליון אמר כי מדובר בתיק הפלילי המסובך ביותר שהוא חקר אי פעם. "האתגר מורכב מאוד. אם זה (הרצח, א.ל.) היה נחקר באופן שונה מההתחלה, זה היה דבר אחר".

ב-2013 סירב ניסמן לקבל את הסכם ההבנות שחתמה ארגנטינה עם איראן, שתכליתו הייתה חקירה משותפת של הפיגוע. שנתיים לאחר מכן, הוא האשים את הנשיאה קירשנר, את שר החוץ הקטור טימרמן ופוליטיקאים נוספים בטיוח מעורבותה של איראן בפיגוע.

לטענתו, קירשנר פעלה כדי להסיר את צווי המעצר נגד האיראנים החשודים במעורבות בפרשה, בתמורה להקלות בייבוא נפט מאיראן. לאחר מותו נמצאה בביתו טיוטה לצו מעצר נגד הנשיאה.

הפגנה בארגנטינה לרגל יום השנה למותו של התובע אלברטו ניסמן שראיות חדשות מצביעות על כך שנרצח (צילום: AP Photo/Victor R. Caivano, File).

מותו הצית מחאות נגד הממשלה. בעצרת לציון חודש לפטירתו השתתפו למעלה מ-400 אלף איש שקראו לפתוח את התיק מחדש, ולהביא צדק לניסמן ולקהילה היהודית בארגנטינה. לקראת הבחירות לנשיאות ב-2015 התחדשה המחאה נגד קירשנר שהפסידה, בסופו של דבר, למאוריסיו מאקרי המכהן כעת כנשיא ארגנטינה.

אלברטו ניסמן היה בן 51 במותו, נשוי לשופטת סנדרה ארויו סלגאדו, ואב לשתי בנות.