11 חודשים חלפו מתחילת שנת התקציב. לפי דו"ח ביצוע התקציב לחודש נובמבר, הכנסות המדינה מרקיעות שחקים בקצב שישאיר בסוף השנה עודפי גביה של כ-20 מיליארד שקלים. הגרעון שתוכנן לעמוד על 36.6 מיליארד שקלים, עומד על 3.1 מיליארד שקלים בלבד, כשגיוס החוב המקומי נמצא אפילו ביתרה. דצמבר אמנם ידוע כחודש בו הוצאות משרדי הממשלה גדלות, אך נכון לעכשיו כל משרדי הממשלה נמצאים בתת ביצוע, למעט מערכת הביטחון שהצליחה לנצל כמעט את כל תקציבה השנתי.
בדרך לעודפים חסרי תקדים
שנת 2017 תיזכר כשנה שבה רשות המיסים היכתה את התחזיות. נכון להיום, בחלוף 11 חודשים מתחילת השנה גבתה רשות המסים 288.3 מיליארד שקלים מתוך יעד של 294.5 מיליארד שקלים. קצב הגביה החודשי עומד על 26.2 מיליארד שקלים, כך שאם בדצמבר תעמוד גביית המסים על הממוצע השנתי, קופת המדינה תרשום סכום שיא של 20 מיליארד שקלים בעודפי גביה.
חלק מעודפי הגביה מקורם בהכנסות לא שגרתיות, כמו ההכנסות מעסקת מוביל-איי, כשההפתעה הגדולה מכולן הגיעה ממבצע הגביה של מס דיבידנדים על חברות הארנק. רשות המסים נתנה הקלה משמעותית והחברות שהחזיקו רווחים כלואים העדיפו לשחרר את הכסף ולשלם מס מופחת. חלק מהבנקים אף הציעו הלוואות ייעודיות לחברות שאין להן יכולת תזרימית להוציא דיבידנדים, על מנת שיוכלו להספיק ליהנות מהמבצע. בכל זאת חלק לא מבוטל מעודפי התקציב בעליה קבועה ושגרתית שניתן לראות בעודפי הגביה העקביים בחמש השנים האחרונות.
יצויין שגם בהכנסות הממשלה מהמוסד לביטוח לאומי – האוצר גורף את עודפי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי – ישנו עודף אשר צפוי להצטבר לכדי 1 מיליארד ש"ח נוספים לקופת הממשלה, מעבר לצפי.
יספיקו להוציא הכל בדצמבר?
בחלוף 11 חודשים המהווים 91.6% מימי השנה, נמצאים רוב משרדי הממשלה בתת ביצוע של תקציבם. המשרדים האזרחיים שתוקצבו בכ-244.9 מיליארד שקלים עם אישור התקציב ושתקציביהם עלו במהלך השנה ל-259.7 מיליארד שקלים הוציאו עד כה 209.5 מיליארד שקלים המהווים 85.5% מתקציבם המקורי ו-80.6% מתקציבם לאחר שינויים. האם יצליחו משרדי הממשלה להוציא בדצמבר כ-50 מיליארד שקלים ולמצות את תקציבם? אם לא, יופנה תת הביצוע לכיסוי הגרעון.
מערכת הביטחון לעומת זאת, תוקצבה בתחילת השנה ב 63.6 מיליארד שקלים. במהלך השנה עודכן תקציבה ל 67.8 מיליארד שקלים. עד כה הוציאה מערכת הביטחון 61.5 מיליארד שקלים המהווים 96.7% מתקציבה המקורי וקרוב ל 91% מתקציבה לאחר השינויים.
גירעון נמוך מהיעד
הכנסת אישרה לממשלה גירעון תקציבי של 36.6 מיליארד שקלים המהווים 2.9% מהתוצר. עד כה צברה הממשלה גירעון של 3.1 מיליארד שקלים בלבד. עם זאת יש לציין כי את חלקו הארי של הגרעון, נוהגת היחידה לניהול החוב במשרד החשב הכללי לגייס בחודש דצמבר. כשמסתכלים על פעילות הממשלה בתחום זה ב-12 החודשים האחרונים (כולל דצמבר 2016) צברה המדינה גרעון בשיעור של 1.7% תוצר.
בתחום הגרעון מעניין לראות את חלוקת גיוס החוב לחוב מקומי וחוב בחו"ל. החוב המקומי נרכש ברובו על ידי הגופים המוסדיים ומשמש כמערכת ייצוב לפנסיות של כולנו. האג"ח המיועדות (אג"ח לא סחירות בעלות תשואה גבוהה יחסית ומיועדת לקרנות הפנסיה) והאג"ח הסחירות שמנפיקה הממשלה נחשבות לאפיק השקעה בטוח מאוד עם תשואה טובה יחסית לרמת הסיכון המגולמת בו. בשוק המקומי תכננה הממשלה לגייס חוב בגובה של 36.3 מיליארד שקלים. עם זאת עד כה היא רשמה דווקא עודף של 1.7 מיליארד שקלים בסעיף זה. כלומר, המדינה הקטינה את היקף אג"ח שהנפיקה ומצויות בידי הציבור.
לעומת זאת גיוס החוב בחו"ל, מעבר ליצירת תזרים לממשלה, נועד לשרת את המגזר העסקי. גיוס החוב של הממשלה בחו"ל מסייע לחברות ישראליות לגייס חוב בעצמן וסייע לבנק ישראל במאבק על הורדת ערכו של השקל מול המטבעות האחרים. הממשלה תכננה להגדיל את החוב החיצוני שלה ב-0.3 מיליארד שקלים בלבד, עם זאת ב-11 החודשים האחרונים גייסה היחידה לניהול חוב 4.8 מיליארד שקלים בחו"ל. כמעט פי 14 מהתכנית המקורית.