דוח העוני האלטרנטיבי של עמותת 'לתת', המתפרסם הבוקר (שני) מעלה כי 2,525,000 נפשות בישראל חיות בעוני (29.1%), מתוכם 1,061,000 ילדים. בניגוד לדו"ח העוני של הביטוח הלאומי, המגדיר את העוני לפי רמת הכנסה למשק הבית, ב"לתת" בנו מדד עוני רב-מימדי הבוחן את יכולתם של האזרחים לענות על אוסף של צרכים בסיסיים. כתוצאה מכך, נתוני לתת גבוהים מנתוני הביטוח הלאומי בפער של 700 אלף נפשות. לפי המדד 9.2% מהאוכלוסייה שההכנסה שלהם גבוהה מעט מ"קו העוני" (שעמד ב-2016 על 3,260 שקלים לנפש), חיים בעוני ובמחסור בכל שאר הממדים. עוד עולה ממדד העוני הרב-מימדי כי היקף העוני בישראל נשאר יציב, וזאת בשונה מדו"ח הביטוח הלאומי, שמצביע על צמצום מתון של הבעיה.

ז'יל דרמון, יו"ר לתת וערן וינטרוב, מנכ"ל לתת אמרו עם פרסום הדו"ח כי "המדינה לא סופרת יותר מ-700,000 נפשות עניות. מדד העוני הרב ממדי מדגים, באופן עקבי מאז פורסם המדד לראשונה לפני ארבע שנים, היקפי עוני גבוהים ויציבים בהשוואה לנתוני המוסד לביטוח לאומי. ניתוח הפער בין המדדים, ממחיש שלא ניתן להסתפק עוד בהכנסה בלבד בכדי לקבוע את שיעורי העוני, מכיוון שמי שנמצא קרוב ל"קו" והכנסתו גבוהה מעט ממחצית החציון, אבל סובל ממחסור בדיור, השכלה, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה – עדיין חי בעוני."

דרמון ווינטרוב הוסיפו כי "גם אם חלק מהפעולות הממשלתיות שננקטו הן בכיוון הנכון, לא ניתן להסתפק בכך, מכיוון שעל מנת לצמצם באופן מהותי את ממדי העוני והפערים החברתיים, יש צורך בשינוי עמוק במדיניות, שתחילתו בהצבת יעד לצמצום העוני וביישום מלוא המלצות ועדת אלאלוף. במצבם הנוכחי של המשק והכלכלה, כאשר נותרו עודפי גבייה של רשות המיסים בגובה 20 מיליארד שקלים, נוצרת הזדמנות לבצע תיקון היסטורי ולחדש את החוזה בין המדינה לאזרחיה, שמשמעו דאגה למי שלא יכול לדאוג לעצמו ויישום מדיניות מאקרו כלכלית שמבטאת סדר עדיפויות צודק וראוי, המגן על תושבי המדינה המוחלשים".

מדד העוני הרב-מימדי של הארגון התבסס על סקר שנערך בקרב כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל, ובחן את מידת יכולתם של הנשאלים לענות על צרכים בסיסיים לקיום במספר מדדים. לפי הסקר, 15% מהאוכלוסיה דיווחו על מחסור במדד הדיור, שמתבטא בהיעדר קורת גג קבועה, צפיפות, איכות דיור לקויה או סיכון לאיבוד מקום המגורים. 38% דיווחו על חוסר במדד ההשכלה, כלומר חוסר בהשכלה פורמלית וחסמים לרכישת השכלה גבוהה יותר. 5.9% דיווחו על מחסור במדד הבריאות, שהוגדר כיכולת לשלם עבור כל הטיפולים והשירותים הבריאותיים הנחוצים ולרכוש ביטוח מתאים. 16.9% דיווחו על מחסור במדד הביטחון התזונתי, הבודק נגישות לכמות ולאיכות נאותה של מזון (במדד זה, בניגוד למדדים האחרים, נספר גם "מחסור קל" כמחסור.

מדד העוני הרב-מימדי (נתונים: ארגון לתת גרפיקה: אידאה)

25.9% מהישראלים דיווחו על מחסור במדד יוקר המחיה, שהוגדר כהיקף ההכנסה הפנויה למשק בית, היכולת להשתמש במערכות חימום וקירור, היכולת לעמוד בתשלומי חובות וחשבונות, וכתוצאה מכך גם עיקולים וניתוקי חשמל ומים.

עורכי המחקר העניקו לכל משיב ניקוד על פי רמת המחסור שהציג בכלל המדדים, ומתוך כך קבעו כי 11.15% מהבגירים במדינת ישראל חיים בעוני חמור, ו-14.65% חיים בעוני. בסך הכל מדובר ב-25.8% מהבגירים החיים בעוני – 1.46 מיליון בני אדם, אליהם יש להוסיף מספר משוער של כמיליון ילדים החיים בעוני. מכאן הגיעו בלתת למספר הכולל – 2.52 מיליון נפשות בישראל החיות בעוני, המהוות 29.1% מהאוכלוסיה. כאמור, נתון זה גבוה ב-700 אלף בני אדם מהיקף העוני בישראל ב-2016 לפי הביטוח הלאומי. עוד מציינים בלתת כי כאשר בוחנים את יכולתם של אנשים לענות על צרכי הקיום הבסיסיים, היקפי העוני לא השתנו מ-2016 ל-2017.

700 אלף ישראלים חיים במחסור, אך לא מוגדרים כעניים ע"י הביטוח הלאומי (נתונים: ארגון לתת גרפיקה: אידאה)

בנוסף, ערכו ב"לתת" כמדי שנה סקר נוסף בקרב אנשים הזכאים לסיוע מרשויות הרווחה ומעמותות, במטרה לבחון את השפעת העוני על חייהם. הממצאים מצביעים על קושי להתקיים בכבוד, בדידות ותחושות חוסר אונים. 92.2% מהקשישים נתמכי הסיוע מעידים כי קצבת הזיקנה אינה מאפשרת להם לענות על צרכיהם הבסיסיים, 76.7% מעידים כי ויתרו על ארוחות מאוזנות בשנה האחרונה, ל-78.5% מנתמכי הסיוע אין תעודת בגרות (לעומת 31.5% באוכלוסייה הכללית). נתון מדאיג נוסף הוא שמרבית נתמכי הסיוע – 62.2% עובדים למחייתם, ועדיין נשארים עניים.

ממצאים עיקריים, דו"ח העוני האלטרנטיבי (ארגון לתת)

ילדים בעוני: חוסר בבטחון תזונתי, 5.8% קיבצו נדבות

מהנתונים עולה תמונה מדאיגה של חוסר בטחון תזונתי בקרב ילדים בעוני. כי 23.7% מהילדים הנתמכים הולכים לבית הספר ללא כריך (באופן קבוע או לעיתים קרובות), עליה בהשוואה לשנה שעברה אז הנתון עמד על 20%. ל-75.7% מהילדים הנתמכים, המרכיב העיקרי בתזונה הוא לחם וממרח (28.3%) או פחמימות (47.4%), עליה בשיעור של 11.8% בהשוואה לשנה שעברה (67.7%). בנוסף, 32.8% מהילדים נתמכי הסיוע צמצמו בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות בשל מחסור כלכלי, ירידה קלה בהשוואה לשנה שעברה (34.4%).

עוד עולה מהסקר כי ל-17.6% מהילדים נתמכי הסיוע קרה שלא אכלו יום שלם בשל המצוקה הכלכלית, נתון המשקף עלייה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה (11.1%). חצית מהנשאלים שדויוחו על כך ציינו כי מצב זה התרחש בכל חודש.

עוד עולה מהסקר כי 5.8% מהילדים נתמכי הסיוע נאלצו לקבץ נדבות, עלייה משמעותית בהשוואה ל-1.6% בשנה שעברה.

קשישים: הקצבה זעומה, התרופות והטיפולים רפואיים נדחקים הצידה

92.2% מהקשישים הנתמכים מעידים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם או מאפשרת להם באופן חלקי בלבד למלא את צרכיהם הבסיסיים למחיה בכבוד, בדומה לשנה שעברה (92.6%).

78.3% מהקשישים נתמכי הסיוע ויתרו על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ ו-80% ויתרו על טיפול שיניים בעקבות מצבם הכלכלי. 85.7% מהקשישים נתמכי הסיוע לא יוכלו לעמוד בתשלומים עבור סיעוד במידה ויזדקקו לכך, עליה בהשוואה לשנה שעברה (83.4%).

65.1% מהקשישים נתמכי הסיוע זקוקים לשיפוץ בביתם על מנת להתאימו למצבם הבריאותי אבל לא יכולים לשלם עליו.

78.9% מהקשישים הנתמכים חוו בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם, בהשוואה ל-74% בשנה שעברה. 44.4% חוו בדידות לעיתים קרובות. עליה בשיעור של 21.6% בהשוואה לשנה שעברה (36.5%).

בנוסף, שאלו ב"לתת" את הקשישים נתמכי הסיוע מהן ההשפעות היומיומיות של המצוקה הכלכלית על חייהם: 61.3% השיבו כי אינם יכולים לשמור על מצב בריאותי תקין, 50% השיבו כי אין להם מספיק ארוחות מזינות, 36.3% אמרו כי הם זקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות ו-18% אמרו כי מקום מגוריהם אינו יכול להיחשב למגורים בכבוד.

אי בטחון תזונתי: 76.7% ויתרו על ארוחות מאוזנות, 9.2% חיפשו מזון בפח

76.7% מנתמכי הסיוע מעידים שבגלל מצוקה כלכלית לא אכלו ארוחות מאוזנות בשנה האחרונה (באופן קבוע או לפעמים), עליה בהשוואה לשנה שעברה (73.9%) ופי 3.5 מהאוכלוסייה הכללית (20.5%). 53% מנתמכים חוו בשנה שעברה מחסור במזון לעיתים קרובות או לפעמים, עליה בהשוואה לשנה שעברה (51.4%) ובהשוואה ל-7.9% באוכלוסייה הכללית. עוד עולה כי9.2% מנתמכי הסיוע חיפשו מזון בפחים או קיבצו נדבות לקניית אוכל בשנה האחרונה, עליה בהשוואה לשנה שעברה (8%). בנוסף השיבו 55.2% מנתמכי הסיוע כי הם נעזרים בשירותים של עמותות המזון מעל פעם בחודש, ו-10% מהם נעזרים בהן על בסיסי יומיומי.

עוד עולה מהסקר כי 49% מהמשפחות הנתמכות ויתרו על תחליפי חלב עבור ילדיהן בשל העלות הגבוהה, ונאלצו למהול אותם במים או לתת פחות מהכמות המומלצת.

יוקר המחיה: 77.4% מהנתמכים שקועים בחובות

הדו"ח מעלה כי 77.4% מנתמכי הסיוע שקועים בחובות – עליה בשיעור של 17.8% בהשוואה לשנה שעברה (65.7%). 53.5% מהם חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק בשנה האחרונה, תופעה זו מתקיימת אצל 10.5% מהאוכלוסייה הכללית.

קושי נוסף שנבדק הוא היכולת להשתמש באמצעי חימום או קירור בבית. 50.8% מנתמכי הסיוע מעידים כי אין ברשותם אמצעים אלו, או שאינם יכולים להרשות לעצמם להפעילו. עליה בשיעור של 19.8% משנה שעברה (42.4%).

תשובות הנשאלים מספקות עדות נוספת לשחיקת מעמד הביניים בישראל: כמעט מחצית מנתמכי הסיוע -47.2% – מעידים על עצמם שהשתייכו למעמד הביניים בשנים האחרונות, לפני ההידרדרות לעוני. עם זאת, מדובר בירידה בהשוואה לשנה שעברה (50.6%).

תעסוקה:62.6% עובדים ונשארים עניים, מרביתם לא מקבלים זכויות סוציאליות בעבודה

שאלות על עבודה בקרב נתמכי הסיוע מאשר את המציאות העגומה בישראל לפיה עבודה אינה בהכרח דרך להיחלץ מעוני. מהסקר עולה 62.6% מנתמכי הסיוע בגיל העבודה עובדים, אבל חיים בעוני. 49.8% מנתמכי הסיוע הבלתי מועסקים, לא עובדים בגלל מוגבלות בריאותית.

הנשאלים העידו גם על הפגיעות הרבה שלהם בשוק העבודה – 33.1% מנתמכי הסיוע העובדים מצהירים שיש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאבדו את מקום עבותם הנוכחי. 48.9% חוששים שלא יצליחו למצוא משרה אחרת.

עובד נקיון. ארכיון, למצולם אין קשר לכתבה. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

עוד עולה כי 63.8% מנתמכי הסיוע העובדים לא מקבלים זכויות סוציאליות מלאות ממקום עבודתם, ירידה משנה שעברה (67.2%).

עוד עולה מהדו"ח כי העניים מתקשים לממש את זכויותיהם עקב קשיים בירוקרטיים: 58% מנתמכי הסיוע הצהירו שהם לא מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם מביטוח לאומי, 56.6% מהם טענו כי מצב זה נובע כתוצאה מבירוקרטיה קשה ומסובכת.

דיור: 73.6% ויתרו על תיקון ליקויים בבית, 19% חוששים שייאלצו להתפנות מביתם

73.6% מנתמכי הסיוע ויתרו בשנה האחרונה על תיקון ליקויים חמורים בביתם לאורך זמן, מסיבות כלכליות. מצב זה התרחש בקרב 34.6% מהאוכלוסייה הכללית.

49% מנתמכי הסיוע חוו ניתוק משחמל או ממים בשנה האחרונה כי לא הצליחו לשלם את החשבונות. 29.2% חוו ניתוקים גם מחשמל וגם ממים. שליש מנתמכי הסיוע נאלצים לקנות חשמל באמצעות מונה תשלום מראש.

58.2% מנתמכי הסיוע מעידים שבשנה האחרונה ילדיהם התביישו להזמין חברים לביתם בגלל תנאי הדיור והמצוקה הכלכלית. 23.5% מנתמכי הסיוע מעידים כי סביבת המגורים שלהם מתאפיינת באלימות פיזית במידה רבה או במידה רבה מאוד. 22.5% מעידים כי סביבת המגורים שלהם מתאפיינת בסוחרי ומשתמשי סמים.

19.8% מנתמכי הסיוע מעריכים שיש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאלצו לפנות את מקום מגוריהם בגלל אי יכולת לעמוד בשתלומי שכר דירה או משכנתא. 26.2% מהם מעריכים שבמצב כזה יאלצו להתגורר ברחוב או בבית מחסה.

חינוך והשכלה: 62.8% לא יכלו לממן שיעורים פרטיים

78.5% מנתמכי הסיוע אינם בעלי תעודת בגרות, בהשוואה ל-31.4% מהאוכלוסיה הכללית. 62.8% מנתמכי הסיוע לא יכולים לממן שיעורים פרטיים לילדיהם. כחצי מהם לא יכולים לקנות את הציוד הבסיסי לבית הספר. 42.4% מנתמכי הסיוע לא יכולים לממן קייטנות לילדיהם, ומעל שליש נאלצים לוותר על טיולים ומסיבות כיתתיות בגלל מצבם הכלכלי.

53.4% מנתמכי הסיוע המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה יותר העידו כי שכר הלימוד הגבוה לא אפשר להם לעשות זאת – עליה של 16% בהשוואה לשנה שעברה (46%). 51.2% מנתמכי הסיוע מאמינים שאם הם היו גרים בשכונה/עיר מבוססת יותר, הם היו זוכים לשירותי חינוך טובים יותר.

בריאות: 69% ויתרו על תרופה, 82% ויתרו על טיפול שיניים

70.7% מנתמכי הסיוע מעידים שהם חולים במחלה כרונית כלשהי, בהשוואה ל-42.2% באוכלוסיה הכללית – 28.4% מנתמכי הסיוע סובלים מלחץ דם גבוה וכרבע סובלים מסכרת. בנוסף, 69.7% מנתמכי הסיוע ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם עבורם. 64.8% מנתמכי הסיוע בעלי ביטוח בריאות בסיסי של קופת חולים ורק ל-31.8% ביטוח משלים.

בחינה של שימוש בטיפולים יקרים יותר העלתה כי 82.3% מנתמכי הסיוע ויתרו בשנה האחרונה על טיפול שיניים, מתוכם 34.6% באופן קבוע. 58.2% מנתמכי הסיוע ויתרו בשנה האחרונה על תמיכה נפשית שהזדקקו לה בגלל מצבם הכלכלי, עליה של 11.7% בהשוואה לשנה שעברה.