השתתפתי בטקס חופה וקידושין של חברה טובה. כשביקשתי להיות עד, נאמר לי שהרב ועוזרו הם העדים, ובגלל שאיני שומר שבת איני יכול להיות עד החותם עדותו בכתובה. לאחר שבררתי את הנושא התברר לי שיש מי שמשקרים לרבנים בדבר שמירת השבת כדי להיות עדים בחופת חבריהם.
איני מוכן לעבור על "לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" כדי לשמח חתן עם הכלה.
למען הסר ספק ברצוני להצהיר:
סבי, אבי אימי, נחום דב קידש את סבתי מרים במוסקבה בתחילת המאה שעברה. סבי משה אפרים נשא את סבתי פאולה פרלה בבית הכנסת בעיר מינדן בגרמניה שלפני השואה. אבי אליהו נשא את אימי שושנה בחופה שהועמדה בחצר ביתה של סבתא בחולון לפני קום המדינה. אני נשאתי את עמירה אשתי בחופה שהועמדה בחצר בית הוריה שבקרית עמל בטבעון.
קברתי את מתי בבתי קברות המנוהלים ע"י הרבנות הראשית, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מלתי כדת וכדין את כל ארבעת בנינו.
אני רואה עצמי כיהודי גאה, כל פעם שמבקשים ממני אני משלים מניין כעשירי.
לא אתן לאיש להטיל ספק באיכות יהדותי.
נפגעתי מאד מפסילתי כעד בחופה,
כל הטקסים הדתיים שתוארו כאן נוהלו ע"י רבנים אורתודוקסים עפ"י המסורת היהודית. ברוב טקסי הקידושין העדים לא שמרו דיני שבת וכשרות, ואף אחד לא בדק זאת.
מה אצה לה הדרך לרבנות לפסול אותי בגלל שמירת השבת.
לא נפסלת יהדותו של אדם בגלל המצוות שלא קיים, אם היו עושים כך היו נעלמים חלקים גדולים מהעם היהודי שעות ספורות אחרי תום צום יום כיפור, והרבנות היתה נפסלת בגלל עבירה על "לא תעשה תורתך כקרדום לחפור בה" או על "ואהבת לרעך כמוך".
האם יכול להיות שעלה להם לרבנים "השתן לראש" קצת גבוהה מדי? האם כוחה של הרבנות מופרז?
אבקש מהרבנות בישראל לשקול צעדיה בזהירות, לקחת נשימה עמוקה, ולעשות צעד אחד אחורה, לפני שתמצא עצמה רבנות של חרדים בלבד, ללא פשוטי עם, כזאת ששאר הציבור סולד ממנה. המדרון החלקלק לפילוג בעם קרוב מאין כמוהו, כדאי לשמור שלא נחליק בו.
בפעם האחרונה בה היה פילוג בעם בגלל מחלוקת על תורה ומצוות נחרב בית המקדש.
חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, (פרקי אבות).
