ההתפתחויות הטכנולוגיות בעידן בו אנו חיים יצרו בעשורים האחרונים שינויים דרמטיים בעולם העבודה, הזקוק ליותר ויותר עובדים בתחום ההייטק. בשנים האחרונות אף מדובר על כך שישנו מחסור בעובדים, דבר שעל פי משרד העבודה והרווחה פוגע בצמיחת הענף ובמשק כולו.

במקביל לכך, מחקר שערך המשרד גילה שבשנת 2015 נשים היוו פחות מ-30% מכלל הסטודנטים למקצועות התכנות ורק כ-26% מהמתכנתות בתעשיית ההייטק בישראל. זאת למרות שנכון לשנת 2014, 47% מהניגשים לבגרות ברמת 5 יח"ל מתמטיקה היו בנות. אם כך, מדוע כה מעט נשים בוחרות לעסוק בתחום?

את השאלה הזו שאלה את עצמה יעל מזוז-הרפז, מנהלת תחום תעסוקה עתירת ידע במשרד העבודה והרווחה, שערכה מחקר מקיף בנושא. לדבריה, החסם המשמעותי ביותר להשתלבותן של נשים בתפקידי תכנות כיום בתעשייה הוא חוסר העניין או רתיעה מלימודים ועיסוקים טכנולוגיים ותכנות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"זה מתחיל מגיל צעיר. זה אלמנטים תרבותיים שמושרשים בחברה שלנו, שמשייכים תכונות ויכולות מסויימות לגברים ואחרות לנשים. יש נשים עם יכולות גבוהות שבוחרות לא ללכת ללמוד תחומי הייטק באקדמיה ולהשתלב בתעשייה" ציינה מזוז-הרפז. "זה פספסוס גדול שמשפיע גם על תעשיית ההייטק, וגם באופן כללי, ומתבטא בין היתר בפערי השכר בין גברים לנשים. בערך שליש מפערי השכר בין גברים לנשים נובעים מהענפים בהם נשים מועסקות והעובדה שנשים לא עוסקות בהייטק מובילה בין היתר לפערי השכר הגדולים בין נשים לגברים, לכן החיבור של נשים לעולם הטכנולוגי הוא מאד משמעותי גם מבחינת הצמיחה הכלכלית וגם מהכיוון של שוויון הזדמנויות".

איפה הנשים? משרדי חברת הייטק ישראלית (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90).

על מנת להתמודד עם הבעיה הודיע השבוע משרד העבודה והרווחה כי בכוונתו לפתוח תכנית נרחבת ללימודי תכנות לנשים מגיל 18 ואילך ללא כל עלות, במטרה לעודד נשים מרקעים שונים להשתלב בתפקידי ליבה בתעשיית ההייטק בישראל. במסגרת המיזם תוצע לנשים תכנית הכשרה שיוביל ארגון she codes (היא מקודדת/מתכנתת), במימון משותף 50:50 של הארגון ושל המדינה, אשר ישלים הקמה של כ-40 מרכזים ללמידה ברחבי הארץ בתוך שלוש שנים. הקורסים יציעו הכשרה בתכנות גם לנשים חסרות כל רקע בפיתוח תוכנה וכתיבת קוד וגם לנשים בעלות השכלה פורמלית ובלתי-פורמלית, או ניסיון מעשי בפיתוח.

במסגרת המיזם יוכשרו נשים בגילאים שונים ומרקעים שונים לכתוב קוד בטכנולוגיות ובשפות תכנות "חמות" ואופנתיות, שיש להן ביקוש גדול ואקטואלי בתעשייה המקומית המתאפיינות במשרות בשכר גבוה; מנטוריות שהשתלבו בתפקידי מפתח מובילים בתעשייה ילוו את המשתתפות וייתנו להן שעות ייעוץ קריירה וסיוע בהשמה. כמו כן, המיזם יספק מקום מפגש לנשים מרקעים שונים לשם פיתוח פרויקטים טכנולוגיים עצמאיים משלהן.

מעבר להכשרה מעשית בתכנות, התכנית אמורה לסייע למשתתפות במציאת עבודה בהייטק על ידי ייעוץ תעסוקתי, שיפור קורות חיים, כנסי מעסיקים וכו'. כמו כן, הקבוצות עצמן יהוו רשת חברתית לתמיכה ופיתוח מקצועי הדדי, וכן לגיוס עובדות בשיטה הפופולרית בהייטק – "חברה מביאה חברה". עלות המיזם מוערכת בכ-20 מיליון ש"ח למשך שלוש שנים, ולדברי המשרד, אם תירשם הצלחה הוא צפוי להתרחב ולהציע הכשרה לכל אישה בישראל שתחפוץ בכך.

מצוקת כוח האדם בהייטק כהזדמנות

"אני לא יודעת למה יותר נשים לא בוחרות במקצוע הזה. זה מקצוע מאד נוח" אומרת דפנה מצקור (48) העוסקת בתכנות כ-18 שנים, 11 מתוכן כמתכנתת בחברת כלמוביל.

גם מצקור משייכת את הרתיעה של נשים מהעבודה בענף לתכתיבי המגדר המקובלים. "אולי זו איזושהי נורמה חברתית. יש איזו נטייה לחשוב שיש מקצועות שמתאימים יותר לגברים וכאלה שמתאימים יותר לנשים, ואולי זה נובע מפחד שהעבודה דורשת פעילות בשעות שלא מתאימות לנשים שמגדלות ילדים".

לדבריה, החוויה האישית שלה כעובדת בענף שונה מאוד מהדימויים המתוארים. "זה עולם שמאפשר לך לעבוד מהבית כשצריך, בדרך כלל גמיש להגיע ולצאת מהעבודה, ברוב המקומות שעבדתי בהם זה היה ככה. יש לעבודה הזאת תדמית משעממת, אבל אני דווקא מרגישה שאחרי המון שנים זה ממשיך לעניין אותי. זה מקצוע מספק ומעורר מחשבה. המערכת שאני עובדת בה עכשיו, למשל, היא אינסופית. אחרי שנים של עבודה אני עדיין מגלה דברים חדשים".

דפנה מצקור. התמונה באדיבות המצולמת

לעומת מצקור, שלדבריה לא נתקלה במקומות בהם עבדה ביחס מיוחד או מפלה בשל היותה אישה מתכנתת, גלי (28) עובדת צעירה בחברת הייטק במרכז הארץ מתארת מציאות שונה. "בסביבה שאני נמצאת בה, שנחשבת יחסית מאד נוחה לנשים כי יש גמישות והבנה ושוויון הזדמנויות באופן יחסי – אני עדיין שומעת מקולגות גברים שהפער בשכר הוא לגיטימי בגלל העניין של ההיריון ושנשים הן עובדות פחות אפקטיביות. הנחת היסוד היא תמיד שברגע שלאישה יש ילדים היא תרצה להיות בבית. את מרגישה שלא מסתכלים עלייך באותו האופן, כאילו שזה לא השטח שלך. זאת לא סביבה מזמינה מהבחינה הזאת".

לדבריה של גלי, למרות השינויים המתרחשים בשנים האחרונות בעולם העובדה, ולמרות שחברות רבות מעידות על עצמן כפתוחות לנשים – התחושה שלה ושל נשים צעירות נוספות שבחרו בעיסוק בתחום היא שעולם ההייטק הוא עדיין מועדון גברי סגור. "העולם הזה יותר שייך לגברים מלנשים. המנהלים הגדולים הם בדרך כלל מהדור הקודם, והם מעדיפים למשוך אליהם עובדים שמזכירים להם את עצמם".

מזוז-הרפז בוחרת להתייחס למציאות אותה מתארת גלי באופן קונסרוקטיבי "זה שיש היום מצוקת כוח אדם בהייטק זו הזדמנות. כשיש לך את כל המבחר שבעולם אתה בדרך כלל תעדיף לגייס לחברה שלך את מי שישב לידך בצבא ב-8200 בחדר ליד. אבל ברגע שיש מצוקה מאד גדולה של אנשים, יש הזדמנות לגרום להייטק להיראות קצת אחרת". ואכן, המיזם החדש מצטרף לתוכניות מצליחות שכבר מפעיל כיום משרד העבודה והרווחה לעידוד קבוצות להן תת-ייצוג בהייטק הישראלי, כגון תכנית להשמת ערבים בוגרי מדעי המחשב והנדסה, ופיילוט חדש בשיתוף ג'וינט-תב"ת והטכניון לשילוב מחדש של מהנדסים בני 45+ בהייטק.

עובדות היי טק חרדיות. למצולמות אין קשר לכתבה. (צילום: פלאש 90)

יעדיו הכמותיים המרכזיים של המיזם הם להכשיר בתוך שלוש שנים לפחות 4,440 נשים, ולהביא להשמה של למעלה ממחצית מהן בתעשייה. כמו כן, המיזם יעסוק בהכוונת צעירות ללימודים אקדמיים בתחום ההייטק, והיעד הוא כ-180 סטודנטיות למקצועות הייטק, מקרב בוגרות המיזם. ובמילים אחרות – התוכנית היא נסיון לעשות מהפכה תרבותית בתחום, כאשר אלו שיחוללו אותה הן הנשים עצמן.

"ככל שיהיו יותר נשים בהייטק הנושא של איזון בין משפחה או החיים בכלל ועבודה יהפוך להיות יותר מוטמע בתוך התעשייה ולכן גם יותר ידידותי וקורץ לנשים", מוסיפה מזוז-הרפז, ודבריה משלימים את תובנותיה של גלי שסיכמה את המצב כך: "המועדון הסגור הזה צריך להפתח, גם גברים צריכים להודות שהם רוצים להיות עם הילדים שלהם, זאת לא בושה, ואני מאמינה שבמקביל צריך לתת רוח גבית לנו, הנשים, כדי שהשינוי יקרה".