ועדת התקשורת הפדרלית בארה"ב – ה-FCC ביטלה את חוקי 'ניטרליות הרשת', שמנעו מספקיות אינטרנט לשבש לפי ראות עיניהן את התעבורה ברשת. בבריטניה הספקיות כבר מאיטות אתרים שונים כדי להגביר את רווחיהן, ובכך מאיימות גם על חופש הביטוי, בשם האינטרס המסחרי.

עד כה השימוש ברשת האינטרנט דמה ברובו לשימוש בכבישים הציבוריים – כל אחד נוסע כפי רצונו, והתשלום אינו תלוי בשימוש. צעד לכיוון הפיכת האינטרנט דומה יותר לכביש אגרה נעשה אתמול, כאשר ה-FCC הצביעו על ביטול תקנות ניטרליות הרשת, שהיו הנורמה מיום היווסדה של הרשת ועוגנו בתקופת אובמה. תקנות הניטרליות עושות 'חיים קשים' לספקיות האינטרנט בשל האיסור להפלות בין גולשים 'כבדים' לגולשים 'קלים', וכן בין מהירות הגישה לאתרים שונים.

משתמש במחשב, תצלום אילוסטרציה (תמונה מתוך pixabay)

בין הרעיונות שעלו כתוצאה מהשינוי עומד אחד נבזי במיוחד – 'אינטרנט לעניים' – בתשלום המקובל היום, 'אינטרנט בכביש המהיר' למי שישלם אקסטרא. לא מדובר בהבדל בין מהירויות הגלישה המקסימלית, אשר יוצר הבדל במחיר גם היום, אלא לזכות 'לעקוף בתור' דרישות חיבור של לקוחות אחרים, הבטחת קצב גלישה באתרים המזרימים וידאו באיכות גבוהה שתופס רוחב גדול ואולי גם יתרונות נוספים. עוד אפשרות היא גביית תשלומים מספקים כמו אמזון או נטפליקס, בתמורה להבטחה לא להאט גלישה אליהם ובכך לתת להם עדיפות מסחרית.

בשנת 2015 שידרג ממשל אובמה את תקנות ניטרליות הרשת בארה"ב ועיגן אותן בחוק, אך חוקים אפשר לשנות וזה מה שהתרחש אתמול בהצבעה. לפי סוכנות הידיעות AP, ברוב של 3 קולות רפובליקנים מול 2 קולות דמוקרטים, הוחלט לנטוש עיקרון מכונן זה של הרשת, כאשר כל שינוי מעשי מחייב אך ורק הצהרה עליו שתפורסם באתר ה-FCC. ההחלטה החדשה גם מונעת ממדינות בארה"ב לחוקק חוקים הסותרים אותה, והיא צפויה לשחק לטובת הספקיות הגדולות בארה"ב כמוCOMCAST  ו-AT&T. מכיוון שאותן החברות הן גם ספקיות תוכן, הן עשויות לפגוע במתחרים, דוגמת YOUTUBE, אמזון, ROKU ואחרים.

חברות האינטרנט הגדולות כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר נוטות לתמוך בניטרליות הרשת ואף השתתפו בשנה החולפת בקמפיינים נגד ביטולה. חברת ועדת הFCC-, הדמוקרטית מיגנון קלייבורן, העבירה ביקורת על התוצאות הצפויות מראש של ההצבעה וטענה כי היא צפויה לפגוע בעסקים קטנים ובאזרחים הפשוטים. לדבריה, ביטול ניטרליות הרשת פירושה מסירת המפתחות לאינטרנט ל"קומץ תאגידי ענק". התובע הכללי של ניו יורק, אריק שניידרמן הודיע כי יפתח בחקירה לגבי השימוע הציבורי שערך ה-FCC. לדבריו, למעלה מ-2 מליון 'פניות ציבור' בנושא זוייפו בעזרת זהויות גנובות, כולל פניות בשם ילדים או אנשים שכבר מתו.

קמפוס גוגל בקירקלנד (צילום: סוכנות AP).

מנגד, נטען שנטפליקס ו-YOUTUBE, צורכים נתח עצום מתעבורת הרשת, וניטרליות הרשת מנעה מספקיות הגישה לתבוע מהן לשלם יותר בעבור העומס העצום שהן יוצרות. אלא, שאם ייגבו תשלומים אלו, הם ככל הנראה יגולגלו בחזרה אל הצרכנים במקרה של נטפליקס, ויגרמו לפרסום פולשני יותר במקרה של YOUTUBE, שכיום מרוויח בעיקר מפרסום. חלק מהטענות בעד ניטרליות רשת מעורבות בצביעות. חברת פייסבוק, למשל, פורסת תשתיות חינמיות לקליטת אינטרנט בעולם השלישי, בהן ניתן לגלוש בעיקר לפייסבוק ולעוד אתרים שהיא מאשרת, אך לא לכל האינטרנט. במניפסט של מארק צוקרברג נכתב כי "המועמד שמביע את התמיכה הגדולה ביותר בפייסבוק הוא זה שבדרך כלל מנצח בבחירות", תוך רמיזה על הכוח הפוליטי העצום שצבר התאגיד שבראשותו.

בין התומכים בניטרליות הרשת נמצאים גם המתכננים של האינטרנט, אשר שלחו מכתב מחאה לקונגרס כנגד היוזמה שהתקבלה אתמול, במחשבה שזהו המתכון להריסתו, ולצמצום גדול של החופש ברשת.