במשך שנים רבות נחשבו ההשקעות האלטרנטיביות, ובהן השקעות לא סחירות, לנחלתם של גופים מוסדיים, קרנות השקעה ובעלי הון בלבד. אולם בשנים האחרונות, עם התרחבות שוקי ההון הפרטיים בעולם, התחום נפתח והפך נגיש יותר גם עבור משקיעים פרטיים, לצד משקלו הגדל בשיח הכלכלי והפיננסי.נתונים שמפרסמים גופי מחקר בינלאומיים ומנהלי נכסים גדולים מצביעים על כך שהיקף הנכסים המנוהלים בשווקים הפרטיים ממשיך לצמוח, במקביל לעלייה בהקצאות של קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים מוסדיים נוספים.

מאחורי מגמה זו עומדים מגוון גורמים, ובהם הרצון להרחיב את פיזור ההשקעות, להיחשף לנכסים שאינם נסחרים בבורסה ולבחון מקורות תשואה שאינם מושפעים באופן ישיר מתנודות השווקים הציבוריים. עם זאת, לצד היתרונות האפשריים, השקעות לא סחירות מאופיינות גם בנזילות נמוכה יותר, באופק השקעה ממושך ובמאפייני סיכון ייחודיים.

כדי להבין מדוע התחום ממשיך לצמוח, חשוב להכיר תחילה מהן השקעות לא סחירות – הנחשבות לאחד התחומים המרכזיים בעולם ההשקעות האלטרנטיביות, אילו אפיקים הן כוללות וכיצד הן משתלבות באסטרטגיות ההשקעה של גופים מוסדיים ברחבי העולם.

מהן השקעות לא סחירות? הגדרה ועקרון פרמיית אי הנזילות

השקעות לא סחירות הן אחד המרכיבים המרכזיים של עולם ההשקעות האלטרנטיביות – שם כולל להשקעות שאינן מתמקדות במכשירים הסחירים המסורתיים, כמו מניות ואיגרות חוב הנסחרות בבורסה. בניגוד למניות או לאג"ח, שאותן ניתן בדרך כלל לקנות או למכור במהלך יום המסחר, השקעות אלה מבוצעות לרוב לטווחי זמן ארוכים יותר, כאשר האפשרות לממש את ההשקעה לפני סיומה מוגבלת ולעיתים אינה קיימת כלל.

קטגוריה זו כוללת מגוון רחב של נכסים ומסגרות השקעה, ובהם קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות אשראי פרטי (Private Credit) , נדל"ן פרטי (לא סחיר), תשתיות ותחומים נוספים שאינם מתנהלים במסגרת המסחר היומיומי בשוק ההון.

אחד המושגים המרכזיים בתחום הוא פרמיית אי הנזילות (Illiquidity Premium). לפי גישה מקובלת בעולם ההשקעות, משקיעים המוכנים לוותר על האפשרות למכור את השקעתם בכל עת עשויים לצפות לקבל פיצוי מסוים על מגבלת הנזילות. חשוב להדגיש כי מדובר בעיקרון כלכלי תיאורטי ולא בהבטחה לתשואה עודפת, שכן כל השקעה מושפעת ממאפייניה הייחודיים ומרמת הסיכון הכרוכה בה.

משום כך, השקעות לא סחירות מתאימות בדרך כלל למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך יחסית, היכולים להביא בחשבון כי חלק מההון יישאר מושקע לאורך שנים.

ארבעת האפיקים המרכזיים בהשקעות לא סחירות

בתוך עולם ההשקעות האלטרנטיביות מקובל לחלק את ההשקעות הלא סחירות לארבע קטגוריות מרכזיות:

• פרייבט אקוויטי (Private Equity) – השקעות בחברות פרטיות או בחברות ציבוריות המיועדות להימחק מהמסחר, בדרך כלל מתוך מטרה ללוות את התפתחותן לאורך מספר שנים.
• אשראי פרטי (Private Credit) – קטגוריה הכוללת העמדת מימון לחברות מחוץ לשוק האג"ח הסחיר ולמערכת הבנקאית המסורתית. בשנים האחרונות תחום זה צמח משמעותית בעולם, בין היתר על רקע שינויים במקורות המימון של חברות.
• נדל"ן פרטי – תחום מרכזי נוסף, הכולל השקעות בנכסים כגון מבני משרדים, מרכזים לוגיסטיים, מרכזי מסחר, דיור להשכרה ועוד. חלק מההשקעות מתמקדות בנכסים מניבים, ואחרות בפיתוח או בהשבחת נכסים.
• תשתיות – השקעות בתחומים כגון מתקני אנרגיה, רשתות תקשורת, מתקני מים, תחבורה ותשתיות דיגיטליות. השקעות אלה מאופיינות בדרך כלל באופק ארוך במיוחד ולעיתים מבוססות על חוזים ארוכי טווח.

הצמיחה של שוקי ההון הפרטיים – ומדוע גופים מוסדיים מגדילים את החשיפה

שוקי ההון הפרטיים, המהווים חלק מרכזי מעולם ההשקעות האלטרנטיביות, נמצאים בשנים האחרונות במגמת התרחבות. סקירות בינלאומיות של גופי מחקר וחברות ניהול נכסים, ובהן  BlackRockו-Preqin  מצביעות על גידול מתמשך בהיקף הנכסים המנוהלים בשוקי ההשקעות האלטרנטיביות ועל הערכות להמשך התפתחות התחום בשנים הקרובות.

כך לדוגמה, לפי הערכות שפרסמה חברת Preqin באוקטובר 2025, קיימת תחזית להמשך צמיחה בהיקף הנכסים האלטרנטיביים בעולם, כאשר על פי חלק מהתחזיות ההיקף עשוי להגיע לכ-32 טריליון דולר עד שנת 2030. חברת ניהול הנכסים הבינלאומית BlackRock מציגה בסקירותיה נתונים דומים ומצביעה בסקירותיה על כך שהתחום הופך לחלק מהותי בתיקי ההשקעות, כאשר המגמה מונעת משילוב של ביקוש גובר למימון תשתיות טכנולוגיות ואשראי פרטי, לצד פתיחת השוק למשקיעים כשירים ופרטיים.

לצד הגידול בהיקף השוק, בולטת גם מגמת ההרחבה של ההקצאות מצד גופים מוסדיים גדולים. קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות הקדש אוניברסיטאיות וגופים נוספים מקצים כיום חלק מהתיקים שלהם להשקעות לא סחירות כחלק ממדיניות השקעה ארוכת טווח, והרחבת הפיזור של תיק ההשקעות באמצעות נכסים שמאפייניהם שונים מאלה של השווקים הציבוריים.

חשוב להדגיש כי החלטות ההקצאה של גופים מוסדיים מבוססות על שיקולים ארוכי טווח, על צורכי הנזילות שלהם, על חובותיהם כלפי העמיתים או המבוטחים ועל מדיניות ההשקעה שנקבעה עבורם. לכן, העובדה שגופים אלה מגדילים את החשיפה להשקעות לא סחירות אינה מעידה כשלעצמה על התאמתו של אפיק השקעה זה לכל משקיע או על תוצאה כלכלית צפויה.

יתרה מכך, גם כאשר מוצגים נתוני ביצוע היסטוריים של שוקי ההון הפרטיים, מקובל לראות בהם נתוני עבר בלבד, שאינם מהווים אינדיקציה או התחייבות לביצועים עתידיים.

מבני השקעה חדשים ושוק משני: כיצד מתמודדים עם אתגר הנזילות

משקיעים הנכנסים להשקעות לא סחירות מביאים בדרך כלל בחשבון כי ההון יישאר מושקע לאורך תקופה ממושכת, ולעיתים לא ניתן יהיה לממש את ההשקעה לפני סיומה.

מסיבה זו התפתחו בשנים האחרונות מבני השקעה חדשים, שנועדו להציע גמישות רבה יותר ביחס לקרנות הפרטיות המסורתיות. בעוד שקרנות סגורות (Closed-End Funds) פועלות בדרך כלל במחזור חיים מוגדר מראש, שבו המשקיעים מתחייבים להעמיד הון לתקופה של מספר שנים, התפתחו גם קרנות במבנה Evergreen  או Semi-Liquid  -המאפשרות במקרים מסוימים הצטרפות ומימוש במועדים קבועים ובהתאם לתנאי הקרן.

עם זאת, חשוב להבחין בין גמישות יחסית לבין נזילות מלאה. גם בקרנות מסוג זה האפשרות למשוך כספים כפופה למגבלות שונות, כגון חלונות יציאה תקופתיים, מגבלות היקף הפדיונות או שיקול דעת מנהל הקרן, ולכן הן אינן שקולות למסחר יומיומי בבורסה.

במקביל, התרחב גם השוק המשני (Secondary Market) להשקעות לא סחירות. שוק זה מאפשר במקרים מסוימים למשקיעים למכור את זכויותיהם בקרנות או בהשקעות פרטיות עוד לפני שהקרן הגיעה לסיומה, באמצעות עסקאות עם משקיעים אחרים. עם זאת, חשוב לציין שלא בכל השקעה ניתן למצוא רוכש, ולעיתים המכירה מתבצעת במחיר השונה משווי ההשקעה.

סיכונים ומגבלות שחשוב להכיר

בדומה לכל אפיק השקעה, גם להשקעות לא סחירות קיימים סיכונים ומאפיינים ייחודיים שראוי להביא בחשבון לצד היתרונות האפשריים.

המאפיין הבולט ביותר הוא כאמור נזילות נמוכה, המחייבת בדרך כלל אופק השקעה ארוך ויכולת להותיר את ההון מושקע לאורך שנים. נוסף לכך, חלק מהקרנות פועלות במבנה של קריאות הון (Capital Calls) – כך שהמשקיע אינו מעביר את מלוא סכום ההשקעה מראש, אלא בהתאם ללוח הזמנים של הקרן.

מאפיין נוסף הוא תופעתJ-Curve  המוכרת בעיקר בקרנות פרייבט אקוויטי: במקרים מסוימים, שווי ההשקעה עשוי להיות נמוך יחסית בשנים הראשונות, בין היתר בשל עלויות הקמה, רכישת נכסים או השקעה בפיתוח החברות, ורק בשלבים מאוחרים יותר עשויה ההשקעה להתחיל לייצר ערך. מדובר בתופעה מוכרת בענף, אך אין זה אומר שהיא מתקיימת בכל השקעה או מובילה בהכרח לתוצאה מסוימת.

בחלק מהאסטרטגיות נעשה גם שימוש במינוף פיננסי (כלומר שימוש בהלוואות או אשראי), שעשוי להגדיל את פוטנציאל הרווח אך גם את החשיפה להפסדים במקרה של שינוי בתנאי השוק. מסיבה זו, נהוג להדגיש את חשיבות בחינת מדיניות ההשקעה ורמת הסיכון של כל קרן או עסקה לגופן.

נושא נוסף שמקבל תשומת לב בקרב משקיעים מקצועיים הוא פיזור על פני שנות "בציר" שונות  (Vintage Diversification). הרעיון הוא שלא כל ההשקעות יבוצעו באותה נקודת זמן, אלא יתפרסו על פני מספר שנים, מתוך מטרה לצמצם את ההשפעה האפשרית של תנאי השוק בתקופה מסוימת. גם גישה זו אינה מבטיחה תוצאות, אך היא מהווה אחד הכלים המקובלים לניהול סיכונים בתחום.

שאלות ותשובות

מהן השקעות אלטרנטיביות לא סחירות ובמה הן שונות מהשקעה בבורסה?

השקעות לא סחירות הן אחד התחומים המרכזיים בעולם ההשקעות האלטרנטיביות. מדובר בהשקעות בנכסים שאינם נסחרים באופן שוטף בבורסה, ולכן בדרך כלל לא ניתן לקנות או למכור אותם בכל עת כפי שניתן לעשות במניות או באג"ח. השקעות אלטרנטיביות מסוג זה מאופיינות בדרך כלל באופק השקעה ארוך יותר ובמאפייני נזילות שונים מאלו של השקעות בשוק הציבורי.

מהי פרמיית אי-הנזילות?
זהו מושג כלכלי המתאר את הפיצוי שמשקיעים עשויים לצפות לו עבור נכונותם להשקיע בנכסים שאינם ניתנים למימוש מיידי. מדובר בעיקרון כללי ולא בהבטחה לתשואה.

מדוע גופים מוסדיים מגדילים חשיפה להשקעות לא סחירות?
לפי סקירות של גופים בינלאומיים, אחת הסיבות המרכזיות היא הרצון להרחיב את פיזור תיק ההשקעות ולהיחשף לנכסים שאינם זמינים בשווקים הציבוריים, כחלק ממדיניות השקעה ארוכת טווח.

מה ההבדל בין קרן סגורה לקרן  Evergreen?
קרן סגורה פועלת בדרך כלל לתקופה מוגדרת מראש, בעוד שקרן Evergreen עשויה לאפשר הצטרפות או פדיון במועדים קבועים ובהתאם לתנאי הקרן. עם זאת, גם היא אינה מעניקה נזילות מלאה.

מהו שוק משני (Secondary Market) בהשקעות לא סחירות?
זהו שוק שבו ניתן, במקרים מסוימים, למכור זכויות בהשקעות פרטיות למשקיעים אחרים לפני סיום חיי ההשקעה, בכפוף לביקוש ולתנאי העסקה.

מהם הסיכונים העיקריים בהשקעה לא סחירה?
בין הסיכונים המרכזיים ניתן למנות נזילות נמוכה, אופק השקעה ממושך, שימוש אפשרי במינוף, מורכבות בהערכת שווי ותנודתיות הנובעת ממאפייני ההשקעה.

מהי תופעת הJ-Curve  בקרנות פרייבט אקוויטי?
זהו דפוס המוכר בחלק מקרנות הפרייבט אקוויטי, שלפיו בשלבים הראשונים שווי ההשקעה עשוי להיות נמוך יחסית, ורק בהמשך, אם בכלל, עשוי להיווצר ערך. מדובר בתופעה אפשרית המוכרת בענף, ולא בכלל החל על כל השקעה.

שוק ההשקעות האלטרנטיביות נושא בחובו סיכויים אך גם סיכונים, שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע ההשקעה, כגון: סיכוני שוק, לרבות חשיפה למט"ח, לריבית ולשווקים גלובליים, סיכונים תפעוליים, סיכונים רגולטוריים, סיכון נזילות מוגבלת וסיכון מורכבות ושקיפות מוגבלת של העסקאות. וכן סיכונים ייחודיים להשקעות פרייבט אקוויטי, לרבות אופק השקעה ארוך, חוסר נזילות ותלות בביצועי מנהל הקרן.

 האמור לעיל כולל מידע כללי ונבחר בלבד בנוגע לתחום ההשקעות אלטרנטיביות ולכן אינו מתיימר להיות כוללני ומקיף, ואין לראות בו סקירה ממצה של התחום ו/או של הסיכונים הכרוכים בו. האמור אינו מהווה יעוץ משפטי  ו/או פרשנות ו/או סקירה מלאה של הוראות הדין.  בקבלת החלטת השקעה על המשקיע לסמוך על בדיקה שהתבצעה על ידו בלבד אודות העסקה ותנאיה, לרבות יתרונות וסיכונים הכרוכים בעסקה, עליו לעיין בקפידה בכל המסמכים הרלוונטיים לעסקה, וכן להתייעץ עם היועצים המקצועיים שלו ככל שהדבר נדרש בטרם ההשקעה. הצעת ההשקעה בעסקאות של אלטשולר שחם השקעות אלטרנטיביות למשקיעים ממדינת ישראל, הינה על בסיס פטור לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ("חוק ניירות ערך") הקובע כי הצעה ומכירה לעד 35 משקיעים בכל תקופה בת 12 חודשים (כמפורט בסעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך ובתקנותיו) אשר אינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך או למשקיעים כאמור בסעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך ובתקנותיו אינה מחייבת פרסום תשקיף שרשות ניירות ערך אישרה את פרסומו. לאור האמור, ההשקעה אינה מוסדרת לפי חוק ניירות ערך ו/או לפי הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. ההשקעה וכל חומר פרסומי אודותיה לא אושרו על ידי רשות ניירות ערך בישראל. האמור לעיל אינו מהווה יעוץ השקעות או שיווק השקעות בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ("חוק הסדרת העיסוק"). אלטשולר שחם השקעות אלטרנטיביות, כמו גם יועציה והפועלים מטעמה (א) אינם מורשים לספק ייעוץ השקעות או ניהול תיקים לפי חוק הסדרת העיסוק;  (ב) אינם בעלי רישיון מכוח חוק זה; ו-(ג) אינם מבוטחים בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק. כל מידע פרסומי שנמסר וכן כל מידע שיימסר לגבי אפשרות השקעה במסגרת הצעה עתידית לא יהווה יעוץ השקעות או שיווק השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק. מובהר כי אין באמור לעיל התחייבות להשאת תשואה כלשהי על כספי ההשקעה. השימוש במידע לעיל הוא על אחריותו של המשתמש בלבד. המידע לעיל נכון ל – אוגוסט 2026.