לימודי אבחון דידקטי במרכז להכשרה חינוכית עוסקים בדרך שבה בוחנים תפקודי למידה ומחברים בין ממצאים כדי להבין טוב יותר את דפוס הלמידה של התלמיד. כאשר הקושי מופיע במתמטיקה, הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה אם התלמיד פתר את התרגיל נכון. חשוב לבחון גם כיצד הוא הבין את המשימה, באיזו דרך פעל ובאיזה שלב הופיע הקושי.
תלמיד אחד עשוי להתקשות בהבנת מספרים וכמויות, תלמיד אחר בביצוע פעולות חשבון, ואצל תלמיד נוסף הקושי יופיע בעיקר כאשר עליו להבין בעיה מילולית ולבחור את הדרך המתמטית המתאימה לפתרון.
בתוכנית הלימודים של המרכז להכשרה חינוכית נכללים בין היתר נושאים הקשורים ללקויות מתמטיות, זיכרון, חשיבה מילולית ובלתי מילולית, קשב ותפקודים ניהוליים, ריכוז נתונים, ניתוח ממצאים וכתיבת דוח. החיבור בין התחומים מאפשר לבחון כיצד הקושי המתמטי משתלב בתמונה רחבה יותר של תפקודי הלמידה של התלמיד.
מה בודקים כאשר תלמיד מתקשה במתמטיקה?
קושי במתמטיקה יכול להופיע במרכיבים שונים, ולכן חשוב לפרק את ההגדרה הכללית ״מתקשה בחשבון״ ולבדוק היכן בדיוק מתעורר הקושי.
במסגרת לימודי אבחון דידקטי לומדים לבחון תפקודי למידה ולנתח ממצאים מתחומים שונים, ובהם גם התחום המתמטי.
בהתאם למטרת האבחון ולכלים שבהם נעשה שימוש, ניתן להתייחס בין היתר להבנת מספרים וכמויות, מיומנויות מתמטיות, ביצוע פעולות, פתרון בעיות, בחירת אסטרטגיה והדרך שבה התלמיד מסביר את תהליך החשיבה שלו.
המטרה היא לזהות דפוס. לא רק לדעת שהתלמיד טעה, אלא להבין מה התרחש בדרך לתוצאה.
למה תשובה שגויה אינה מסבירה לבדה מה מקור הקושי?
תשובה שגויה במתמטיקה אינה מסבירה לבדה מה מקור הקושי. תלמיד יכול לטעות משום שלא הבין את הרעיון המתמטי, משום שביצע חישוב שגוי, משום שלא הבין את הדרישה בבעיה מילולית או משום שהתקשה לבחור אסטרטגיית פתרון.
לכן יש משמעות גם לאופן שבו התלמיד פועל.
אפשר לבדוק כיצד הוא מתחיל את המשימה, האם הוא מבין מה נדרש ממנו, אילו נתונים הוא מזהה כחשובים, כיצד הוא בוחר דרך פתרון והאם הוא חוזר לבדוק את התוצאה.
גם שינוי קטן במשימה יכול לספק מידע. תלמיד עשוי להצליח בתרגיל מוכר, אך להתקשות כאשר סדר הנתונים משתנה או כאשר אין הוראה מפורשת לגבי הפעולה שעליו לבצע.
ההבדל בין ״התלמיד טעה״ לבין ״באיזה שלב נוצרה הטעות״ הוא אחד המפתחות להבנת הקושי בצורה מדויקת יותר.
מהי תפיסה כמותית ולמה היא רלוונטית?
תפיסה כמותית קשורה להבנת המשמעות של מספרים, כמויות והיחסים ביניהם.
תלמיד יכול ללמוד לבצע פעולה מסוימת ועדיין להתקשות להסביר מה מייצגים המספרים או כיצד שינוי בכמות משפיע על התוצאה. במצב כזה ייתכן פער בין היכולת לבצע תהליך שנלמד לבין ההבנה של הרעיון המתמטי שעומד מאחוריו.
לכן, כאשר בוחנים קושי במתמטיקה, חשוב במקרים הרלוונטיים להתייחס גם לדרך שבה התלמיד מבין מספרים וכמויות ולא רק ליכולת שלו לבצע חישוב.
גם כאן אין מסיקים מסקנה מממצא יחיד. המשמעות של הביצוע נקבעת לפי ההקשר ולפי האופן שבו הוא משתלב עם משימות וממצאים נוספים.
למה קריאה והבנת הנקרא יכולות להשפיע על ההתמודדות עם מתמטיקה?
קריאה והבנת הנקרא נעשות רלוונטיות במיוחד כאשר התלמיד מתמודד עם בעיות מילוליות או הוראות כתובות.
פתרון בעיה מילולית דורש יותר מיכולת לבצע פעולה חשבונית. התלמיד צריך להבין את הסיטואציה, לזהות את הנתונים החשובים, להבין מה נשאל ולתרגם את המידע למהלך מתמטי.
תלמיד יכול לשלוט בחיבור, חיסור, כפל או חילוק כאשר התרגיל מוצג בצורה מספרית, ובכל זאת להתקשות כאשר עליו להבין מתוך טקסט איזו פעולה נדרשת.
לכן קושי בבעיה מילולית אינו בהכרח קושי בחישוב.
אם דפוס הקושי מופיע בעיקר במשימות המבוססות על טקסט, יש חשיבות לבחינת הקשר בין הביצוע המתמטי לבין הקריאה והבנת הנקרא.
מתי תפיסה חזותית, זיכרון או קשב עשויים להיות רלוונטיים?
תפקודים נוספים עשויים להיות רלוונטיים לחלק מהמשימות המתמטיות, אך אין להסיק מקושי במתמטיקה כשלעצמו שקיים קושי באחד התחומים האלה.
תפקוד חזותי, למשל, עשוי להיות רלוונטי במשימות הכוללות ספרות, סימנים, מיקום, טבלאות, תרשימים או יחסים מרחביים. עם זאת, קושי בתרגיל מתמטי אינו מוכיח בפני עצמו שקיים קושי בתפיסה החזותית.
גם זיכרון יכול להיות חלק מהתמונה כאשר המשימה דורשת שמירה של מידע, שליפה או ביצוע של מספר שלבים. קשב ותפקודים ניהוליים עשויים להיות רלוונטיים כאשר נדרש תכנון, מעקב אחר שלבים, בקרה או מעבר בין דרכי פעולה.
המשמעות המקצועית נוצרת כאשר בוחנים כיצד הממצאים האלה משתלבים בדפוס הכולל ולא כאשר מייחסים את הקושי לממצא אחד באופן אוטומטי.
מה אפשר ללמוד מהאסטרטגיה שבה התלמיד משתמש?
דרך הפתרון יכולה לספק מידע חשוב גם כאשר התוצאה הסופית נכונה.
אפשר לבחון אם התלמיד פועל בצורה שיטתית, מפרק משימה מורכבת לשלבים, משתמש בידע קודם, בודק את עצמו ומשנה אסטרטגיה כאשר הדרך הראשונה אינה עובדת.
לא כל דרך שאינה הדרך המקובלת בכיתה מצביעה על קושי. תלמידים יכולים להגיע לפתרון בדרכים שונות.
השאלה החשובה היא האם התלמיד מבין את הדרך שבה פעל, האם היא מתאימה למשימה והאם הוא מסוגל להתאים אותה כאשר התנאים משתנים.
כך האסטרטגיה עצמה הופכת לחלק מהמידע שניתן לבחון, ולא רק האמצעי שבעזרתו התקבלה התשובה.
למה צריך לחבר בין הממצאים כשבודקים קושי במתמטיקה?
קושי שנראה דומה מבחוץ יכול לנבוע מדפוסים שונים לחלוטין, ולכן ממצא אחד אינו תמיד מספיק כדי להבין אותו.
נניח שתלמיד מתקשה בבעיות מילוליות. אצל תלמיד אחד החישוב יכול להיות תקין, אך הבנת הטקסט מקשה עליו לזהות איזו פעולה נדרשת. אצל תלמיד אחר הקריאה אינה מוקד הקושי, אבל ההבנה הכמותית עדיין אינה מבוססת. תלמיד נוסף עשוי להבין את הבעיה ואת החישוב, אך להתקשות כאשר עליו להחזיק כמה נתונים ולעבוד במספר שלבים.
לכן יש משמעות לחיבור בין התחומים:
| תחום שנבדק | מה הממצא יכול לסייע לבחון? |
| מיומנויות מתמטיות | באילו רכיבים מתמטיים מופיע הקושי? |
| קריאה | האם פענוח או דיוק בקריאה משפיעים על המשימה? |
| הבנת הנקרא | האם התלמיד מבין את המידע ואת הדרישה בטקסט? |
| זיכרון | האם שמירה ושליפה של מידע רלוונטיות לדפוס הביצוע? |
| תפיסה | האם אופן הצגת המידע משפיע על ההתמודדות? |
| אסטרטגיות | כיצד התלמיד מתכנן, מבצע ובודק את עבודתו? |
הטבלה אינה כלי לאבחון בפני עצמו. היא ממחישה מדוע אותה תוצאה מתמטית יכולה לקבל משמעות שונה כאשר בוחנים אותה לצד ממצאים נוספים.
במרכז להכשרה חינוכית, הלימודים בתחום האבחון הדידקטי משלבים בין תחומי הלמידה השונים לבין ריכוז הנתונים וניתוח הממצאים, במטרה ללמוד כיצד לבנות תמונה מקצועית מתוך המידע שנאסף.
מה לומדים בלימודי אבחון דידקטי על קשיים במתמטיקה?
הכשרה בתחום האבחון הדידקטי אינה מסתיימת בהיכרות עם כלי בדיקה. חלק מהותי ממנה הוא ללמוד כיצד לקרוא את הממצאים, לזהות דפוסים ולבחון כיצד נתונים מתחומים שונים מתחברים זה לזה.
כאשר תלמיד מתקשה במשימה מתמטית, חשוב לבדוק אם הקושי חוזר במשימות נוספות, האם הוא משתנה בהתאם לאופן שבו מוצגת השאלה ומה ניתן להבין מהקשר בין הממצאים המתמטיים לבין תפקודי הלמידה האחרים שנבדקו.
זהו ההבדל בין אוסף תוצאות לבין תמונה אבחונית.
במרכז להכשרה חינוכית החיבור בין לקויות מתמטיות, זיכרון, חשיבה, קשב ותפקודים ניהוליים, תפקודי למידה וניתוח ממצאים מאפשר ללומדים להכיר את הדרך שעוברת מאיסוף מידע להבנת דפוסי הלמידה של התלמיד.
כאשר תלמיד מתקשה במתמטיקה, התוצאה הסופית היא רק חלק מהמידע. בלימודי אבחון דידקטי לומדים לבחון גם כיצד התלמיד הגיע לתוצאה, אילו מיומנויות הפעיל, באיזה שלב הופיע הקושי וכיצד הממצאים מתחברים זה לזה. המטרה אינה רק לזהות שקיים קושי, אלא לבנות מדפוסי הביצוע והממצאים תמונה מקצועית רחבה ומבוססת יותר של הלמידה.