מחלת האלצהיימר תפגוש את רובנו בדרך כזו או אחרת – בין אם נחלה בעצמנו ובין אם נטפל בקרוב משפחה שחלה. 

לפי נתונים באתר הבריאות העולמי, נכון לסוף שנת 2020 יש 50 מיליון בני אדם הסובלים מדמנציה בצורה כלשהי, כאשר אלצהיימר מהווה 60% עד 70% ממקרי הדמנציה. כל שנה נוספים עוד 10 מיליון חולי דמנציה, והקצב הזה לא מבשר טובות.

דמנציה היא מצב בו התפקודים הקוגניטיביים שלנו יורדים והולכים, ואנו שוכחים איפה אנחנו נמצאים, מי הם קרובי משפחתנו וחברינו וכן הלאה. מצב דמנטי אינו מהווה חלק מתהליך תקין של הזדקנות, אלא נוצר בשל הצטברות חלבונים במוח שמפריעים לפעילותו הרגילה. דמנציה מסוג נוסף נוצרת בשל בעיות בכלי הדם, ונקראת בהתאם דמנציה וסקולרית.

"בישראל מדובר על כ-150,000 איש החיים עם אלצהיימר או דמנציה מסוגים אחרים", אומר ד"ר שי חן-גל, מנהל תחום בריאות הנפש, מחקר ואקדמיה בקבוצת עמל ומעבר. "הסימנים העיקריים המעידים על התפתחות אפשרית של דמנציה כוללים שכחה / אובדן זיכרון, קושי במילוי מטלות בסיסיות, קשיי שפה, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, נטייה לאבד חפצים שהונחו לא במקומם וכן שינויים במצב הרוח, בהתנהגות ובאישיות."

בהרצאת TED של הנוירולוגית ליסה ג'נובה, נטען כי יש סיכוי גבוה מאוד שכל אחד מאיתנו ייפגע מאלצהיימר בדרך כזו או אחרת: או שנחלה במחלה בעצמנו, או שנהפוך למטפלים עבור מישהו שיחלה בה (בדרך כלל קרוב משפחה). אבל למרות שעדיין אין תרופה לאלצהיימר או לסוגים אחרים של דמנציה, יש בהחלט מה לעשות כדי לעכב את התפתחות המחלה ולעיתים אף למנוע אותה לחלוטין.

המדע והטכנולוגיה בשירות הטיפול הסיעודי

כיום כבר ידוע שפעילות גופנית סדירה, אכילה נכונה ושמירה על גמישות המוח – כולם נחשבים כמורידי סיכון לחלות בדמנציה בכלל ובאלצהיימר בפרט. מעבר לכך, כיום ניתן לאבחן אלצהיימר ודמנציה ברמת דיוק גבוהה באמצעות סריקת PET – המאתרת את שכבות החלבונים העמילואידים שמצטברים בין תאי המוח.

בדיקה שכזו לא הייתה אפשרית בעבר, וכיום היא מאפשרת להקדים את האבחון בשנים רבות – במקום להסתמך אך ורק על סימנים מקדימים כגון שכחה, איבוד חפצים ועוד.

כשאנו חמושים במיטב הידע הרפואי-מדעי והטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום, ניתן להקל משמעותית על חייהם של חולי הדמנציה ובני משפחותיהם. ברשת בתי האבות הסיעודיים של קבוצת עמל ומעבר, מקפידים להתעדכן בחידושי התחום – ולספק לדיירי הבתים את הטיפולים האפקטיביים ביותר:

• משקפי תלת ממד המפעילים את המוח באמצעות סביבות מגוונות במציאות מדומה;
• מערכות משחקים אינטראקטיביות המגרות את פעילות המוח ושומרות עליו חד וערני;
• פעילות גופנית קבועה בקבוצות וכן באמצעות טיולים מחוץ למתחם הבית;
• תפריטים בריאים בסגנון ים תיכוני לשמירה על פעילות תקינה של המוח;
• מפגשים קבועים עם דיירי הבית ובני משפחה;
• ועוד…

ומה אם מדובר במטופל שלא שש לעזוב את ביתו, או שבני משפחתו לא מעוניינים לשכן אותו בדיור מוגן? קבוצת עמל ומעבר מציעה פתרון גם לאלו – ומאפשרת לזכאי חוק הסיעוד לקבל טיפול והשגחה בביתם, באמצעות עובד / מטפל סיעודי צמוד. המטפלים הצמודים עוברים הכשרות והנחיות טרם כניסתם לתפקיד, כדי להביא עמם את כל היתרונות שהוצגו לעיל – גם לבית המטופל.

אל תישארו עם זה לבד

בישראל יש 1.5 מיליון איש שלקחו על עצמם את המשימה הלא פשוטה, לטפל בקרובי משפחתם הסיעודיים. תופעה זו, הידועה בשם "בני משפחה מטפלים", נפוצה בעיקר בקרב אנשים שלא ממש מגדירים את עצמם כ"מטפלים", אבל הפכו להיות כאלה בשל המצב הקיים.

זה יכול להיות סיוע כספי לקשיש נזקק (כ-20% מהמקרים) וכמובן ממשיך עם סיוע מתקדם יותר בדמות השגחה פה ושם או באופן קבוע, ועד כדי טיפול רפואי צמוד: מתן תרופות, הכנת ארוחות, סיוע במשימות היומיום ועוד.

קרוב משפחה שתלוי באחרים הוא אכן אתגר עבור בני המשפחה המטפלים. מצד אחד אנו רוצים לתת את המיטב והמרב, כפי שניתן לנו על ידי אותו הורה בילדותנו; מצד שני אנו חווים עומס פיזי, נפשי ורגשי שמקשה על חיינו (במיוחד אם אנו בעלי משפחות בעצמנו, שלא לדבר על בעיות בעבודה וקשיים כלכליים בעקבות עלויות הטיפול).

אין ספק שהבחירה לטפל בקרוב משפחה מעידה עלינו לטובה; אבל העומסים הרבים בשילוב תחושות האשמה' שלא מאפשרות לנו לספק ליקירנו את המסגרת המתאימה – כל אלו עלולים לגרום לכך שבני המשפחה עצמם יקרסו בסופו של דבר.

למרבה המזל אין סיבה להתמודד עם כל זה לבד. לקבלת ייעוץ סיעודי מקצועי צרו קשר עם קבוצת עמל ומעבר: 3856*