ישראלים רבים זכאים לקבלת אזרחות גרמנית, בעקבות שינויים בחקיקה בגרמניה, אבל מתקשים בהשגת המסמכים המתאימים. הגשת בקשה לקבלת אזרחות גרמנית טומנת בחובה הגשת מסמכים, המוכיחים את זכאות המבקש. לעיתים, הגישה למסמכים המזכים אינה פשוטה ויש צורך לפנות לארכיונים רלוונטיים בגרמניה להוצאת המסמכים.
משרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי-רוזנברג, המתמחים בתהליכי הבקשה לקבלת אזרחות גרמנית, עד לשלב קבלת דרכון גרמני , מתמחים גם באיתור מסמכים וביצוע של בדיקות ארכיוניות באירופה בכלל ובגרמניה בפרט.
במאמר זה נבין את תהליך הוצאת המסמכים הארכיוניים הנדרשים, לצד הדרישות השונות הכרוכות בתהליך הגשת הבקשה לקבלת אזרחות גרמנית.
מי זכאי להגיש בקשה לקבלת אזרחות גרמנית?
בחוק האזרחות הגרמני ישנם שני סעיפים המגדירים בצורה חד-משמעית מיהם הזכאים לקבלת אזרחות גרמנית. הבה נבחן את שני הסעיפים השונים ונבין את מהותם.
הסעיף הראשון לחוק האזרחות הגרמני הקובע מיהם הזכאים לקבלת אזרחות גרמנית הוא סעיף 15.
סעיף זה דורש עמידה של מגישי הבקשה בשני תנאים:
- התנאי הראשון הוא שעל מגישי הבקשה להיות צאצאים של מי שהיו תושבי גרמניה לפני 31/01/1933. יש להוכיח לצד זאת כי לתושב הגרמני היה גם מרכז חיים בגרמניה. מרכז חיים יהיה מוכח באמצעות המצאת מסמכים המראים כי התושב היה תושב קבע במקום, נכסיו הכלכליים המהותיים היו שמורים במדינה וכי הוא היה חלק ממוסדות וארגונים במקום.
חשוב לדעת כי חובת ההוכחה למרכז חיים לפני 31/01/1933 אינה חלה על מי שהיו קטינים בשנים אלו. - התנאי השני לסעיף 15 קובע, כי אותו תושב בעל מרכז חיים בגרמניה יצא לאחר 30/01/1933 בשל רדיפה על ידי המשטר הנאצי. במקרה של יהודים, אין צורך להוכיח רדיפה פרטנית, משום שחזקה על יהודים שנרדפו.
עם זאת, חשוב לציין כי סעיף 15 מתייחס למי שהיה תושב גרמניה על פי גבולותיה כפיו שהיו עד שנת 1938.
הסעיף השני לחוק האזרחות הגרמני הקובע מיהם הזכאים לקבלת אזרחות גרמנית הוא סעיף 116.
הסעיף תוקן לאחרונה בשנת 2021 ולמעשה הסיר הגבלות עבר שהיו קיימות, כגון: זכאות דרך אבות בלבד ועוד. כיום, על צאצא של אזרח או אזרחית גרמניה לשעבר לעמוד בתנאי אחד ויחיד:
התנאי קובע כי מי שהיו צאצאיו של אדם אשר היה אזרח גרמניה בעבר ואזרחותו נשללה על ידי המשטר הנאצי, זכאים להגיש בקשה לקבלת אזרחות גרמנית. סעיף זה מתייחס גם למי שלא שהה בגרמניה בשל רדיפה בעת שהנאצים היו בשלטון בגרמניה.
בשני הסעיפים יכולים המבקשים להגיש בקשה על סמך היותם צאצאים של נרדף או נרדפת, העונים לקריטריונים. כמו כן, שירות בצבא קבע בישראל בעבר או בהווה אינו שולל את הזכות לקבלת אזרחות גרמנית. קבלת האזרחות הגרמנית אינה דורשת את ידיעת השפה הגרמנית ואין כל צורך לעבור מבחן פוליטיקה, ממשל והיסטוריה.
אילו מסמכים נדרשים בתהליך הבקשה לקבלת אזרחות גרמנית?
כחלק מתהליך הגשת הבקשה לקבלת אזרחות גרמנית נדרשים המבקשים להציג שורה של מסמכים אודותיהם ואודות בן או בת המשפחה הגרמניים.
עבור מי שמגיש בקשה על פי סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמנית לאסוף כמה שיותר מסמכים, אשר בכוחם להעיד על מרכז חיים בגרמניה לאורך זמן, אשר הוקם בתקופה הקובעת ועזיבה בתקופה הקובעת, להלן דוגמאות של מסמכים העשויים להיות רלוונטיים לצורך הוכחת הזכאות:
תעודת לידה, מסמך מאשר ממרשים התושבים בברלין, תעודות מבית הספר, תעודת נישואין, תעודת גירושין באם רלוונטי, הוכחות על קבלת רנטה או קצבה מגרמניה (פיצויים). בנוסף, יש להציג מסמך המוכיח כי קרוב המשפחה יצא מגרמניה לאחר 30/01/1933.
עבור מבקשים המגישים בקשה לפי סעיף 116 יש להציג את המסמכים הבאים:
דרכון גרמני של הנרדף או הנרדפת, מסמך רשמי המאשר את אובדן האזרחות הגרמנית או קיומה של האזרחות הגרמנית של הנרדף או הנרדפת.
כיצד ניתן להשיג בדיקה ארכיונית חיובית?
את המסמכים המוזכרים לעיל ניתן להשיג באמצעות פנייה לארכיונים המקומיים הפזורים בערים המרכזיות של גרמניה וגם ארכיבים פדרליים הרלוונטיים. כפי שוודאי הבנתם עד כה, עבור כל מגיש בקשה תהליך הפנייה לארכיונים יהיה שונה, בהתאם לדרישות סעיפי הבקשה ובהתאם למסמכים הנמצאים ברשות המגיש או אלה החסרים עבור השלמת הבקשה.
אחת מההתמחויות של משרד עורכי הדין היא לפענח את התהליך הדרוש עבור מגישי הבקשה בפנייה לארכיונים. עבור מי שבוחר שלא להיעזר בשירותיו של משרד עורכי דין משימת הפנייה לארכיונים עשויה להיות מורכבת. לכן, כדי ליהנות מתהליך יעיל ונטול דאגות הבחירה הטובה ביותר תהיה להיעזר בשירותים מקצועיים.
בדיקה ארכיונית חיובית תהיה זו המניבה ראיה בכתב אשר נכתבה לפני מלחמת העולם השנייה וראיה בכתב אשר נכתבה לאחר מלחמת השנייה. דוגמה לראיות מסוג זה יהיו דרכון זרים משנת 1934 ואישור ממרשם התושבים של ברלין. ראיות אלה הן דוגמה אחת מיני רבות באשר למסמכים אשר יוכלו לסייע בהגשת בקשה.
לרוב, איתור ממצאים להגשת הבקשה אורך כשלושה חודשים, אך יכול במקרים מסוימים להתארך מעבר עד להשגת המסמכים המתאימים.
לאחר קבלת הממצאים, משרדנו יסקור את הממצאים הקיימים. סקירת הממצאים תאפשר לנו לקבוע זכאות להגשת הבקשה ותחת איזה סעיף ניתן להגיש אותה. כך, ניתן יהיה להתחיל בהכנת הבקשה להתאזרחות באופן מידי.
כיצד תוכלו אתם לסייע למשרד עורכי הדין בפנייה לארכיונים למציאת מסמכים?
בטרם הפנייה של משרד עורכי הדין לארכיונים השונים בגרמניה תערך פגישה מקדימה עם הלקוחות. במהלך הפגישה תידרשו להציג את כל המסמכים והמידע אשר כבר נמצאים ברשותכם. בנוסף, תוכלו לסייע באמצעות מענה מדויק ככל הניתן על שאלות כמו מהו הקשר לקרוב המשפחה הנרדף, מהו השם המלא של נרדף לרבות שם המשפחה לפני נישואין, מהו שמם של הורי הנרדף, היכן נולד הנרדף, מתי עבר הנרדף לגרמניה, האם הנרדף קיבל רנטה ועוד.
מדוע כדאי להגיש בקשה עבור קבלת אזרחות גרמנית?
אם אתם זכאים להגיש בקשה לקבלת אזרחות גרמנית חשוב שתנצלו את זכותכם. גרמניה היא מדינה בעלת כלכלה חזקה והדרכון הגרמני אותו תוכלו להנפיק לאחר קבלת האזרחות הגרמנית, הוא אחד מהדרכונים החזקים ביותר בעולם. מעצם היותכם אזרחים גרמנים והעובדה שגרמניה היא חלק מהאיחוד האירופי, תוכלו לגור, לעבוד וללמוד בחופשיות בכל אחת מ-27 המדינות החברות באיחוד.
אזרחות גרמנית תקנה לכם גם זכויות נוספות כמו כניסה חופשית למדינות בהם הדרכון הישראלי דורש הוצאת ויזה כמו ארצות הברית ואוסטרליה, זכויות ברכישת נדל"ן בגרמניה והקמת עסק באיחוד האירופי, גישה ללימודים ללא עלות בגרמניה ושאר מדינות האיחוד האירופי ועוד.
לסיכום, קבלת אזרחות גרמנית יכולה לפתוח עבור הזכאים דלתות רבות אשר סגורות בפני אלה המחזיקים באזרחות ישראלית בלבד. ביצוע בדיקות ארכיוניות יכולות להביא למציאת מסמכים חיוניים, אשר יפתחו בפניכם את הדלת להגשת בקשה ויעזרו בקידום אישור הבקשה. הדרך הנוחה והיעילה ביותר ליהנות מתוצאה חיובית של בדיקות ארכיוניות היא לפנות למשרד עורכי דין כמו משרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי-רוזנברג המתמחים בתהליך זה והם בעלי ניסיון רב ויקר ערך.
