כמעט עשור חלף מאז מחאת קיץ 2011, שהפכה את יו"ר התאחדות הסטודנטים דאז, איציק שמולי, לאישיות מוכרת בזירה הציבורית. מאז הספיק להיות אחד מנציגיה של מפלגת העבודה בכנסת ולהתמודד על ראשותה, וכיום הוא מכהן כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – תפקיד שהוא רואה כהמשך ישיר של העשייה שלו למען שוויון וצדק חברתי. "דווקא מהמקום של המחאה החברתית ומאגודת הסטודנטים, תמיד דאגתי לשכבות החלשות יותר", מספר שמולי בראיון מיוחד. שמולי הוא אחד הקולות הבולטים והעקביים בכנסת ובממשלה למען האזרחים הוותיקים.

לצד תפקידו בוועדות הכספים, הרווחה, העבודה והבריאות, הוביל שמולי כיו"ר השדולה למען הגמלאים את המאבק לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה, את המאבק להעלאת קצבאות הזקנה, את המאבק בתאגידי המים נגד ניתוקי המים לאנשים מעוטי יכולת ואת המאבק להסדרת ביטוח הסיעוד הקולקטיבי לגמלאים. בנוסף, קידם את החוק להגנת הצרכן המתיר לקשישים לבטל עסקאות צרכניות שנמכרו להם כ'מתנות', והקים את סיירת הגמלאים, שעוזרת לאזרחים ותיקים למצות את זכויותיהם.

מה המדינה עושה עבור הגימלאים?
"משרד העבודה והרווחה בראשותי יוביל את תוכנית 'מגן הזהב' – תוכנית חסרת תקדים בהיקפה למען האוכלוסייה המבוגרת בקהילה ובבתי האבות, שתטפל בכל מחסורה: מצורך במזון ותרופות ועד להפגת תחושת הבדידות הקשה. לאחרונה הממשלה אישרה את התוכנית. בתקופה כזו אסור שאף ישראלי יישאר מאחור, במיוחד לא האוכלוסייה המבוגרת. המטרה שלנו: שכל קשיש במדינת ישראל יידע שבתקופה הזו יש לו גב.

"מלבד זאת, אנו מאמצים את הגישה הקהילתית בעבודה עם אזרחים ותיקים, דבר שירחיב את המענים לאזרחים הוותיקים ויגייס את העצמאים שבהם כדי שיוכלו לפעול גם הם למען הקהילה ולמען עצמם. הקצנו 150 עובדים סוציאליים לעבודה בגישה הקהילתית, עם תקציב פעולה ייעודי לצורך ביצוע משימות קהילתיות".

אחד הנושאים הכאובים שקיבלו משנה תוקף בתקופת הקורונה הוא הקשישים העריריים. בחודשים האחרונים נמצאו קשישים רבים ללא רוח חיים, ימים ארוכים אחרי מותם. לדברי שמולי, התוכנית שהוא מוביל אמורה לתת מענה גם לציבור זה. "משרד הרווחה ממפה בימים אלו את כל האזרחים הוותיקים, כדי שלא יקרה מצב שבו נפספס אף אחד מהם".

העלאת הקצבאות תחילה

מלבד צרכים פיזיים כמו מזון, תרופות וסיעוד, גמלאים רבים סובלים מבדידות. שמולי רואה בטיפול בנושא זה משימה מרכזית. "קיימות כיום תוכניות שנותנות מענה לבדידות אזרחים ותיקים, בהן 165 מרכזי יום, 350 מועדוני מופת ו-40 מועדונים מועשרים, בתים חמים ומועדונים חברתיים", הוא אומר.

"כמו כן, מופעלת תוכנית טיפול משולב המסייעת באיתור אזרחים ותיקים עריריים, שבמסגרתה מלוות אחות ועובדת סוציאלית את האזרח הוותיק במשך שלושה חודשים עד חצי שנה. במאי האחרון החלה תוכנית משותפת של משרד הרווחה ו'יד שרה' לחיבור לחצני מצוקה וחיישני נפילה לעשרות אלפי אזרחים ותיקים עריריים".

האם החברה הישראלית יכולה להתגאות ביחס שלה לאזרחים הוותיקים?
"יש עוד דרך ארוכה, אבל אני סבור שאנו נמצאים בתהליך מתמיד שבו החברה הישראלית מבינה את חשיבות הדאגה לאוכלוסייה המבוגרת. אני רואה שינוי ביחס דווקא בזמן משבר הקורונה. רוב אזרחי מדינת ישראל מבינים שהאחריות לדאוג לאוכלוסיות המבוגרות יותר מוטלת על כתפי כלל החברה הישראלית".

כשהוא נשאל מהו הנושא הראשון בחשיבותו, הוא נוקב מיד בהעלאת קצבאות הזקנה. "אני דוחף בכל הכוח לתקציב הקרוב דרישה להעלאת הקצבאות לקשישים העניים ביותר במדינת ישראל", הוא אומר. "כרבע מיליון קשישים חיים היום מקצבה דלה של 3,200 ש"ח בחודש. דרשתי שכבר בשלב הראשון, יעלו קצבאות השלמת ההכנסה עבורם – מהלך שיסייע למאות אלפי קשישים מהשכבות החלשות ביותר. בנוסף, בימים הקרובים תתפרסם תוכנית של משרד העבודה לשילוב בני 55 ומעלה בשוק העבודה".

מה החזון הכי מרחיק לכת שאתה יכול לחשוב עליו להזדקנות טובה בחברה הישראלית – ומה תפקיד הממשלה בהגשמת אותו חזון?
"שילוב של ביטחון כלכלי יחד עם תחושה של קהילתיות ומשפחתיות. הבטחנו שלא ניתן לאף אחד לפגוע בגמלאים, וכך עשינו. אחרי מאבק שהובלתי, הצלחנו לקיים זאת, והאיום על הפנסיות הוותיקות הורד מסדר היום. לא אתן לאף אחד לגזול מהגמלאים בישראל מהמעט שיש להם – ואני מבטיח שאמשיך לעמוד על המשמר בנושא".