יושב הראש החדש של ועד עובדי פלאפון נכנס לתפקידו בתקופה הקשה בתולדות החברה | בראיון מיוחד הוא מדבר על העבר ועל העתיד ומבטיח "נשמור על העובדים"

יחיאל שמן נכנס לתפקיד יושב ראש ועד עובדי פלאפון בתקופה רגישה וסוערת. "זה לא בדיוק שנתנו לי מאה ימי חסד, כמו שאומרים" אומר שמן וצוחק. שמן מתייחס כמובן לטלטלה שבאה בעקבות העובדה שאיש העסקים שאול אלוביץ' נאלץ להיפרד מחברת הענק שבשליטתו בשל החשדות הפליליים כנגדו, וכעת גורל בזק והחברות הבנות שלה – בהן פלאפון – לוט בערפל.

"בזק מחכה לקונה פוטנציאלי, ולכן זה לא סוד שגם כל החברות הבנות נמצאות בתוך תהליך לא פשוט" מסביר שמן בזהירות. "החברה מנוהלת על ידי הדירקטוריון שלה, יחד עם הבנקים. בסוף, מדובר בתהליכים כלכליים. בהנהלה מסתכלים על שורת הרווח וההפסד".

"אני מאמין ביכולות שלי לייצג את העובדים בתקופה המאתגרת הזו", אומר שמן בביטחון. "כבר עשינו פה מהלכים גדולים על מנת לשמר עובדים ולהביא חלופות כלכליות להנהלה, חלופות שצלחו, וההנהלה קיבלה אותן. בטוב, בלי להרים שלט אחד".

איך מרגישים העובדים של פלאפון בתוך הסערה הזו?

"ברור שיש חרדה, כשרואים את התהליכים שמתרחשים. אבל זה בדיוק התפקיד שלנו, לייצר עתיד טוב לעובדים. אם ירצו לבצע שינויים בחשיבה העסקית אני אגיד 'אין בעיה', אבל אני רוצה לראות עתיד לעובדים שלי. ולא עתיד לשנה, או לשלוש שנים אלא להרבה שנים".

יו"ר ועד פלאפון הנכנס יחיאל שמן (תמונה באדיבות המצולם)

אתה מוצא בהנהלה שותפה לראיה הזו?

"התחלנו שיח, אבל עוד מוקדם להגיד עם אפשר להגדיר את זה כשיתוף פעולה", אומר שמן. בחברה האם, בזק, לראשי העובדים יש נציגות בדירקטוריון, כפי שנהוג בחלק מהתאגידים בעולם. בישראל מדובר בדבר נדיר. "יכול להיות שבעתיד אדרוש זאת גם אצלנו", אומר שמן, "אם נראה שזה נכון לנו ואפשרי".

ניר חפץ, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ׳ (גראפיקה- אידאה. תמונות: פלאש90- יונתן זינדל / מרים אלסטר / יח"צ)

האש ניצתה בלב

שמן נבחר בסוף אוקטובר האחרון לתפקיד יו"ר הועד לאחר שקיבל 78% מקולות הבוחרים. הוא החליף בתפקיד את ברק לוי (כעת מנכ"ל המכון הבינלאומי למנהיגות). הוועד בפלאפון היה לאחד הסמלים הבולטים של תנופת ההתאגדות הגדולה של העשור האחרון, ולא בכדי. 'פסק דין פלאפון' שפסק בג"ץ הוא אבן דרך משמעותית ביחסי העבודה בישראל. נקבעו בו מסמרות והלכות מחייבות אשר מונעות מהמעסיק לפגוע בהתאגדות עובדיו. הפסיקה הזו נראית היום אולי מובנת מאליה אך היא נדרשה אגב מאבקה הכוחני של הנהלת פלאפון דאז בוועד העובדים.

שמן נזכר באותם ימים, ונדמה לי שניתן לזהות גם נוסטלגיה בקולו. "במחאה החברתית ב-2011 היינו עם הילדים ועם השלטים והכל. וחשבנו באמת ובתמים שיצא מזה משהו גדול. הדבר שבאמת יצא מזה זה שניצתה בנו אש כזו, שהחלטנו על שינוי".

המחאה החברתית בבאר שבע,
קיץ 2011 (צילום: שי רוזן).

"ובסוף כשזה פרץ", אומר שמן על שלב ההקמה של התאגדות עובדי פלאפון ב-2012, "ידענו שאנחנו לא עוצרים. הרי עברנו פה מלחמה רצינית, אבל כל הזמן חשבנו אסטרטגית איך לנצח. כי ידענו שאנחנו נלחמים עבור עצמנו, אבל זה יהיה גם מודל לאחרים". עם ההיסטוריה קשה להתווכח: התאגדויות העובדים פרצו עד מהרה גם בחברות הסלולר האחרות.

שמן חוזר למקורות הכוח שלו במאבק. "הייתי קם כל בוקר ומסתכל על הילדים שלי ושואל את עצמי 'איפה אני מול אבא שלי?'. כילד ידעתי תמיד שאבא שלי נלחם בשבילנו ושהוא לא יוותר לאף אחד. שאלתי את עצמי מה אני מקנה לילדים שלי? מה הם ידעו, שאני חששתי להילחם?"

"וזה לא קל. אתה רואה מול העיניים את האישה, ואת המשכנתה", נזכר שמן. "ואומרים לך 'מה אתה הולך נגד? אתה משוגע, ישרפו אותך'. ובאים אליך מההנהלה ומנסים לשחד אותך בדרכים מיני דרכים. ואתה רואה עובדים שהיה להם קל יותר ללכת עם ההנהלה".

חתימת הסכם קיבוצי בחברת פלאפון, שנת 2017. משמאל: יקי חלוצי, ברק לוי, אבי ניסנקורן, רן גוראון, רן לסטרל (צילום: דוברות ההסתדרות).

"אבל אמרתי 'לא יעזור בית דין'. אני בשביל הילדים אעשה הכל. ולא רק בשביל הילדים שלי, בשביל ילדים של אחרים וגם בשביל עובדים שלא האמינו בתהליך. ידענו שאנחנו הולכים לנצח. ובלנצח הכוונה לא להרים איזה דגל, אלא לתקוע יתד ולשנות את המציאות. שאנשים יוכלו לקצור את הפירות של הניצחון הזה בהמשך".

היום זה מובן מאליו

כאחד מהאנשים שנאבקו על הקמת הוועד, שמן מרגיש באופן יומיומי את השינוי. "פעם, היינו יושבים בחדר האוכל עם מנהל. ואז הוא היה יכול להגיד לך 'אתה רואה את ההוא שם? מחר הוא כבר לא פה'. ככה דברים התנהלו. היום זה לא יכול לקרות".

"עכשיו בבחירות, עברנו מוקד מוקד ודיברנו עם העובדים, הזכרנו איך היה לפני הוועד – הסתכלו עלינו כלא מאמינים. היום בא עובד חדש אומר, וואלה, יש פה רווחה, יש פה נופש, יש פה ביטחון תעסוקתי. הוא לא יודע מה עברנו".