"מועדי המפגשים הלא מדווחים מאפשרים לבדוק האם יש קשר בין ראש הממשלה לעסקת בזק YES", אמר עו"ד שחר בן מאיר ל'דבר ראשון' לפני מספר שבועות. "אבקש לפרסם גם את מועדי שיחות הטלפון ביניהם", הוסיף בן מאיר, בהמשך לתקדים בו פורסמו מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם בעלי 'ישראל היום' שלדון אדלסון ועורכו הראשי עמוס רגב. חשוב לציין כי מועדי פגישות ושיחות טלפון כשלעצמם הם עובדות נסיבתיות בלבד, שלא מעידות בפני עצמן על תוכן השיחות, או על זיקה בינן לבין עבירות כלשהן.
מטעמו של ראש הממשלה נמסר כי "מדובר בשבע פגישות במשך שלוש שנים. בניגוד לפרסומים, על רקע מדיניות בית המשפט העליון שהתקבלה לאחרונה, ראש הממשלה לא התנגד לפרסם את מועדי הפגישות. הפגישות לא דנו בענייני המיזוג בין בזק ויס. ההחלטות והאישורים בנושא זה התקבלו על-ידי הגורמים המקצועיים לרבות הרשות להגבלים עסקיים. ראש הממשלה לא התערב בשום צורה שהיא בהחלטות של הרשות להגבלים עסקיים וגם לא התערב בעבודתן של הוועדות המקצועיות, שאת המלצותיהן הוא אישר. כל ניסיון לקשור בינו לבין עסקת בזק-יס הוא מגוחך וחסר שחר".
עו"ד בן-מאיר: מועדי המפגשים הלא מדווחים מאפשרים לבדוק האם יש קשר בין ראש הממשלה לעסקת בזק YES. אבקש לפרסם גם את מועדי שיחות הטלפון ביניהם
נתניהו כנראה צודק בכל המשפטים פרט לאחרון. ישנן ראיות אחרות, אשר לכאורה כן קושרות אותו לעסקה. את כהונתו של נתניהו כשר התקשורת יש לחלק לשתי תקופות – התקופה בה לא היו ידועים קשריו לאלוביץ' ובהן השתתף בהחלטות דרמטיות הנוגעות ל"בזק", בה אלוביץ' שולט, לתקופה בה חתם על הסדר ניגוד עניינים ביוני 2016, אשר לכאורה מגן על נתניהו, בהנחה שהוא אכן חדל מלהנחות את פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת דאז, בנושאים הקשורים לבזק.
לב הבעיה
האישור לבצע את העסקה ניתן על ידי נתניהו בתקופה הראשונה והבעייתית מבחינתו ומופיע בהודעת משרד התקשורת מה-23 ביוני 2015. רק בסוף אוקטובר באותה שנה התפרסם תחקיר גידי וייץ מ'הארץ' אשר חשף סיקור אוהד לנתניהו ולמשפחתו באתר 'וואלה' שבבעלות אלוביץ', והציג את החשד לשחיתות לכאורה: סיקור אוהד לנתניהו תמורת הקלות לבזק השוות לאלוביץ' מאות מיליוני שקלים. אם נתניהו לא היה מודע לחובה שלו לנתק עצמו מהחלטות בנושא בזק, הוא צריך להיות שר מעורב שלא מאשר אוטומטית את המלצות הדרג המקצועי, אלא מוודא שהן הולמות את החוק. אם הוא כן מודע לחובה שלו להתרחק מבזק, צפה ועולה השאלה מדוע הוא לא הצהיר בזמן ומיוזמתו על קשריו עם אלוביץ'?
השכפ"ץ של נתניהו
גם כשנתניהו חדל מלטפל אישית בענייני בזק, המשיך שלמה פילבר, המנכ"ל שמינה במשרד התקשורת, לקבל החלטות רבות שסייעו לבזק, תוך דחיית הסדרי תחרות שייפגעו בה, ואף הימנעות מהחלטות שייפגעו באלוביץ'. כך למשל, משרד התקשורת היה אמור לפרסם מפרטים לציוד קצה לשידורי YES ולא עשה זאת. כתוצאה מכך, כל הלקוחות מחוייבים להסתמך על הממירים ש-YES מספקת, אותם היא רוכשת בבלעדיות מחברת יורוקום, גם היא בבעלות אלוביץ'. עסקת בעלי עניין זו לא נחקרה, וגם בדיקת הסיוע העקיף של משרד התקשורת בעניינה באמצעות מחדל לא התרחשה.
בכל מקרה, לא ניתן לייחס לנתניהו את כל מחדלי משרד התקשורת, אשר רבים מהם החלו עוד לפני שכיהן כשר במשרד. לדעת העיתונאי אבי וייס, ייתכן שמועד חשיפת הקשרים בין נתניהו לאלוביץ' דווקא מועיל לנתניהו, בכך שהוא מאפשר "להפיל" את מירב האשמה על מנכ"ל המשרד שלמה פילבר ולא על נתניהו עצמו. עם זאת, מבקר המדינה מנה למעלה מ-10 החלטות בנושא בזק בהן נתניהו היה מעורב, לפני שהתפרסמו הקשרים בינו לבין אלוביץ' ולפני יוני 2016, אז נחתם הסדר ניגוד העניינים. נתניהו לא דיווח על החלטות אלו בדיעבד, ולכן מצב זה יכול להצדיק בדיקה משפטית של ההחלטות.
למרות הרעש התקשורתי, למועדי השיחות שפורסמו כעת אין כאמור משמעות מיידית למעט הרעש עצמו, העשוי לדרבן את גורמי אכיפת החוק לבחון את הראיות לכאורה שכבר הונחו לפני זמן רב, ועד עתה לא הובילו לבדיקה מעמיקה של מעורבות נתניהו בפרשה זו.
מטעם שאול אלוביץ' נמסר בתגובה: "אין כל חדש בפרסום מהיום, מאחר ושאול אלוביץ' וראש הממשלה כבר אישרו את דבר קיומם של מפגשים אלה בעבר, שכולם על רקע חברתי. יודגש, כי אלוביץ' הסכים לפרסום מועדי הפגישות ואישר את דבר קיומן כך שעל פני 3 שנים נפגשו 7 פעמים בלבד, בניגוד לרושם שנוצר בזמנו בתקשורת כאילו מדובר במפגשים תדירים.
"יובהר, כי הניסיון לקשור בין אחד המפגשים, שהתרחש כיומיים לפני מועד אישור המיזוג בין בזק ליס על ידי הממונה על ההגבלים, הוא מופרך. ידוע לכל, כי המיזוג המדובר היה הליך מורכב שנמשך על פני כ-5 שנים, זאת בנוסף לשימוע ציבורי שהתקיים כ-5 חודשים טרם אישור המיזוג. מופרך ומנותק מהמציאות לחשוב כי פגישה שנערכה יומיים לפני אישור הממונה הייתה גורמת לשינוי כלשהו בהחלטה, הגם שידוע כי אין לראש הממשלה כל השפעה על החלטות הממונה".
