מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם אתמול (רביעי) דוח הסוקר את הסדרי הפנסיה בישראל. 136 עמודי הדוח סוקרים כשלים רבים במערכת הפנסיה הישראלית. בין טענותיו השונות של המבקר, מוצגת עמדה התומכת בהעלאת גיל הפרישה לנשים כעובדה שתביא, באופן בלעדי, לתיקון הכשלים אותם סקר.

המבקר טוען כי אגף החשבת הכללית במשרד האוצר נוטה לחשב את החוב האקטוארי של הממשלה באופן נמוך מכפי שהוא, זאת מאחר והיא לא כוללת פנסיות גישור של אנשי קבע. המבקר מוסיף כי ועדת האקטואריה באגף החשבת הכללית, האמונה על ביצוע חישוב החוב לפנסיה, לא מתעדת את דיוניה כנדרש ואף לא מבססת את הערכותיה על מסמכים מקצועיים.

ליקוי נוסף שמצא המבקר קשור להגדלה של אחוז הקצבה לפורשי שירות הקבע על ידי הרמטכ"ל, ללא בחינתה של השפעת ההגדלה על תקציב המדינה. בנושא זה מתייחס המבקר גם לחוסר השקיפות בה נוהג אגף כח אדם בצה"ל כלפי משרד האוצר. דוח המבקר מצביע גם על ליקויים בתהליך יצירת קרן ברירת המחדל, מהלך שבאוצר התגאו מאוד בהצלחתו. המבקר מצביע על כך שהקריטריון היחיד לבחירת הקרנות הזוכות במכרז היה גובה דמי הניהול, ללא התייחסות לאיכות המוצר הפנסיוני ולתשואה הסופית שיקבלו המבוטחים.

האם נכון שמבקר המדינה יצדד בעמדה פוליטית הנמצאת במחלוקת? שכן לא מדובר בליקוי בהתנהלות החוקית או בחוסר יעילות אלא בבחירה במדיניות חברתית כלכלית.

נושאים נוספים עליהם מצביע המבקר קשורים למודל התגמול של סוכני הביטוח, שימוש של משרד האוצר בעודפי הגביה של הביטוח הלאומי לשם צריכה שוטפת והבדלים במודלים המשמשים את הביטוח הלאומי, הלמ"ס ומשרד האוצר לקביעת תוחלת החיים העתידית.

מבין כל הנושאים והליקויים הנסקרים בדוח, שם המבקר דגש מיוחד בפרק ההמלצות על נושא העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים. שלוש מתוך חמשת ההמלצות לממשלה מתייחסות להעלאת גיל הפרישה וההמלצה הראשונה מתוך שלוש לשר האוצר נוגעת להעלאת גיל הפרישה.

המלצות מבקר המדינה בנושא העלאת גיל הפרישה הן חריגות מאחר והמבקר לא מסתפק בהתרעה על כשל בתהליך קבלת ההחלטות, אלא מצדד בהחלטה, שלדעת אנשי משרד המבקר צריכה להתקבל, להעלות את גיל הפרישה לנשים ולהצמידו לתוחלת החיים. זאת על אף חילוקי הדעות בוועדה הציבורית שעסקה בנושא, וששר האוצר משה כחלון החליט שלא לקבל את המלצותיה.

הדוח כולל ביקורת ראויה על הכשל של שר האוצר, שהתמהמה במינוי הוועדה הציבורית, ובכך ייצר סד זמנים קצר מאוד לפעילותה ולדיון הציבורי הנגזר ממסקנותיה, עד למועד שנקבע בחוק למיצוי החלטה בנושא (סוף 2016). אך עיקר התייחסותו של מבקר המדינה לנושא העלאת גיל הפרישה, נוגעת להחלטה שנמצא במחלוקת ציבורית ופוליטית. המבקר סוקר את הנימוקים בעד ונגד העלאת גיל הפרישה באופן שטחי למדי, ומתבסס על המלצות ארגון ה-OECD, על מנת לקבוע כי על המדינה להעלות את גיל הפרישה ולהצמידו לתוחלת החיים.

האם נכון שמבקר המדינה יצדד בעמדה פוליטית הנמצאת במחלוקת? שכן לא מדובר בליקוי בהתנהלות החוקית או בחוסר יעילות אלא בבחירה במדיניות חברתית כלכלית.

על פי אתר האינטרנט של מבקר המדינה, ביקורתו אמורה להתייחס לארבעה היבטים בתפקוד מוסדות המדינה: חוקיות וסדירות, חיסכון ויעילות, טוהר המידות ושמירה על זכויות הפרט. למבקר המדינה ניתנו סמכויות חקירה משמעותיות ולדוחותיו חשיבות רבה בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית והתנהלותה התקינה. עם זאת, מסקנותיו של מבקר המדינה בנושא העלאת גיל הפרישה חורגות מהתנהלות תקינה של הדמוקרטיה הישראלית.

תוחלת החיים העולה והזדקנות האוכלוסייה אכן יוצרת משבר קשה שמדינת ישראל לא נערכת אליו כראוי. המשבר האקטוארי בביטוח הלאומי הוא סכנה שמבקר המדינה צריך לתת את דעתו על אופן התפתחותה והפעולות שהממשלה עושה ולא עושה על מנת להתמודד עם איתה. עם זאת, העלאת גיל הפרישה לנשים הוא רק פתרון אחד מני רבים שהדרג הפוליטי והמקצועי יכולים להוביל כדי להתמודד עם מצבו העתידי של הביטוח הלאומי. מנגד, העלאת גיל הפרישה הוא נושא שראוי לבחון אותו גם ביחס לעצמו ולהשלכותיו ולא רק כפתרון לחוב האקטוארי של הביטוח הלאומי.