דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"ב באדר א' תשפ"ד 21.02.24
19.0°תל אביב
  • 15.8°ירושלים
  • 19.0°תל אביב
  • 15.5°חיפה
  • 17.7°אשדוד
  • 19.3°באר שבע
  • 23.1°אילת
  • 20.1°טבריה
  • 13.1°צפת
  • 19.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פנסיה

סבתא, לכי לעבוד? / "חברי הוועדה לגיל הפרישה לנשים רק רצו לחסוך, לחסוך, לחסוך"

כך מספרת פרופ' רות בן-ישראל, חברת הוועדה. בן-ישראל הביאה לוועדה תפישה כוללת כיצד צריכים להיראות החיים אחרי הפנסיה, תפישה שהיא מהווה לה דוגמה חיה: בקרוב יצא ספר קומיקס של אשת האקדמיה לשעבר, בת ה-85. "חברי הוועדה ראו רק את הנתונים האקטואריים מול העיניים"

פרופסור רות בן ישראל (תמונה: וויקיפדיה)
פרופסור רות בן ישראל (תמונה: וויקיפדיה)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

פרופסור רות בן-ישראל שמחה לשמוע בשבוע שעבר את הידיעות על כך ששר האוצר משה כחלון נוטה שלא לקבל את המלצות הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה. בגיל 85, בן-ישראל, משפטנית מוערכת וכלת פרס ישראל לחקר המשפט, שימשה כנציגת ההסתדרות בוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים. אך הוועדה הזו הייתה לשיטתה, כפי שהיא מכנה בחדות, הוועדה ל"העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה". בן-ישראל הייתה חברת הוועדה היחידה שהתנגדה להמלצות הועדה להעלות את גיל הפרישה ל-64 בשלב ראשון ואחר כך להמשיך לבחון את הצמדתו לעליה בתוחלת החיים.

בשיחה עם פרופסור בן ישראל היא מסבירה כי היא לא מתנגדת באופן עקרוני להעלאת גיל הפרישה לנשים. היא למעשה תומכת בשוויון מלא בין נשים לגברים. אך לטענתה, כל עוד נשים מופלות לרעה בשכר ובתנאי העסקה ומשמשות במרבית המשפחות גם כמי שאמון על גידול הילדים, לא נכון יהיה להעלות את גיל הפרישה.

"כדי שיהיה שוויון צריך נקודת התחלה", אומרת בן-ישראל, "ובינתיים הנשים לא נמצאות בנקודת התחלה שווה. זאת מפני שהשכר של הנשים נמוך בהרבה מזה של הגברים. הטיפול בילדים וההורות מוטלים על כתפי האישה, מה שפוגע ביכולתן להתקדם בעבודה. גם מבחינת העיסוקים נשים נוטות לעבוד במקומות פחות מוסדרים או לאייש את העבודות המוגדרות שוחקות".

עוד טוענת פרופ' בן-ישראל כי הצעדים המשלימים עליהם המליצה הוועדה על מנת לצמצם את הפגיעה בנשים שאיבדו את מקום עבודתן בגיל מבוגר או כאלו שעוסקות במקצועות שוחקים אינם מספקים מענה הולם. לטענתה, מעבר לכך שמדובר בצעדים מצומצמים בהיקפם ומוגבלים בתקופת תחולתם, הם בגדר המלצה בלבד ולא מהווים תנאי להעלאת גיל הפרישה. "אם אתה לא מתנה את ההמלצה להעלות את גיל הפרישה ביישום הכלים האלה לא עשית שום דבר. אבל בכל מקרה הכלים האלה לא מספיקים."

כריכת הספר מי מפחד מהגיל השלישי, שרות בן-ישראל כתבה במשותף עם בעלה גדעון בן-ישראל ז"ל (תמונה באדיבות הוצאת עם עובד).
כריכת הספר מי מפחד מהגיל השלישי, שרות בן-ישראל כתבה במשותף עם בעלה גדעון בן-ישראל ז"ל (תמונה באדיבות הוצאת עם עובד).

בן ישראל חוששת ממצב שבו יוחלט על העלאת גיל הפרישה אך לצעדים המשלימים לא ימצא התקציב. לטענתה, הדיונים בוועדה בכלל לא עסקו בגיל הפרישה של נשים וכי עיקר העניין בוועדה היה העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה. בן ישראל מוסיפה כי למעשה גיל הפרישה לנשים עומד כבר היום על 67. נשים נהנות היום מהאפשרות לפרוש בגיל 62 או לדחות את הפרישה שלהן לפנסיה עד לגיל 67. זו זכותן העודפת מול המעסיקים ולעומת גברים. כך שלמעשה הוועדה לא באמת עסקה ברווחתן של הנשים היוצאות לפנסיה אלא בצורך להפחית את הוצאות הביטוח הלאומי. "שם הוועדה היה אחיזת עיניים. אנחנו מוננו לעסוק בנושא גיל הפרישה אך כל הדיונים בוועדה עסקו בנושא של גיל הזכאות לקצבאות".

דוגמה אישית

בן-ישראל היא משפטנית מוערכת באקדמיה, מומחית לדיני עבודה ולביטחון סוציאלי ושימשה בעבר כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. על מחקריה זכתה בפרס ישראל.  מעבר לעמדותיה הנחרצות על רווחת נשים ועל מעמדן ואיכות חייהן של היוצאות לפנסיה, פרופסור בן ישראל מהווה דוגמה חיה ליחס לגיל הפנסיה, יחס אותו היא ממליצה לנשות ישראל לאמץ.

לאחר שעברה את גיל הפרישה המשיכה בן ישראל ללמד באקדמיה 7 שנים נוספות. היא מספרת כי "את הספר הכי טוב שלי כתבתי בשבע השנים האלה. יכולתי לתת בו ביטוי לכל הידע שרכשתי במהלך השנים". בשנת 2005, כשמלאו לה 74, החליטה בן-ישראל על סיום פעילותה האקדמית בתחום המשפט. היא חשה מיצוי וצורך בהתחדשות. היא גם החליטה לממש את המסקנות של הספר שכתבה עם בעלה (גדעון בן-ישראל, ז"ל) "מי מפחד מהגיל השלישי", והבטיחה לעצמה כי בכל חמש שנים היא תעסוק בתחום חדש.

בשלב ראשון, בן-ישראל החליטה לחזור לאהבתה הישנה כשלמדה ציור שימושי בצרפת ונרשמה לקורס ציור ממוחשב. היא מספרת על החששות שנלוו להחלטה ועל החברים החדשים והצעירים שרכשה בקורס. לא עבר זמן רב ורות פרסמה ספר ציורים ראשון העוסק בסיפורי התנ"ך. בשנת 2007, כשהיא בת 76, הצטרפה לקבוצת מחול בשם "גילה" והופיעה יחד עם ארבע נשים נוספות, בנות גילה בהופעת מחול מודרני שעסקה בנשיות והזדקנות. ההופעה הוצגה על בימות רבות במשך ארבע שנים ואף הונצחה בסרט דוקומנטרי בשם 'פלטשקעס', בו תואר תהליך העבודה של הקבוצה. בגיל 80 הרגישה בן-ישראל כי הציורים שלה זקוקים למילים והחלה ללמוד קומיקס ותסריטאות ובימים אלה עומד לצאת לאור ספר פרי עטה בהוצאת עם-עובד.

בן-ישראל טוענת כי מדינת ישראל לא מתמודדת עם היווצרותה של שכבת גיל חדשה הכוללת את אלו שמיצו את תקופת הקריירה המרכזית שלהם אך כוחם עדיין במותנם. מדובר בתופעה כלל-עולמית שרק הולכת להתרחב בעשורים הקרובים, היא אומרת. "אנחנו כחברה צריכים להערך לכך ולתת את המענה הראוי לבני הגיל הזה. מענה שיוכל לאפשר לחברה להינות מהתרומה האדירה שבני הגיל השלישי יכולים לתת. אני מדברת על שינוי יחס עמוק. יש בתהליך הזה פוטנציאל כלכלי גדול ולא רק נטל."

"לחסוך, לחסוך, לחסוך"

למעשה כבר בשנת 1979 פרסם בעלה של רות, חבר הכנסת לשעבר גדעון בן ישראל מאמר בנושא גיל הפרישה בעיתון דבר. כותרת המאמר "לקבוע גיל פרישה גמיש" ועקרונותיו יכלו להיות נר לרגלי הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים. שני תנאים מציב המאמר למיצוי כושר העבודה של בני הגיל השלישי. שינוי של הדעה הקדומה בקרב המעסיקים לגבי יכולתם של בני הגיל השלישי לתרום למקום העבודה. וחשוב מכך "קבלת התפיסה שאת העבודה יש לארגן ולנהל כך שתשרת את צרכי האדם ולא להיפך".

על אף עיסוקיה המרובים הסכימה הפרופסור לבקשת ההסתדרות לייצג את הנשים העובדות בוועדה במשרד האוצר. על אף גילה המתקדם, ניכרת חדות המחשבה ויכולתה להבין נתונים, לנתח את המציאות ולהסביר את המשמעויות של ההמלצות של הוועדה. מעבר למומחיות בינלאומית הביאה איתה לוועדה הפרופסור רות בן ישראל ייצוג של אלטרנטיבה לתפיסת הגיל השלישי, אך נראה שפקידי האוצר והביטוח הלאומי לא יכלו לראות את האלטרנטיבה הזו מבעד לנתונים האקטוארים של המוסד לביטוח לאומי. "התפיסה שהבאתי לוועדה על הגיל השלישי בכלל לא עניינה את חברי הוועדה. כל מה שעניין אותם זה לחסוך, לחסוך, לחסוך".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!