דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה וחברה

נפרדים מ-2016 / שמונה חוקים שייכנסו לתוקף ב-1.1.2017 שכל ישראלי חייב להכיר

החוקים שייכנסו לתוקף בראש השנה האזרחית צפויים להשפיע, לפחות חלקית, על לא מעט אזרחים. ביניהם עליית שכר המינימום, הוספת יום חופשה, רפורמה במדרגות המס וחוק השקיות. מדריך לאזרח

תלוש שכר (צילום אילוסטרציה: דבר)
תלוש שכר (צילום אילוסטרציה: דבר)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

ראש השנה האזרחית, שנמצא ממש מעבר לפינה, יביא עמו לא מעט בשורות. החל מהאחד בינואר 2017, צפויים להיכנס לתוקף מספר חוקים חדשים.

אלו החוקים שכדאי לכל ישראלי להיות מודע אליהם:

1. שכר המינימום עולה

יותר מעשר שנים שנים עברו מאז הבטיח לנו עמיר פרץ שכר מינימום של 1000$. אז טענו רבים כי העלאת שכר המינימום תביא לקריסה של המשק, לאבטלה המונית ותחזיות אימה נוספות. תחזיות שלא התממשו.

בדצמבר 2014 חתמו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, על ההסכם להעלאת שכר המינימום בשלוש פעימות. כארבעה חודשים מאוחר יותר, קיבלה הממשלה את המתווה והפכה את העלאת שכר המינימום מהסכם קיבוצי לחוק.

אבי ניסנקורן (צילום ארכיון: יונתן זינדל פלאש 90).
אבי ניסנקורן (צילום ארכיון: יונתן זינדל פלאש 90).

באחד  בינואר תתבצע הפעימה השלישית שתעלה את שכר המינימום ל 5,000 שקלים בחודש. בהתאם יעלה גם שכר המינימום לשעה ויעמוד על 26.88 שקלים. במרץ 2015 חתמו ההסתדרות והמעסיקים על הסכם נוסף שהוסיף פעימה נוספת להעלאת שכר המינימום שתיכנס לתוקף בסוף 2017 ותעלה את שכר המינימום ל 5,300 שקלים.

עם העלאת שכר המינימום ראוי לציין שהאכיפה הנמוכה של חוקי העבודה בישראל מעודדת מעסיקים רבים לעבור על החוק. לכן, ודאו כי המעסיק שלכם שומר על זכויותיכם ומשלם שכר על פי חוק.

2.  יום חופש נוסף

חוק נוסף שצפוי להיכנס לתוקף, אותו יזמה ח"כ רחל עזריה (כולנו), הוא הפעימה השנייה שתגדיל את מספר ימי החופשה השנתית המינימלי אותם מחויבים המעסיקים להעניק. לפי התיקון, עובדים שמועסקים פחות מחמש שנים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאים למכסה מוגדלת של ימי חופשה (מכסת החופשה החל מהשנה השישית לא השתנתה).

המשמעות היא שבמקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן שישה ימים – כל עובד יהיה זכאי ל-14 ימי חופשה בפועל בשנה (במקום 12 קודם לכן), ואילו במקום עבודה שבו מונהג שבוע עבודה של חמישה ימים יהיה העובד זכאי ל-12 ימי חופשה בפועל בשנה (במקום 10 ימים קודם לכן).

צילום אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: דניאל שטרית/פלאש 90
צילום אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: דניאל שטרית/פלאש 90

החוק צפוי להשפיע בעיקר על עובדים צעירים ועובדים לא מאוגדים, שכן במרבית הסכמי השכר הקיבוציים יש הגדלה של מספר ימי החופשה בתשלום להם מחויבים המעסיקים. 

ראוי לציין כי גם אחרי כניסת החוק לתוקף, מספר ימי החופשה בישראל ימצא הרחק מאחור לעומת הנהוג בעולם. במרבית המדינות המפותחות מספר ימי החופשה המינימלי בחוק עומד על  20-15 ימים בשנה.

3. רפורמה במדרגות המס

בעקבות רפורמה שהנהיג משרד האוצר לחישוב מדרגות המס, צפויים אלו המרוויחים עד 20,000 שקלים לשלם כמה עשרות שקלים פחות בכל חודש. הרפורמה הגדילה את מרווחי המדרגות שעל פיהן מחושב מס הכנסה כך שהמדרגה השנייה תתחיל משכר של 6,221 שקלים בחודש במקום 5,221 שקלים כיום, ואילו המדרגה הרביעית תתחיל מ-14,321 שקלים בחודש במקום 13,861 שקלים כיום.

בנוסף, שיעור המס על ההכנסה במדרגה השלישית (8,921-14,320 שקלים) ירד מ-21% ל-20%. הרפורמה צפויה להוריד את נטל המס בעיקר בקרב שכבות הביניים שעבורם ההטבה יכולה להגיע עד לגובה של 150 שקלים בחודש. מקבלי השכר הנמוך צפויים להיות מושפעים במעט, אם בכלל מהרפורמה. לעומת זאת מקבלי השכר הגבוה, של 60,000 שקלים ומעלה, צפויים לשלם כ-200 שקלים יותר כל חודש.

4. חוק השקיות

אם לא עשיתם זאת עד היום, כדאי שתתחילו להגיע לקניות עם שקיות רב פעמיות מהבית.

בחודש מרץ השנה אישרה הכנסת את הצעת החוק, שהוכנה על ידי מי שהיה אז השר להגנת הסביבה אבי גבאי, לצמצום השימוש בשקיות ניילון. החוק קובע כי שקיות הניילון המחולקות בקופות המרכולים, המוכרות בשם שקיות גופיה, יחויבו בתשלום של 10 אגורות לשקית. התשלום יועבר מרשתות השיווק אל קרן הניקיון שבמשרד להגנת הסביבה.

קניות בסופרמרקט (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
קניות בסופרמרקט (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

בארגוני הסביבה טענו, עם העברת החוק, כי היטל של 10 אגורות לא יהיה אפקטיבי וכי הוא צריך לעמוד על 50-30 אג'. במשרד להגנת הסביבה העדיפו להתחיל בקטן ולאפשר לשר להעלות את גובה ההיטל בהתאם להשגת יעדי החוק לצמצום השימוש בשקיות חד פעמיות.

נכון להיום הישראלים צורכים כ-2.2 מיליארד שקיות בשנה, מתוכן כ-1.2 מיליארד בקופות הסופרמרקטים. בנוסף להיטל, החוק מחייב גם כי השקיות המחולקות תהיינה עבות יותר מהנהוג כיום (50-20 מיקרון) כדי לעודד שימוש חוזר. החוק לא יחול על השקיות המצויות במעדניות ובמחלקות הירקות, אך אלו יחויבו להיות נטולות ידיות. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה ישתתף בעלות השקיות הרב פעמיות שימכרו במרכולים בחודשים הראשונים להחלת החוק.

5. חיסכון לכל ילד

החל מהאחד בינואר 2017, יפריש הביטוח הלאומי 50 שקלים בחודש לחיסכון, עבור כל ילד בישראל. החיסכון יופרש מתוך קצבת הילדים, וינוהל בקופת גמל או בפיקדון בנקאי באחד מהמוסדות הפיננסיים המאושרים, על פי בחירת ההורים. בנוסף יוכלו ההורים להחליט להפריש 50 שקלים נוספים מקצבת הילדים לאותו אפיק חיסכון הנהנה מתנאים מטיבים. הביטוח הלאומי יפריש, רטרואקטיבית שבעה חודשים אחורה, כאילו החיסכון התחיל במאי 2015.

את כספי החסכונות יוכלו הילדים למשוך כשימלאו להם 18 שנים. עד אז צפוי להצטבר בחיסכון סכום לא מבוטל של 40-20 אלף שקלים (לילדים שנולדו מהשנה ואילך וייהנו מכל תקופת החיסכון). את הבחירה במסלול החיסכון ניתן לבצע באמצעות אתר הביטוח הלאומי. הורים שלא יבחרו מסלול חיסכון עבור ילדיהם עד ליוני 2017, יבחר הביטוח הלאומי מסלול חיסכון עבורם.

6. החמרת דירוג רמת הזיהום ברכבים

על פי חוק מעדכן המשרד להגנת הסביבה, אחת לשנתיים, את רמות הזיהום על פיהן מדורגים הרכבים לצורכי מס. מטרת העדכון לשמור על הכנסות המדינה מהיטל הזיהום של כלי הרכב במקביל להתפתחות הטכנולוגית שמפחיתה את רמות הזיהום ברכבים.

בעוד שמרבית הרכבים הנמכרים היום בישראל נמצאים בדרגות זיהום 4-2. העדכון יביא לכך שרכבים רבים יותר ידורגו ברמות זיהום גבוהות יותר. מי שמתכוון לרכוש רכב בחודשים הקרובים צריך לשים לב לרמת הזיהום המעודכנת המוגדרת לרכב שירכוש. השינוי במדרגת הזיהום יכול להוביל להגדלת המס שישלם בגין אותו הרכב במאות שקלים.

7. פנסיה חובה לעצמאים

פנסיית חובה ממלכתית, המחייבת את כל השכירים בחיסכון פנסיוני, קיימת בישראל כבר מ-2008. החל מהאחד בינואר, יחויבו גם כל העצמאים בישראל בחיסכון פנסיוני.

על פי החוק, בגין הכנסה של עד לחצי מהשכר הממוצע במשק יחויבו העצמאים להפריש 4.45% לחיסכון פנסיוני, ובגין ההכנסה של חצי מהשכר הממוצע ועד לשכר הממוצע יחויבו העצמאים בהפרשה של 12.55%.

במקביל להחלת חובת הפרשה לפנסיה יהיו זכאים העצמאיים למשוך חלק מהחיסכון הפנסיוני שצברו במקרה של הפסקת הכנסות או סגירת העסק. מנגנון זה אמור לפצות את העצמאים על כך שאינם זכאים לדמי אבטלה. סעיף זה בחוק, שאושר לאחרונה, זכה לביקורת שכן המדינה לא לוקחת אחריות על העצמאים במקרה של אבטלה אלא מאפשרת להם לגרוע מחסכונותיהם כדי לשרוד במקרה של אבטלה ממושכת.

8. החוק להגבלת שכר הבכירים

החוק האחרון שייכנס לתוקף ישפיע על מספר מצומצם ביותר של קוראים, אך תהליך חקיקתו עורר רעש רב בכלי התקשורת בישראל במהלך השנתיים האחרונות.

ביולי 2014 הגישה הממשלה לכנסת את הצעת החוק "תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים,  אך הכנסת פוזרה טרם אישור החוק. עם כינונה של הממשלה הנוכחית, נכנס החוק מסלול חקיקה מחודש, ובחודש מרץ האחרון אושר ברוב של 56 תומכים וללא מתנגדים, תוך יצירת חזית רחבה של חברי קואליציה ואופוזיציה.

בנייני הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
בנייני הבנקים הגדולים – הפועלים, לאומי ודיסקונט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

על פי החוק, החל מהאחד בינואר 2017, שכרם של בכירים במוסדות פיננסיים המנהלים כספי ציבור (בנקים וחברות ביטוח), העולה על 2.5 מליון שקלים בשנה ייכלל בחישוב מס החברות של החברה המעסיקה. כך שעל סכומים אלו חל, למעשה, מס נוסף בשיעור של 25%.

בנוסף, שכר הבכירים במוסדות מסוג זה לא יעמוד על יותר מפי-35 מהשכר הנמוך ביותר באותה החברה. המערכת הבנקאית ניסתה לעתור לבג"ץ כנגד החוק, אך זה קבע כי החוק חוקתי ודחה את העתירה. עבור צמרת מנהלי המוסדות הפיננסיים בישראל, מדובר בפגיעה משמעותית בתנאי השכר המפליגים להם זכו עד היום. פגיעה שיכולה להגיע לירידה של עד למעלה מ-70% מהשכר אותו קיבלו טרם כניסת החוק לתוקף.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!