מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי), בקריאה טרומית, תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה הנוגע לקיצור שבוע העבודה. מדובר, למעשה, בארבע הצעות חוק נפרדות של חברי הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני), אלי כהן (כולנו), שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) ודב חנין (הרשימה המשותפת). ההצעות הועברו לדיונים בוועדות הכנסת לדיון נוסף והכנה לקריאה ראשונה.
הצעת החוק המרכזית שעברה היום הייתה של ח"כ אלי כהן, שקיבלה כבר את אישור הממשלה. על פי ההצעה יתווספו בכל שנה שישה סופי שבוע ארוכים, מיום חמישי עד שני, ששיבוצם בלוח השנה ייקבע ע"י שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר האוצר. תיקון החוק, באם יתקבל, צפוי להיכנס לתוקפו כבר בשנת 2017.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "במרבית מדינות המערב נהוגים שני ימי מנוחה מלאים למשק כולו. הדבר מועיל לתא המשפחתי ומאפשר לבני המשפחה לשהות יחד זמן רב יותר, תוך שהם נוטלים חלק בפעולות פנאי, לרבות פעילות בתחומי התרבות, החינוך והמסחר הקמעונאי". עוד הוסיפו מנסחי ההצעה כי להסדר עשויה להיות השפעה חיובית גם על צמצום מחלוקות בין חילוניים לדתיים, צמצום האבטלה והקטנת פערים חברתיים, ואף השפעה חיובית על השתלבותה של ישראל בכלכלה הבינלאומית.
כזכור, הצעת החוק של כהן הושפעה, בין היתר, על רקע דיוני השולחן העגול בין האוצר, ארגוני המעסיקים וההסתדרות. הצעת החוק המקורית ביקשה ליישם את סופי השבוע הארוכים, על חשבון הארכת ימי העבודה ביתר החודש. אולם ההסתדרות הבהירה כי בכוונתה להתנגד לכך. אחרי אישור ההצעה בוועדת השרים לחקיקה, בתחילת השבוע, אמר, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, כי "פעילותו של ח"כ כהן היא פעילות מבורכת וחשובה אשר מסמנת את תחילת התהליך אבל חשוב לזכור כי קיצור שבוע העבודה חייב להתבצע, בין היתר, באמצעות הפחתת שעות העבודה השבועיות בישראל ל-40 שעות. העובדים בישראל עובדים היום 43 שעות שבועיות על פי החוק, וזה יותר ממה שעובדים ברוב מדינות ה-OECD. מציאות זו נושאת השלכות שליליות גם על יכולתם של העובדים בישראל לאזן בין עבודה לבין המשפחה, וגם על פריון העבודה במשק".
"אחרי שנים שמדברים על הנושא, יש לנו לראשונה חוק פרקטי שיכול לצאת לפועל" אמר כהן במליאת הכנסת, "ההצעה הזו נותנת לנו שינוי דרמטי במאפייני העבודה בישראל ומסייעת לאזן בין העבודה וחיי המשפחה. מספר שעות העבודה בישראל הוא מהגבוה במדינות ה-OECD. מספר ימי החופשה בישראל מתחיל ב-12 כשבמרבית מדינות אירופה הוא מתחיל ב-20 ואף יותר מכך". כהן הדגיש כי הצעת החוק כוללת התאמה של סופי השבוע הארוכים לחופשות התלמידים.
ח"כ ציפי לבני, שהגישה אף היא הצעת חוק דומה, הדגישה את התרומה הפוטנציאלית של המהלך ליחסי חילונים-דתיים בישראל. "העובדה שיום שבת הוא יום המנוחה זה נכון וחשוב ומשקף גם את המסורת היהודית" אמרה במליאה, "במהלך השנים בגלל הייחוד הדתי של שבת נמצא שיש קושי לחלק אחר באוכלוסייה לנצל את יום השבת לצורך קניות או הגעה למקומות בילוי. על ידי הוספת יום המנוחה ביום ראשון אנחנו מפרקים את אותן מחלוקות ויתאפשר גם וגם".
ח"כ דב חנין הבהיר כי מבחינתו המהלך הוא חלק ממהלך גדול יותר של קיצור שבוע העבודה ישראל. "אני בעד כל התקדמות בכיוון לקיצור שבוע העבודה ל-35 שעות" אמר, "הטיעונים הנגדיים אומרים בעיה כלכלית אבל ההפך הוא הנכון. ככל ששבוע העבודה מתקצר, פיריון העבודה עולה".
אך היו גם מי שהביעו התנגדות למהלך הצפוי. ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) טען כי המהלך טומן בחובו אפליה של בני הדת המוסלמית. "מה קורה עם מוסלמי שלא עובד בשישי (בשל דתו, נ.צ.כ) ויש לו יום ראשון כיום חופש?" אמר פריג', "יישארו לו רק ארבעה ימי עבודה ואז ידרשו ממנו לעבוד בשני ושלישי יום עבודה ארוך למרות שהוא מעדיף לעבוד בשישי".
שר התיירות יריב לוין שהשיב בשם הממשלה אמר "יש כאן רעיון שיכול לייצר את פריצת הדרך. זו הצעה מאוזנת שתתרום ותסייע להרבה מאוד ענפים במשק, ללכידות המשפחתית, לפיריון בעבודה, ולתחומים נוספים".
