שני דברים קרו החודש בבנגלדש – הוארך 'הסכם בנגלדש' בתחום הבטיחות לשנה נוספת והושק פרוייקט חדש של מיפוי ושקיפות המפעלים והחברות המייצרים בהם. שני ההישגים מהווים פריצת דרך בתעשיית הטקסטיל המנצל, בבנגלדש ובעולם.

פועלות בתעשייה האופנה בבנגלדש מוחות בדרישה לתנאים טובים יותר ומשכורות גבוהות יותר בצעדת 1 במאי 2017 (צילום: AP Photo/A.M. Ahad)

הלקחים מ'ראנה פלאזה'

המאה ה-21 מסמלת את פריחתו של ייצור הבגדים – ובזול, מה שהוביל, בין השאר, לשינוי בהרגלי הצריכה העולמיים. כמות הבגדים המיוצרים בעולם הוכפלה והיום כבר ברור שמדובר באופנה מהירה. מי משלם את ההוזלה? עובדי תעשיית הטקסטיל והביגוד בעולם שנמצאים במירוץ לתחתית.

כדי להיות אטרקטיביות, מציעות המדינות תנאים נוחים ומחזרות אחר החברות הגדולות בשוק, בהבטחה להטבות וקיצוץ עלויות למינימום, מה שמושך את התחרות כלפי מטה. בנוסף, שינוי אופי היצור והצריכה, המרדף העולמי אחר הוזלת עלויות והתחרות בין סין, בנגלדש וטורקיה השאירה את כל העובדות והעובדים שבתחרות בשכר נמוך, המותיר את המועסקים מתחת לרמת החיים בארצם. על פי רוב, העובדים בענף אינם מאוגדים, ו-2/3 מעובדי הענף בעולם הן נשים. אנחנו יודעים מה המצב של שכר נשים בעולם, נכון?

בנגלדש, מדינה המונה 160 מיליון אנשים, צמחה כענקית ייצור בגדים למותגים בכל העולם. התעשייה תופסת נפח משמעותי מהשוק, אך כוחם של העובדים הוא עדיין חלש מול התאגידים הבינלאומיים, שהגיעו למזרח כדי לחפש את העסקה המשתלמת ביותר, עבורם. נקודת מפנה ביחס לעובדים בבנגלדש הייתה התמוטטותו של מפעל ייצור הבגדים 'ראנה פלאזה' בבנגלדש ב-2013, אירוע בו נהרגו למעלה מ-1,100 בני אדם ו-2,500 נפצעו. האסון תוקשר בצורה עולמית, וזעזע רבים, בשל זילות חיי האדם המייצרים עבורנו את הבגדים. האסון הגדיל את המודעות לעובדים בתעשייה, תנאי עבודתם וסביבת חייהם. לחץ ציבורי שנוצר על ידי ארגוניי עובדים, איגודי עובדים ומהצד הצרכני של שרשרת אספקת הבגדים הגלובלית, הניע לחתימת 'הסכם בנגלדש'.

גודל ההפקרות בענף ייצור הבגדים בבנגלדש נחשף שוב ב-3 ביולי, כש-11 עובדים נהרגו ויותר מ-50 נפצעו, בהתפוצצות דוד במפעל ליד הבירה דאקה. האיגודים המקצועיים דורשים להרחיב את ההסכם החדש כך שיכסה בטיחות דוודים, כמו גם את רשימת ההיתרים הקיימת, כדי למנוע מקרים נוספים כאלה.

הסכם בנגלדש

'הסכם בנגלדש' בנושא בטיחות אש ומבנים נחתם ב-15 במאי 2013. זהו הסכם עצמאי, ומחייב מבחינה משפטית שנחתם לחמש שנים, בין מותגים גלובליים וקמעונאים ובין איגודים מקצועיים, שמטרתו לבנות בבנגלדש תעשיית ביגוד בטוחה ובריאה.

ההסכם כולל שישה מרכיבים מרכזיים:

1. הסכם מחייב מבחינה משפטית למשך חמש שנים בין מותגים ואיגודים מקצועיים כדי להבטיח סביבת עבודה בטוחה.

2. תוכנית פיקוח עצמאית, הנתמכת על ידי המותגים בהם מעורבים עובדים ואיגודים מקצועיים.

3. גילוי פומבי של כל המפעלים, דוחות בדיקה ותוכניות פעולה מתקנות.

4. התחייבות על ידי המותגים החתומים על ההסכם, להבטחת כספים זמינים עבור תיקון ושמירה על תנאי עבודה בסיסיים תקינים.

5. בחירות דמוקרטיות של ועדות בטיחות בכל המפעלים, על מנת לזהות ולפעול לשיפור הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים.

6. העצמת עובדים באמצעות תוכנית הכשרה מקיפה, מנגנון תלונות והזכות לסרב לעבודה לא בטוחה.

ההסכם החדש, שיכנס לתוקף בתום ההסכם הנוכחי – בסוף מאי 2018, הוא ביטוי לשינוי ביחסי העבודה וצמיחתם של האיגודים בעולם. ההסכם כולל בתוכו את האיגוד המקצועי הבינלאומי – אידסטריאול, ואת האיגוד המקצועי הבינלאומי הנקרא יוני UNI. ההסכם החדש כולל הגנה מוגברת עבור עובדים שמועברים ממקומם – עקורים עקב דרישות עבודה, ומכיר בחשיבותה של תפקיד הזכות להתאגדות לשיפור התנאים.

בעת חתימת ההסכם הראשון, האיגודים המקצועיים המקומיים בבנגלדש לא היו חזקים מספיק לנהל משאים ומתנים עם המותגים העולמיים, מה שהביא להתערבות האיגודים העולמיים. בזכות ההתערבות הבינלאומית, ההסכם שנחתם הוא ייחודי בתחום העבודה העולמית, הוא חורג מיחסי העבודה המקומיים במחויבות הצדדים ומהווה הסכם מחייב משפטית של כל החתומים עליו. ההסכם מוכיח את ייעילות כוחם של איגודי העובדים הבינלאומיים, ויכולת ההשפעה על חיי העובדות והעובדים באזורים בהם כח העבודה עדיין לא מאורגן ואיתן דיו.

שארון בארו, המזכירה הכללית של קונפדרציית האיגודים הבינלאומית, אמרה "ההסכם החדש מדגיש את ההצלחות שכבר הושגו תחת הסכם 2013 הקיים, והוא יספק הגנות חיוניות עבור עובדים שבזמן שהם מספקים עושר עצום עבור בנגלדש, נמצאים בסכנה של פגיעה במקום העבודה ומוות. בעלי מפעלים מקומיים מפעילים לחץ על ממשלת בנגלדש להחזיר את השעון לימי רנא פלאזה, ואנו קוראים לממשלה לתת את מלוא תמיכתה לעשרות אלפי העובדים, על ידי גיבוי ההסכם החדש."

מחאת עובדי H&M בבנגלדש (צילום: IndustriALL)

שקיפות לטובת העובדות

השבוע הושקה יוזמת מיפוי של כל מפעלי הלבשה בבנגלדש. Digital RMG 'מיפוי במפעלי בנגלדש' (DRFM-B) הוא הניסיון הראשון מסוגו לנסות למפות באופן דיגיטלי את סקטור הביגוד כולו בבנגלדש, והוא מסמן את השינוי של התעשייה לכיוון של יותר שקיפות.

הפרוייקט, בבעלות וניהול מקומי, יאסוף נתונים אמינים, מקיפים ומדויקים על מפעלים ברחבי בנגלדש ויחשוף אותם במפה מקוונת וזמינה. המפה תספק מסד נתונים מפורט של מפעלים ותכלול שמות, מיקומים, מספר עובדים, סוג מוצר, ארץ יצוא, אישורים, לקוחות המותג וכו'. האימות יבוצע על ידי הציבור, כדי להבטיח שהמידע יישאר מעודכן עדכני ומדויק.

שקיפות היא אחת מהבעיות העיקריות לפעולה בכל הנוגע לשרשרת האספקה הגלובאלית. על ידי שקיפות שרשרת האספקה ותנאי הייצור ניתן להפריע לחץ צרכני, ירידת ערך המותגים, פעולות התאגדות ספציפיות וניראות ציבורית. שילוב הכוחות של איגודי העבודים, ארגוני צרכנים המודעים לזכויות עובדים, התעוררות בינלאומית והשפעה כלכלית על החברות, מוביל לתזוזות בשוק הביגוד בבנגלדש, וזה שינוי לטובה.