משרד ההגנה של הודו ביטל עסקת ענק, בשווי חצי מיליארד דולר, עם חברת רפא"ל הישראלית לאספקת טילים נגד טנקים מסוג 'ספייק' (גיל), כך עפ"י דיווח בעיתון האינדיאן אקספרס ההודי. מקורות במשרד ההגנה אמרו כי ההחלטה לבטל את העיסקה, מבוססת על השיקול שיבוא טילים בשלב זה ישפיע באופן מזיק על הפיתוח המקומי של הסוכנות למחקר ופיתוח ההגנה ההודית (DRDO) תפתח ותייצר על בסיס מקומי את מערכות הנשק והטילים. מנגד, ברפא"ל טוענים שנכון לעכשיו לא ידוע להם על כל שינוי ביחס לעסקה.
בשנת 2009 מתוך הצורך לתת מענה לצרכים הביטחונים והרצון לייבא טכנולוגיה ופסי יצור למדינה, הוציא משרד ההגנה של הודו, מכרז לרכישת 321 משגרים ו-8356 טילים, הכולל דרישה להסיט פסי יצור תעשייתי וידע טכנולוגי לתוך המדינה ע"ב יוזמה משותפת (Joint ventur) והעברת טכנולוגיות (Transfer of technology). חברת רפא"ל הישראלית הייתה היחידה שקיבלה את התנאים. חברת רייטון ולוקהיד מרטין נפסלה במכרז מאחר וסירבה להעברת הטכנולוגיה. לאחר מספר שנים בהם נערכו ניסויים והתאמות בטילי נ"ט מסוג "ספייק" לצרכי הצבא ההודי בשנת 2015 החל המו"מ על מחיר העסקה. לאחר ההודעה על ביטול העסקה המקור במשרד ההגנה הביע ביטחון שהסוכנות למחקר ופיתוח הגנה, "תדע לספק טילי נ"ט, בעלי טכנולוגית דור שלישי, שלא נופלים בערכם מטילי 'ספייק', תוך שלוש עד ארבע שנים" והוסיף כי, "לא יהיה גם צורך בהעברת טכנולוגיה".
טילי הגיל, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל הם טילי נ"ט מדור שלוש לטווח בינוני של עד 2500 מטר בעלי יכולת "שגר ושכח" ובעלי יכולת לשנות את המטרה לאחר שהטיל כבר התביית על מטרה אחרת. הטילים יעילים למטרות בשעות היום והלילה. מבין המדינות שרכשו את הטיל מישראל פינלנד, הולנד, איטליה וסלובניה.
על אף הפרסום ההודי כי הסיבה לביטול העיסקה היא הרצון לעודד את המשק המקומי, יש מי שטוען כי מקור הביטול קשור במאבקים פנים פוליטים בהודו. "אפילו עוד חמש שנים להודים לא תהיה את הטכנולוגיה ליצור הטילים" כך אמר בתגובה לדיווח ההודי על ביטול העסקה דוד קינן, סגן יו"ר לשכת המסחר הודו ישראל לדבר ראשון ומוסיף כי הטיעון להשקיע ביוזמה ההודי נוצר מתוך הרצון "למצוא סיבה לעצור את המהלך". לדברי קינן, טרפוד העסקה מקורה ביריבות בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לבין מפלגת הקונגרס השולטת בממסד הביטחוני ההודי הותיק. "מודי מינה את אשת יחסי הציבור שלו, Nirmala Sitharaman, לתפקיד שרת ביטחון חדשה וללא ניסיון בטחוני קודם. הוא מנסה לשנות, לקבוע עובדות בשטח. הוא רוצה שאנשים שלו וחברות שלו יזכו בתקציבים במקום הממסד הביטחוני הישן של מפלגת הקונגרס". על משמעות ביטול העסקה אמר קינן כי, "זו מכה משמעותית ליחסים הביטחוניים בין המדינות" ומוסיף כי גם התעשייה המקומית ההודית נפגעת בהם קבלני משנה הודים שייצרו חלקים של הטיל, "מדובר במוצרים יחסית מתוחכמים. רפא"ל עבדה עליה תקופה ארוכה", דברי קינן.
בתגובה לדיווח ההודי על ביטול העסקה נמסר מרפאל כי, "לא ידוע לנו באופן רשמי על כל שינוי בהחלטה. מערכת טילי הספייק, הנמצאת בשימוש בכ-26 מדינות, נבחרה בהודו לאחר תהליך ארוך ומתמשך, שבמסגרתו נבחנה המערכת ועמדה בהצלחה יתרה מול מגוון רחב של תרחישים.
לאחר סיום המשא ומתן אף הקמנו, יחד עם חברת קליאני וחברת BDL, תשתית ייצור, והחל תהליך העברת ידע וייצור כחלק מתנאי make in India. רפאל ממשיכה בשלב זה לפעול כרגיל על פי התוכנית".
ישראל והודו מציינות השנה 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטים בין המדינות. בחודש יולי השנה הגיע ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לביקור רשמי היסטורי ומאוד מתוקשר בישראל. בחודש ינואר 2018 ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לסוע לביקור מדיני בהודו.
