בישראל ציינו אתמול בצורה מינורית 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטים עם הודו. הודו, מדינה עם אוכלוסיית ענק כ-1.3 מיליארד תושבים (השנייה בגודלה בעולם אחרי סין) ובעלת מאפיינים של מעצמה בפוטנציה בעלת נשק גרעיני, היא בעלת חשיבות מכרעת במזרח הרחוק.

מהנתונים אותם פרסם משרד ראש הממשלה, ניתן ללמוד כי היקף המסחר עם הודו נמצא בצמיחה יחסית. בעוד היקף הסחר בשנת 1992 עמד על 200$ מיליון (בעיקר יהלומים), כיום הוא עומד על כ-4$ מיליארד. להודו תוצר לאומי גולמי (PPP), במונחי כוח קניה, של כ-8.721 טריליון דולר אמריקאי, וקצב צמיחה כלכלית משמעותי של מעל 6% בשנה בעשור האחרון, ובשנת 2016 גידול של 7.6%. על אף ששתי המדינות הכריזו על עצמאות באותה השנה, היחסים נתכוננו רק לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. הודו, תחת השפעה רוסית, הכירה הכרה צוננת במדינת ישראל וראש ממשלת הודו באותם ימים, ג'ווהרלל נהרו, העדיף תחת השפעה זו את יחסיו עם מדינות ערב.

נשיא המדינה רובי ריבלין, יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ונשיא הודו פראנאב מוקהרג׳י בכנסת, 2015 (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

נשיא המדינה רובי ריבלין, יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ונשיא הודו פראנאב מוקהרג׳י בכנסת, 2015 (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

טוב, זו לא סין

לעומת החגיגות לרגל כינון היחסים עם סין, ציון היחסים של ישראל עם הודו היה צונן. בישיבת הממשלה השבועית צוינו היחסים עם שתי המדינות, אך הדגש הושם במיוחד על סין ומשרד החוץ הוציא בנושא הודו הודעה קצרה ולא מפורטת. עד כה, לא פורסם כי מתוכננים אירועים מיוחדים, ובטח שלא משותפים.

"עשרים וחמש שנים ליחסים היא הזדמנות לבחון לעומק את ההשגים והאתגרים", אמר ל"דבר ראשון" דודו קינן, מנכ"ל הדסק ההודי של פירמת BDO זיו האפט, חברת יעוץ בינלאומית המעניקה יעוץ עסקי לחברות, וסגן יו"ר לשכת המסחר הודו-ישראל, הנמצא דרך קבע בהודו מאז שנת 2003. לקוחותיו של קינן, בעיקר חברות העוסקות בשיתופי פעולה בתחום החברות הבטחוני, אך קינן מדגיש כי לא מדובר בסחר נשק.

"מאז החלו היחסים הרשמיים בין המדינות, ישנה עליה איטית ומתמדת ביחסי ישראל והודו", אומר קינן ומוסיף כי לפני כינון היחסים הרשמיים ישראל סייעה להודו, באופן לא רשמי "מתחת לשולחן", במלחמות עם סין ופקיסטן. לדברי קינן, לאחר כינון היחסים ישראל והודו החלו לשתף פעולה גם בנושאים אזרחיים, "הדברים הראשונים היו בתחום החקלאות, כניסה של שלוש חברות ישראליות מובילות בתחום המים: נטפים, נען שמוזגה עם חברת ג'יין והיום נקראת נען ג'יין ופלסטרו גבת, שנמצאת כעת בבעלות משותפת ישראלית-הודית."

אינטרסים ביטחוניים משותפים

לאורך השנים העמיקו ישראל והודו את המסחר באמצעים ומערכות טכנולוגיות ביטחוניות, אך לאחרונה נרשמה ירידה בתחום זה. לדברי קינן בשנים 2012-2013 ישראל הייתה הספק הבטחוני השני בגודלו להודו, אחרי רוסיה. "השינוי המשמעותי ביחסים הבטחוניים התרחש בשנת 2014, לאחר שנַרֶנְדְרַה מוֹדי נבחר לתפקיד ראש הממשלה. תחת ממשל הנשיא לשעבר ברק אובמה, האסטרטגיה האמריקאית, כמעט באופן מוצהר, הייתה להסיג את תמיכתה באזור מפקיסטן להודו יריבתה מדרום-מזרח." לדברי קינן העדפת הודו ע"י אובמה גרמה לכניסת חברות ביטחוניות אמריקאיות להודו. "לחברות ישראליות קשה להתמודד נגד החברות האמריקאיות הגדולות מהן בהרבה, כך שחלה ירידה ביצוא הביטחוני הישראלי להודו".

"יש מאבק עם התעשייה הצבאית האמריקאית. זה שאנחנו עדיין במסחר ובהיקף של מליארד שקלים לערך מעיד על שוק גדול, ושעדיין יש משמעות לתעשייה הביטחונית הישראלית", אומר ד״ר עופר ישראלי ומסביר לשיטתו את הצטמצמות השוק הביטחוני הישראלי. מדבריו של ד"ר ישראלי, גאוסטרטג ומומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזה״ת במרכז הבינתחומי הרצליה, ניתן להבין כי שיטת השיווק האמריקאית אגרסיבית ומאיימת על השוק הישראלי בהודו. "הממשל, בהרבה מובנים, הוא כלי שרת של התעשייה הביטחונית. אנשי ממשל מחוייבים לקדם את האינטרס הכלכלי של החברות הפרטיות האמריקאיות, כל הצעה שישראל תתן, הם יתנו הצעה נגדית. יש לנו מאבק קשה עם האמריקאים."

לדברי ישראלי, התעשייה הבטחונית תמשיך להיות משמעותית עבור ההודים, "היחסים הבטחונים מאוד קריטים להודים. ישראל מייצאת להודו בסכומים גדולים כל שנה נשק ומערכות מתקדמות. אלו הם חוזים שלא נמצאים יומיומית בחדשות, אך ניתן לזהות סימנים." מבין המערכות השונות והאמצעים אותם סיפקה ישראל להודו ניתן למנות ספינות מלחמה, תותחים, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים, ציוד אלקטרו אופטי, מטוסי ביון מסוג פלקון, טילים נגד טילים ימיים מסוג 'ברק' ומערכת המכ"ם 'אורן ירוק'. ישראלי מוסיף כי הקרבה של הודו לפקיסטן, מדינה מוסלמית גרעינית, קריטית להבנת חשיבות היחסים הבטחונים. לדברי ישראלי חשוב לזכור כי הודו היא מעצמה בפוטנציה ואחת מהמעצמות הגרעיניות, שאינה מהחמש המוכרות, "זהו גם בסיס מאוד חשוב לשיפור וחיזוק היחסים. הודו היא מדינה חשובה במזרח הרחוק וצריך לזכור שבקונסטלציה כזו או אחרת היא יכולה להיות במועצת הביטחון, וזה שיקול שישראל עושה אם להיות בקשר איתה או עם כל מדינה אחרת."

ראש הממשלה נתניהו ונשיא הודו מוקהרג'י בפגישה בעת ביקורו של נשיא הודו בארץ. הביקור הוכתר ככישלון, ונתניהו פגע ברגשות ההודים. (צילום: חיים זך / פלאש 90).

ראש הממשלה נתניהו ונשיא הודו מוקהרג'י בפגישה בעת ביקורו של נשיא הודו בארץ. הביקור הוכתר ככישלון, ונתניהו פגע ברגשות ההודים. (צילום: חיים זך / פלאש 90).

משיחות עם אנשי עסקים בהודו עולה כי יש חשיבות רבה לשירות החוץ הישראלי, בבניית היחסים הכלכלים בין המדינות, ובכל פעם שמוצבים אנשים בעלי שיעור קומה במדינה, זה משפיע ומועיל לעסקים ולאינטרסים הישראלים. התחושה בקרב אנשי העסקים היא כי גם שירות החוץ וגם משרד הכלכלה, עושים כל מאמץ לטייב את היחסים וכי הפעילות בהודו ושלוש הנציגויות בדלהי, בנגלור ומומבי, נחשבות לנציגויות מאוד עובדות, עוזרות ותומכות.

הכל אישי

את יחסי ישראל-הודו, כמו כל מערכת יחסים דיפלומטית, ניתן להבין גם דרך הזוויות האישיות-מנהיגותיות. לאורך שנים, מי שהיה אחראי על היחסים עם הודו, מבחינה פנימית בישראל, היה נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס. לאחר מכן אהוד ברק במשרד הביטחון, שהעביר את השרביט למשה בוגי יעלון כשר ביטחון. גורמים שונים אומרים כי משהו ביחסים עם הודו השתנה כאשר יעלון עזב את משרד הביטחון.

לנתניהו, לכאורה, היו יחסים טובים עם מודי בפעמים שנפגשו. שניהם כריזמטים, בעלי השקפות ימניות ובעלי יכולות פוליטיות ותודעה היסטורית. מודי גם בירך את נתניהו בטוויטר על נצחונו בבחירות. מדוע לכאורה? מודי כבר שנתיים בשלטון ונתניהו לא ביקר עדיין, ולא סתם. התנהלותו של מודי מושפעת כנראה מתוצאות ביקורו של נשיא הודו פרנב מוקהרג'י במהלך אוקטובר 2015, שבהקשר של נתניהו "הוכתר ככישלון". בהודו זכור במיוחד רגע מביך שהתרחש כאשר מוקהרג'י נאם במליאת הכנסת, ונתניהו, תוך כדי הנאום, קרא מסמכים והיה עסוק באופן מופגן בדברים אחרים. כשסיים נשיא הודו לנאום, יצא נתניהו מהמליאה, לפני מוקהרג'י. ביחסים דיפלומטיים זה נחשב כחוסר כבוד, ביחסים בין אישיים זה נחשב סטירה לפנים.

We are marking 25 years since the establishment of diplomatic relations with China and India. We are making exceptional…

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Sunday, 29 January 2017

ההסבר של ממשלת ישראל היה כי נתניהו יצא במהירות בשל דיון בקבינט על רקע גל טרור הסכינים, אך זה לא ריצה את ההודים, שנעלבו מאד. לאחר הביקור מהודו יצאה הזמנה לביקור גומלין לנשיא הישראלי, רובי ריבלין, בהודו, ביקור שאכן התרחש לפני מספר חודשים. לא בכדי, ההזמנה נשלחה לבית הנשיא ולא ללשכת ראש הממשלה.

הרעה נוספת ביחסי הודו וישראל קשורה במינויו של אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון, תחת יעלון. ליברמן נחשב בהודו לאישיות לא רצויה. אף אחד לא אומר את זה באופן רשמי, אבל הוא פרסונה נון גרטה. להודו יש קשרים חמים מאוד בעולם הערבי, וההתבטאויות של ליברמן ביחס לערבים רחוקות מלהיות נעימות לאוזניים ההודיות, הרגישות לגזענות.

ישראלי שולל את הטענות כי ישנו ריחוק בין המדינות. לדבריו ראש ממשלת הודו לא הגיע לביקור כיוון שאינו מרבה בביקורים, "אני מציע שתבדוק ותראה שרה"מ של הודו לא יוצא מתחומי ארצו. זו לא מדינה שמנהלים מרחוק." ומוסיף, "להבנתי היחסים עם הודו מאוד הדוקים. רק לא מזמן ביקרו שם בכירים ישראלים ואמירות של רה"מ ההודי על ישראל בד"כ חיוביות."