"כינון היחסים בין ישראל לסין הוא אירוע חיובי. סין היא מעצמה עולמית. כמעט אחד מכל ארבעה אנשים על הגלובוס הוא סיני, והמציאות הדיפלומטית מחייבת שלישראל יהיה קשר ראוי עם סין", אמר ל'דבר ראשון' אפרים הלוי, ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר. אך הלוי מדגיש גם את הצד המסוכן: "כשסין רוכשת מוצר או חברה היא תפעל על פי האינטרס הסיני ולא הישראלי. לישראל נותר להגן על האינטרסים שלה והיחסים שלה ולא נראה לי שיש הגנה מספקת."

הלוי, 82, סבור כי ישנן שלושה מהלכים סיניים משמעותיים המשפיעים על אזורנו: חתימת הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן, תכנית 'דרך המשי' הסינית להרחבת השווקים ושינוע סחורות ואנשים ובניית שרשרת נמלי ים מים סין ועד לדרום סודן.

עובדי בניין סיניים (צילום אילוסטרציה: pexels).

הלוי סבור כי להסכם הגרעין השפעה חיובית. "הסינים שותפים לחתימת הסכם הגרעין עם איראן. אני חושב שבהסכם יש יסודות חיובים, למרות שדעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שונה משלי. ההסכם הרחיק את המועד של היכולת האיראנית לפרוץ את התקרה ולהגיע במהירות למתקן גרעיני ויש בכך הישג רב."

"חשוב להבין כי מבחינתה של סין, האיום הגרעיני האיראני הוא לא איום משום שאין סכנה שהאיראנים ירצו לתקוף את סין עם נשק גרעיני. לעומת זאת, אם האיראנים יעלו את מחיר הנפט מ-50 דולר ל-200 דולר, זהו איום קיומי על כלכלת סין." הלוי מוסיף, "הם זקוקים לכמויות נפט גדולות. זו הסיבה מדוע הם מושקעים באיראן בתחומי הפקת הנפט וחיפוש מרבצים חדשים. איראן היא גורם במזה"ת שסין מעוניינת למקסם את השפעתה."

סין, לדברי הלוי, איננה רק גורם ממתן באזור, ואין לה תרומה רק בפן המסחרי. סין מסייעת לאיראן בהיבטים צבאיים. "יש לדברים הללו משמעות מבחינתה של ישראל כל עוד איראן היא יריב של ישראל והיא צפויה להמשיך כך בשנים הקורבות. אלו שיקולים אסטרטגים משמעותים מאוד. ישראל חייבת לקחת אותם בחשבון."

האינטרס הסיני באיראן הוא חלק מקונספט רחב יותר, לדברי הלוי, בפיתוח תכנית 'דרך המשי ' עליה הכריז נשיא סין. "הסינים משקיעים מאמץ גדול לפתח את הנתיב הזה הן לצורך שינוע סחורות והן לשינוע נוסעים וכוח אדם. הרעיון הוא להקים בין היתר רכבת שתנוע מסין לחופי הים התיכון דרך סוריה."

זו גם הסיבה שסין עוסקת בבניית רשת של נמלי ים, "מה שהאמריקאים מכנים 'שרשרת הפנינים' מים סין ועד דרום סודן. יש לזה משמעות אסטרטגית שסין מתפרסת בצורה כזו עד מערב אסיה גם בתחום הימי תוך נוכחות גוברת בנתיבי הים המסחריים שיכולים להתפתח גם לנתיבים צבאיים לאור התפתחויות אפשריות שונות."

עד כמה מעורבים הסינים במשק הישראלי?

"היה פרץ של שמחה וחגיגיות כאשר סין גילתה לכאורה את ישראל להשקעות הון, רכש ובינוי תשתיות בישראל. סין מעורבת כיום עמוק בבניית נמלי הים החדשים בישראל. היא מעורבת עמוקות בבניית הרכבות התת קרקעיות ובכריית המנהרות. כוח אדם סיני זורם בכמויות לישראל לבנות את התשתיות הישראליות. שר האוצר חתם על הגעה של 20 אלף פועלים לסייע בתוכניות הבינוי של ישראל." לדברי הלוי סין מעורבת כיום בפרוייקטים ישראלים מרכזיים. איש המודיעין הותיק נשמע מודאג כשהוא מדגיש כי לכל מעורבות שכזו יש בנוסף להיבט הכלכלי גם מחוייבות שלא ניתן להתעלם ממנה.

אפרים הלוי (צילום: יעקב נאומי \ פלאש 90)

במסגרת מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית שבירושלים פרסם הלוי בשנת 2014 מסמך הבודק אם המעורבות הסינית בהקמת קו הרכבת מאילת רצויה לישראל. מסקנתו הייתה החד-משמעית: אין לאפשר לסינים שליטה על עורק תחבורה מרכזי בישראל. גם שנתיים לאחר פרסום המסמך סבור הלוי כי על ישראל להגדיר עד כמה היא מעוניינת שסין תהיה מעורבת במשק הישראלי תוך שמירה על האינטרסים החיונים שלה, "הנושא הקרדינלי הוא שכל מדינה חייבת לשמור על צבר נכסי צאן ברזל שלה בתחום האסטרטגי. זהו צורך פנימי שחל בתחום המזון, הפנסיה החברתית והשליטה בקרנות הפנסיה של הדורות השניים והשלישיים. זה נכון גם לתחומי האנרגיה."

בדבריו הזכיר הלוי את השתלטות התאגיד הסיני כמצ'יינה על חברת 'אדמה' (לשעבר 'מכתשים-אגן(, השתלטות אותה החל בשנת 2011, את רכישת חברת תנובה האחראית על חלק ניכר מתצרוכת המזון של הציבור בישראל לידי חברת ברייטפוד הסינית והמשא ומתן המתמשך למכירת חברת הפניקס האחראית על כ-160 מיליארד ש"ח מכספי הפנסיה של הציבור הישראלי מידי יצחק תשובה וחברת דלק לתאגיד סיני. "במדינות שחשופות לעסקאות עם סין, במקומות אחרים בעולם, קבעו שיטות בהן סוג מסוים של השקעה סינית מחייבת אישור של רשות ממלכתית שמחייבת את בחינת ההשקעה אל מול האינטרס של אותה מדינה. במקרים כאלו אותה מדינה יכולה להחליט שהיא אוסרת כניסת זרים, בדגש על סינים, מבלי שתצריך לתת הסבר פומבי לסיבות האלו. זה נכון לאוסטרליה ולקנדה. בישראל אין חקיקה כזו. השוק הישראלי פתוח לרווחה. אין מניעה לסין לרכוש כל נכס ישראלי הנמצא בוודאי בשוק העסקי ובבורסות. 

ישראל – אי של יציבות במזרח התיכון

ד"ר אייל פרופר, סגן ראש האגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ, הוציא השבוע לאור את הספר 'פנדה או דרקון – תמורות בניהול מדיניות החוץ הסינית בעידן הרפורמות', בו הוא מציג את השינויים שנעשו במהלך עשרות השנים האחרונות במדיניות החוץ הסינית וכיצד ניהל הממסד הדיפלומטי הסיני את המדיניות הלכה למעשה. פרופר שירת שבע שנים בשגרירות ישראל בבייג'ינג. בפעם הראשונה, לאחר כינון היחסים הרשמיים בין ישראל וסין בשנת 1992, בתפקיד יועץ לענייני תקשורת, תרבות ואקדמיה, ובשנים 2006-2002 היה הציר המדיני וממלא מקום השגריר.

אייל פרופר, מחבר הספר ׳פנדה או דרקון?׳ (תמונות באדיבות המחבר).

לדבריו, מעורבותה של סין בישראל נובעת מ"שילוב אינטרסים". הוא מסביר כי נקודת המפנה של השנים האחרונות ביחס של הסינים לישראל קרתה בשנת 2011 בתקופת המחאות והמהפכות בעולם הערבי. לדבריו, הייתה זו "תקופת משבר לסינים. בעקבות התמיכה המתמשכת בעולם הערבי הם למדו כמה דברים. הסינים מחפשים משענת יציבה בכל אזור והם הבינו עד כמה ישראל יציבה לעומת העולם הערבי."

מרכיב נוסף בהתקרבות של המעצמה הסינית לישראל נוצר לדבריו בעקבות החלטה מדינית סינית הקשורה בפיתוח תעשייתי, "בתוך השינוים שעברה סין בהתפתחות הכלכלית המואצת וברצון לפתח היי-טק וכלכלה מתקדמת ומסחר שלא בנוי על לואו-טק, ישראל נהפכה למדינה שיש לה מה להציע בתחום החדשנות והסטארט-אפ. חברות ישראליות שעוזרות לחברות סיניות לצמוח. כך למשל בשוק המובייל הסיני שהוא הגדול בעולם. ההתקרבות לישראל הייתה בתקופה שבתכנית החומש שלהם מצאו צורך בפיתוח תעשיה מתקדמת בתחום ההיי-טק והחדשנות".

המחאה על מכירת תנובה לברייט פוד הסינית

"דבר נוסף בהיבט האסטרטגי מדיני הוא שסין הבינה שהבעיה של הטרור המוסלמי הקיצוני היא בעיה גלובלית שיכולה לסכן את סין. בפרוביניציות הצפון מערביות יש מיעוטים מוסלמים שחלק מהם, מאות אנשים, אין מספר מדוייק, הצטרפו לדאע"ש בעיראק ובסוריה. הסינים הבינו שזו בעיה שמסכנת אותם. ישראל היא דוגמא לאי של יציבות ומקור להבנת המאבק בטרור האסלאמי הקיצוני."

מה יוצא לישראל מהקשר הזה?

"מבחינת הייצוא האזרחי, האפשרות למצוא שווקים חדשים. סין כמדינה המפתחת את התחומים הללו חשובה לישראל. האם חברות ישראליות מצליחות למכור לסין או שהסינים קונים חברות? יש חברות שיכולות לתרום והכסף הסיני מסייע. איפה בדיוק הרווח לישראל? יש פה חיבור חשוב לסין והשאלה נופלת על משפט טריוויאלי ונכון: סין היא העולם המתפתח. אם אתה לא שם אתה לא קיים. היום התעשייה המתקדמת נמצאת בסין. החברות הסיניות מתפרשות החוצה. יש להן כסף, יכולת ואינטרסים."

אך גם פרופר המדגיש את הפן המסחרי בקשרים בין ישראל למעצמה הסינית סבור כי אין לראות בחברות הסיניות חברות עסקיות רגילות. בספרו, מציג פרופר את העובדה שבסין כל הדברים מחוברים ומי שמנווט את האינטרסים זו המפלגה. ביחס לחששות מהאינטרסים הסינים אומר פרופר כי אין לזרוע בהלה ולהציג כאילו כל ההתקשרות עם סין תהיה בעוכריה של ישראל, "אני חושב שצריך לבדוק כל מקרה לגופו. יש מידה מסויימת של הגזמה כאילו הם בולעים את כולנו. יש לבדוק את האינטרסים הישראלים בכל חברה לגופה".