אוסטרליה חסמה עסקה בשווי כ-2.75 מיליארד דולר אוסטרלי (כ-7 מיליארד שקלים) עם משקיעים סינים, הנוגעת לרשת חשמל, וזאת משיקולי ביטחון לאומי ובהשפעת החלטת ממשלת בריטניה לעכב את ההחלטה על ביצוע פרוייקט ההקמה של הכור הגרעיני הינקלי בדרום בריטניה, משיקולים דומים. כך דווח באתר "הטלגרף".
עוד נכתב כי ההחלטה התקבלה בעקבות האשמותיהן של הרשויות בארה"ב כי 'קבוצת האנרגיה הגרעינית הכללית של סין' (CGN) עסקה בריגול. הקבוצה הסינית הינה ממשלתית ומחזיקה בשליש ממניות פרוייקט הינקלי. ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הודיעה גם היא על עיכוב החלטה לאישור תחילת עבודות פרוייקט הינקל בשל חשש מפגיעה בביטחון הלאומי של בריטניה.
על פי "הטלגרף", מחלקת המשפטים הפדראלית בארצות הברית מאשימה את אלן הו, מהנדס מחברת CGN המוצב בארה"ב בקשירת קשר עם הקבוצה סינית לגניבת סודות טכנולוגים מתעשיית הגרעין האמריקאית, וכי מעשי הריגול נמשכו כ-20 שנה מאז שנת 1997 ועד לאפריל האחרון.
אפרים הלוי: ניסיון עשרים ושתיים שנות יחסים דיפלומטיים הוכיח כי סין סירבה להיענות לבקשותיה של ישראל שלא לספק לאויבינו אמצעים המקדמים אותם בדרך לפיתוח נשק להשמדה המונית
בינתיים מדווח, כי באוסטרליה, הביעה הממשלה דאגה בנוגע לסיכון הבטחוני הנשקף מצד שתיים מהניגשות למכרז הרשת האוסטרלית, הראשונה מהונג קוג והשניה מסין, בהעברה לבעלותן למעלה מ-50% ממניות ספקית החשמל האוסטרלית 'אוסגריד' המפעילה את רשת החשמל המרכזית של מדינת ניו סאות' ווילס, המדינה הגדולה באוסטרליה. רשת אוסגריד מספקת את צריכתם של 1.6 מליון משקי בית ועסקים בעיר סידני והסביבה.
סקוט מוריסון, שר האוצר האוסטרלי אמר לאתר "הטלגרף" כי רשת החשמל המדוברת מכסה אזור קריטי המספק אנרגיה ותקשורת לעסקים מסחריים ולממשל והוסיף כי "החששות לביטחון הלאומי אינם מיוחסים למדינה זו או אחרת, אלא נובעים ממאפייני העסקה וטיבו של הנכס המדובר." בתשובה לשאלה באיזה סיכון בטחוני מדובר אמר מוריסון, "האדם היחיד בעל ההרשאה הבטחונית לשמוע את התשובה לשאלה הזו, כאן בחדר הזה, הוא אני."
עוד על פי "הטלגרף", בתקופה האחרונה, ממשלת אוסטרליה נוקטת מספר צעדים רציניים לחסום השקעות סיניות. הממשל האוסטרלי מנע כבר פעמיים מבעלי עניין סינים את קניית שטחי האדמה בבעלות תעשיית הבשר 'ס. קידמן', אחת ממחזיקות האדמות הפרטיות הגדולות בעולם.
התפתחויות אלה הנוגעות לתשתיות הלאומיות של אוסטרליה ובריטניה והחשש לסיכון הביטחון הלאומי שלהן מצד סין, צריכות להעלות חשש כאן בישראל. סין משמשת בעשור האחרון כקטר צמיחה גלובלי. הגידול בתוצר ובצריכה הסינית מובילים את הצמיחה בייצוא ממדינות רבות בעולם ומדינת ישראל עשתה ועושה מאמצים גדולים בתקופה האחרונה לחזק את הקשרים המסחריים בין המדינות. אחד הביטויים לחיזוק הקשרים הכלכלים נעשה באמצעות רכישות ענק של חברות ונכסים ישראלים לידי משקיעים סיניים.
התאגיד הסיני כמצ'יינה השלים בחודש שעבר באופן סופי את השתלטותו על חברת אדמה (לשעבר 'מכתשים-אגן') השתלטות אותה החל בשנת 2011. חברת תנובה, האחראית על חלק ניכר מתצרוכת המזון של הציבור בישראל, נמצאת היום בבעלות חברת ברייטפוד הסינית וחברת הפניקס האחראית על כ-160 מיליארד ש"ח מכספי הפנסיה של הציבור הישראלי מצויה במשא ומתן מתמשך על מכירתה מידי יצחק תשובה וחברת דלק לתאגיד סיני.
רכישות אלה חושפות את המשק הישראלי להשפעות מצב השוק הפיננסי הסיני הסובל מתנודות. במקרה של תנובה מדובר בהשפעה מוגבלת עדיין מאחר והייצור והצריכה של מוצרי החברה נשארים בעיקר בתוך ישראל. במקרה של הפניקס, במידה והעסקה תושלם, החשיפה תהיה גדולה הרבה יותר.
מעבר לסיכונים הכלכלים הכורכים ברכישות הסיניות יש גם מי שמתריע מסיכונים ביטחוניים. לפחות שניים מראשי המטה לביטחון לאומי בעבר הביעו התנגדות וחשש מהמעורבות הגוברת של הסינים במשק הישראלי. כך התבטא גיורא איילנד בראיון לחדשות ערוץ 10 בשנת 2014, בנוגע לרכישת תנובה על ידי חברת ברייטפוד הסינית: ״מבחינת הסינים, מה שמסתתר מאחורי השקעה במדינה זה רצון להיות בעל יכולת, בסופו של דבר, להשפיע גם על החלטות פוליטיות.
"אם אתה מסתכל על חצי ממדינות אפריקה, הן נשלטות לחלוטין על ידי סין כיום, כתוצאה מהליך שהם התחילו לפני 15-10 שנה״, מסביר איילנד. ״לכן, צריך להיות מאוד מאוד זהירים. זה לא עסקה שברגע שהיא מסתיימת כל אחד חוזר לדרכו וכל אחד מבסוט מהצד הכלכלי גרידא. יש בזה דברים שמעבר לכך״.
אפרים הלוי, ששימש כראש המוסד, פירסם בשנת 2014 מסמך במסגרת מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית שבירושלים. המסמך בדק האם המעורבות הסינית בהקמת קו הרכבת מאילת רצויה לישראל. המסקנה החד-משמעית של הלוי היא שאין לאפשר לסינים שליטה על עורק תחבורה מרכזי בישראל.
"הסיכונים הפוטנציאליים מהשתלטות סינית-כלכלית על נתח מרכזי מהתשתיות הלאומיות חייבים להבחן בכלים רחבים לאין ערוך מאלה המצויים במרחב העסקי והכלכלי", כתב הלוי במסמך והוסיף, "ניכר מזה שנים כי סין תומכת תמיכה משמעותית, לעתים מאסיבית, בקיצוניים של אויבינו ובתחומים שהם ברום דאגותינו הלאומיות. ניסיון עשרים ושתיים שנות יחסים דיפלומטיים הוכיח כי סין סירבה להיענות לבקשותיה של ישראל שלא לספק לאויבינו אמצעים המקדמים אותם בדרך לפיתוח נשק להשמדה המונית; סין מקדמת באזורנו פרוייקטים ענקיים שתכליתם למסד ברחבי האזור מוקדי השפעה בימים ובנמלים שיוכלו לסייע, בין היתר ליריבי ישראל, לשפר משמעותית את יכולותיהם כלפיה. סין הוכיחה כי בכל הקשור למלחמה בטרור האסלאמי הקיצוני, היא מוכנה להעמיד תשתיות בנקאיות בטוחות לרשותם של טרוריסטים הפועלים נגד ישראל."
