עיתון גלובס פירסם השבוע כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דוחה את ההסכמות המתגבשות עם ועד עובדי חברת חשמל לגבי הרפורמה במשק החשמל, ומעוניין למצות את ההליך המשפטי בנושא, המתנהל בבג"ץ, בכדי להגיע לפסיקה עקרונית שתגביל את זכות השביתה.
לפי הפרסום, במהלך סוף השבוע שוחח ראש הממשלה נתניהו עם מאיר לוין, סגן היועץ המשפטי לממשלה, לגבי המצב המשפטי של העתירה של המדינה לבג"ץ כנגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי התיר לוועד עובדי חברת החשמל לשבות כנגד הסחבת במו"מ על הרפורמה, בתנאים מסוימים. לפי הדיווחים, נתניהו מעדיף לסיים את המשא ומתן ללא הסכמות, על מנת שלא לוותר על העתירה העקרונית ולבג"ץ, בהתבסס על הסימנים בדיון הקודם, בו מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על זכות השביתה של עובדי חברת החשמל.
![פרופ' רן חרמש, סוציולוג החוקר את יחסי העבודה. "שביתות הן היתר מיוחד בחברה המודרנית לגרום נזקים, משום שהחברה חושבת שיש יתרון בחריג הזה – שלמרות שהעובדים חתמו על חוזה וצריכים לעמוד בו, יש מצבים שבהם מותר להם להפסיק לעבוד ולא למלא את תנאי החוזה". (צילום באדיבות המצולם)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2017/12/201217_ran.jpg "פרופ' רן חרמש, סוציולוג החוקר את יחסי העבודה. "שביתות הן היתר מיוחד בחברה המודרנית לגרום נזקים, משום שהחברה חושבת שיש יתרון בחריג הזה – שלמרות שהעובדים חתמו על חוזה וצריכים לעמוד בו, יש מצבים שבהם מותר להם להפסיק לעבוד ולא למלא את תנאי החוזה". (צילום באדיבות המצולם)")
פרופסור רן חרמש, הוא סוציולוג המתמחה בסוציולוגיה של יחסי עבודה. הוא היה חבר המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון במשך שנים רבות. וכיהן כנציג ציבור בבית הדין לעבודה במשך שלושים שנה. בשיחה עם 'דבר ראשון', אמר פרופסור חרמש כי זכות השביתה של עובדי חברת החשמל היא שאלה מהותית לכל המשק, אך מי שאמור לענות עליה הם בית משפט שלא בקיא בתחום יחסי העבודה וראש ממשלה שלא אוהד את העבודה המאורגנת.
לפני שניגע בנושא של חברת החשמל וזכות השביתה, מהי בעצם "סוציולוגיה של יחסי עבודה"?
"מדובר בניסיון לעסוק בנושא יחסי עבודה, באמצעות כלים סוציולוגיים. זו לא שאלה של יחסים בין אנשים טובים ורעים, קדוש או טורף, אלא של אינטרסים.
"מנקודת המבט הסוציולוגית, שביתות הן בעצם היתר מיוחד בחברה המודרנית לגרום נזקים, משום שהחברה חושבת שיש יתרון בחריג הזה – שלמרות שהעובדים חתמו על חוזה וצריכים לעמוד בו, יש מצבים שבהם מותר להם להפסיק לעבוד ולא למלא את תנאי החוזה".
מתוך הניסיון ארוך שנים שלך, למה הנושא של חברת החשמל כל כך מסובך ?
"יש לנו כאן חברה שנבנתה בתקופה שונה לחלוטין מהתקופה הנוכחית. זאת חברה שהיה לה מונופול על תחום מאוד מרכזי במשק והיא שלטה על התחום הזה בכל הרמות האפשריות – ייצור, בקרה, חלוקה ומכירה לצרכנים. כמו הרבה חברות גדולות שקמו בישראל באותה תקופה, העובדים בה מיוצגים על ידי ההסתדרות, ויש בהן משהו מתריס נגד ההתפתחויות שיש בעולם היותר מודרני.
"המקרה של חברת טבע הוא דוגמה טובה להמחשת העניין. מצד אחד, יש כאן חברה שהצליחה להגיע להישגים עצומים מבחינת יעילות ואחריות והרבה מאוד היבטים אחרים של ניהול, ומצד שני, העניקה לשכבה רחבה בעובדים שלה תנאי עבודה מצוינים. הדבר הזה מאוד מנוגד לתופעה שבה יש יזמים פרטיים ש"מגיע" להם לקבל הכל, והעובדים הם אמצעים שמקדמים את מטרות החברה ללא תמורה מעבר למה שחייבים שלהם.
"בטבע היו שני דברים: היא גם מקום מאורגן וגם שריד של לפני 40 או 50 שנה. זו אמנם חברה פרטית, אבל יש בה מחשבה ציונית שמדריכה אותה, ותפיסה שהנכס הכי גדול שלה זה העובדים, מה שהיום פחות מובן מאליו. טבע השתנתה מאוד מאז ימיו של המנכ"ל המנוח אלי הורביץ.
"בחברת חשמל יש פרדוקס, יש משהו בעייתי מאוד מבחינת יחסי עבודה. מחד זה מקום עבודה שאם יפעיל את נשק השביתה יכול לגרום נזקים עצומים למשק, ומאידך מעולם לא הייתה בו שביתה שהפסיקה את אספקת החשמל. בגלל שארגוני העובדים יודעים שיש להם כוח עצום שמסוכן להפעיל אותו – זה נשק יום הדין, ולכן צריך להיזהר בשימוש בו.
"במקום להשתמש בנשק השביתה – שלכאורה זמין להם חוקית – הם הפעילו כוח מאחורי הקלעים: איומים, פגיעה בשגרת עבודה, עיצומים בגביית תשלומים וכו'. מעולם לא בייצור של החשמל. הם עבדו עם רמזים, 'תראו, יש לנו המון כוח, אבל תעצרו אותנו, אנחנו לא רוצים להזיק".
אז מה קורה עכשיו?
"כבר שנים שהעובדים נמצאים בקרב מאסף בתחום החשמל, זה הרקע לעיקר הסכסוך הנוכחי. המדינה ניסתה לממש לפחות חמש רפורמות בתחום, והסיסמה של המדינה היא 'אנחנו הריבון, ואסור לשבות כנגד הריבון'. היא ניסתה לשמור את יחסי העבודה בחברת החשמל תחת בקרה. וזה מאוד לא בסדר, מכיוון שבמקביל לכך שהממשלה ניסתה לעשות רפורמות, היא חתרה תחת כל בסיסי הכוח של החברה עצמה.
"אישרו לשורה של בעלי הון להקים תחנות חשמל עצמאיות. והם לא קיבלו רק 'הגנות ינוקא', מקובל שמתחרה חדש מקבל זכויות יתר לתקופה מסוימת, פה עשו הכל כדי לפגוע בחברת החשמל. אם מחר, לדוגמה, תהיה סערה וחוטי חשמל יקרעו, ושתי תחנות הכוח ייכבו בגלל מזג האוויר – החברה תהיה זו שחייבת להפעיל גנרטורים מאוד יקרים להפעלה כדי להבטיח שיהיה חשמל. היצרנים הפרטיים פטורים מזה. בצורה כזו המדינה בנתה שורה של מתחרים לא הוגנים, שהולכים ומחמירים את מצבה של חברת חשמל.
"גם הסכם הגז קשור בזה מאוד. כנראה שהייתה שם גם טעות מאוד משמעותית של הנהלת החברה, אבל היו הזדמנויות לבטל את החוזה הדרקוני שחברת חשמל חתמה עליו, כי הצד השני לא עמד בו. מפיקי הגז התחייבו לבנות צינור גז נוסף בשביל לבטל את התלות בצינור גז יחיד. הם היו מחויבים להשקעה הזו, אבל לא עמדו בה, והמדינה לא אישרה לחברת חשמל להגיב בפתיחה מחדש של ההסכם".
"בג"ץ מתפרץ לתחום שהוא לא נגע בו בעבר, וזה כשלעצמו יוצא דופן. בעבר, הבינו שם שיש תחומים עם הגיון משל עצמם. העמדה של בית המשפט הייתה 'יש מומחים בבית הדין הארצי לעבודה, והם האחראים לנושא'."
מה החלק של עובדי חברת החשמל בסיפור הזה?
"אני לא אומר שעובדי החברה לא ניצלו לרעה את כוחם. החברה הייתה, במידה רבה, מושפעת מארגוני העובדים שקבעו הרבה מאוד בחברת חשמל. ההנהלה תמיד הייתה חלשה יחסית מול ארגוני העובדים, וזה נוצל גם לדברים לא ראויים, כמו תנאי פנסיה מופלגים בסבסוד המדינה, אין לי שום ספק בזה.
"לא צריך להגן על כל צעד שהם עושים. עם זאת, השאלה כאן היא שאלה מהותית: האם יש פה קבוצת עובדים שיש מקום לשלול ממנה, בפסיקה, את זכות השביתה, ולערער את כל מערך יחסי העבודה במשק".
כיצד נוצר מצב שהשאלה המהותית הזו עולה על הפרק?
"יש היום רעיונות חדשים בבית המשפט העליון, שבנויים על אי-הבנת התחום של יחסי העבודה. בעבר היה בהרכב השופטים מומחה בתחום יחסי עבודה. למשל, השופט לשעבר יצחק זמיר. היום, אין אף מומחה בתחום הזה בבית המשפט העליון, ואז יוצאות התבטאויות של בכירים בבית המשפט ש'החוקים לא בסדר וצריך לשנות אותם', זאת בלי שהם מבינים את ההשלכות של העניין.
"אז יש כאן בית משפט בעייתי ויש כאן ראש ממשלה בעייתי שרוצה לנצל את המצב כדי לפגוע עוד יותר בעבודה המאורגנת בישראל. יש פה בית משפט שנכנס לחנות זכוכית כמו פיל, ולא מבין שכל הפרעה ופגיעה בבית הדין הארצי לעבודה היא בגדר סיכון עצום של מערכת יחסי העבודה בישראל.
"המשבר האחרון קרה בגלל שלבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נמאס לשמוע מהמדינה ש'אנחנו עושים רפורמה, ולכן אסור לעובדים להפעיל את כוחם', אז השופטים אמרו למדינה 'זה לא יכול לעבוד בכל פעם'. המדינה פנתה לבית הדין הארצי, ושם התקבל פסק דין מאוד חשוב, שקבע שלעובדי חברת החשמל, כמו לכל עובד אחר במשק, יש זכות לשבות. זה לא אומר שניתן להם לנצל אותה, אבל היא נתונה להם.
"המדינה התעלמה מהרעיון הכי טריוויאלי הזה, שלכל עובד מאורגן יש זכות לשבות. לשוטרים אסור ולאנשי צבא אסור, ומעולם לא הרחיבו את זה לעוד מעגלים. אחרי בית הדין הארצי, המדינה פנתה לבג"ץ. שופטי בג"ץ, לצערי, לא הבינו לאיזו ביצה הם נכנסים, והשמיעו הערות שיכלו להתפרש כקריאה לביטול זכות השביתה, בין אם לעובדי חברת החשמל ובין אם בצורה יותר רחבה. זה משהו שראש הממשלה מעוניין לנצל אותו".
בג"ץ הוא הרשות השיפוטית בעל הסמכות העליונה.
"זה נכון בתיאוריה, אבל כאן בג"ץ מתפרץ לתחום שהוא לא נגע בו בעבר, וזה כשלעצמו יוצא דופן. בעבר, הבינו שם שיש תחומים עם הגיון משל עצמם. לדוגמה, בג"ץ לא ינסה להתערב בחוקי הכשרות של מדינת ישראל, שנקבעים על ידי גוף אחר. הוא נזהר מלפגוע בבית הדין הרבני, כי הוא מבין שדת היא לא בדיוק חלקת האלוהים הקטנה שלו.
"בג"ץ נזהר בעבר, בצורה ברורה מהתערבות בתחום של יחסי עבודה. העמדה של בית המשפט הייתה 'יש מומחים בבית הדין הארצי לעבודה, והם האחראים לנושא'. אם יפגעו בתפיסה הזאת, זו תהיה שבירה של המחסום, אולי האחרון, שיש בפני חיסול העבודה המאורגנת בארץ".
מי רוצה לחסל את העבודה המאורגנת בישראל ?
"לי אין שום ספק שראש הממשלה, בחלומותיו הרטובים, רוצה לעשות את זה. הוא ניסה לשנות דברים כשהיה שר אוצר ב-2003, ו-14 שנים מאוחר יותר הוא היה שמח להמשיך בקו הזה. לא שכולם עוזרים לו – יש את חיים כץ שחושב אחרת, ויש את משה כחלון שחושב אחרת, אבל זו תפיסת העולם של בנימין נתניהו".
אז האם הרפורמה במשק החשמל היא תירוץ לפגיעה בעובדים?
"הכוונה העיקרית של הרפורמה, לדעתי, היא להפריט את חברת החשמל מתוך אמונה שהפרטה היא הדרך הנכונה להסדיר את התשתית של ייצור החשמל.
"ידוע לך בוודאי כמה צרות ההפרטה הביאה בארה"ב, באנגליה ובארצות אחרות, כי החברות המופרטות השקיעו מעט מאוד בפיתוח והיו תוצאות קשות מבחינת בטיחות, מצבי משבר וכדומה, מה שלא היה במדינת ישראל".
"היה מועיל מאוד אם הציבור היה מתעורר, אבל לצערנו עובדי חברת חשמל זו קבוצה שאוהבים לשנוא, וקשה מאוד לנהל מאבק ציבורי כשמיד מעלים בתגובה את הבעיות לגבי ההישגים שלהם בפנסיה, ודברים אחרים שהיו בהם עיוותים לטובתם"
ומה ניתן לעשות?
"האקדמיה שותקת בנושא הזה, היא הרבה יותר נוטה לכיוון של כלכלה קלאסית, והיא לא עוסקת בזה בכלל. ההסתדרות מנסה, כמובן, לעשות כמיטב יכולתה, אבל אחד הדברים המעניינים זה שלעיתים ניסיון להימנע מהחלטה, או לקדם החלטה חלופית, הן הדרכים הטובות ביותר בסיטואציה בעייתית.
"ברגע שההסתדרות הבינה שיש איום מצד בג"ץ שעלול לערער את כל המערכת, היא אצה לנהל משא ומתן תוך כדי ויתורים רבים מאוד בתחומי הרפורמה כדי להגיע לפשרה סבירה. התוצאה היא שמחד לא הוסכם על הרפורמה בכלים הכלכליים הקלאסיים -שבהם יש הפרדה מוחלטת בין כל המקטעים ועושים קומבינציות שונות, ומאידך לא לדרדר את היחסים למצב שבו יכריזו על שביתה, בג"ץ יפסול אותה, הממשלה תשנה את החוק, ונמצא את עצמנו מחר במציאות שבהרבה מאוד מפעלים אחרים יהיו מגבלות על יחסי העבודה, שאיש לא היה רוצה לראות במדינת ישראל.
"היום, למשל, אסור למעסיק לפגוע בכל ניסיון התארגנות של עובדים. יש פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, מתקופת הנשיאה נילי ארד, שקבע בפסיקה תקיפה – התארגנות עובדים זה שטח חסין לחלוטין ממעורבות של המעסיקים. אבל אפשר בקלות לבטל את זה. למה שלא תינתן, חלילה, למעסיק אפשרות לכנס את העובדים ולהסביר למה כמה ייטב להם אם הם לא יתארגנו?"
מה עוד ניתן לעשות?
"אני חושב שהיום גם ארגוני המעסיקים לא היו רוצים לשנות משהו בנושא זכות השביתה. גם שרגא ברוש לא בוחר לבעוט בזה. גם אין לי ספק שחיים כץ לא אוהב את הרעיונות האלה.
"היה מועיל מאוד אם הציבור היה מתעורר, אבל לצערנו עובדי חברת חשמל זו קבוצה שאוהבים לשנוא, וקשה מאוד לנהל מאבק ציבורי כשמיד מעלים בתגובה את הבעיות לגבי ההישגים שלהם בפנסיה, ודברים אחרים שהיו בהם עיוותים לטובתם".
מהי "התעוררות של הציבור"?
"זה מאמרים בתקשורת, זה מכתבים למערכת, זה שאלות שמעלים בסניפי המפלגות להנהגה – 'למה אתם הולכים לפגוע בדברים שאחר כך אנחנו נשלם עליהם את המחיר?'. מנהיגים פוליטיים רגישים למה שקורה במגרש הביתי שלהם, אבל לעשות את זה זה מאוד מסובך".
