שופט פדרלי בארגנטינה קבע כי אלברטו ניסמן, התובע היהודי שנמצא מת בדירתו נרצח ולא התאבד. ניסמן נרצח יום לפני שהיה אמור להעיד בפני הפרלמנט נגד נשיאת ארגנטינה לשעבר, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, שהואשמה בטיוח מעורבותן של איראן וחיזבאללה בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994. במסמך בן 656 עמודים קבע השופט חוליאן ארקוליני כי ישנן ראיות מספיקות כדי לקבוע שהירי לראשו של ניסמן לא היה עצמי. זאת הפעם הראשונה בה שופט הכריז כי מדובר ברצח. "מותו של ניסמן לא יכול היה להיות התאבדות", כתב ארקוליני בפסיקתו. בנוסף, עובדו לשעבר של ניסמן, דייגו לאגומרסינו, הואשם בסיוע לרצח. לאגומרסינו הודה שהשאיל לניסמן את כלי הנשק שהרג אותו, אך אמר כי עשה זאת לאחר שהתובע אמר שברצונו להגן עצמו ועל בני משפחתו.

לפני כשבועיים דרש שופט פדרלי אחר, ששמו קלאודיו בונאדיו, מהפרלמנט להסיר את חסינותה של קרישנר לצורך מעצרה. קירשנר המואשמת בבגידה הושבעה בתחילת החודש לתפקידה כסנאטורית, תפקיד אשר מעניק לה חסינות מפני הליכים משפטיים.

נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר יוצאת מבית המשפט בבואנוס איירס לאחר שהעידה בחקירה בחשד לטיוח הכשלים של ממשלת ארגנטינה בחקירת הפיגוע נגד הקהילה היהודית ב-1994 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

בחודש שעבר פורסם בסוכנות הידיעות אי-פי כי משטרת ארגנטינה פתחה מחדש את חקירת מותו של ניסמן. דו"ח המשטרה הציג ראיות חדשות שסתרו את העמדה הרשמית במדינה לפיה ניסמן שם קץ לחייו.

ב-18 בינואר 2015 נמצאה גופתו של התובע הפדרלי בביתו שבבואנוס איירס, לאחר שנורה בראשו שעות ספורות בלבד לפני שהיה אמור להעיד בפני הקונגרס נגד קירשנר, שכיהנה באותו זמן כנשיאה, על חלקה בטיוח הראיות נגד איראן וחיזבאללה. קירשנר דחתה את ההאשמות שהופנו כנגד סוכנויות הממשלה השונות, ואמרה כי לממשלתה לא היה כל חלק במותו של התובע.

גופתו של ניסמן נמצאה בחדר האמבטיה בביתו, שהיה נעול מבפנים, מה שהוביל את המשטרה להתייחס למוות כהתאבדות. מיד לאחר הרצח החלו להישמע טענות כי ההתאבדות בוימה, אך דוחות המשטרה קבעו כי לא נמצאו ראיות לכך שאדם נוסף היה נוכח בזירה בשעת המוות.

הדוח החדש שפורסם לפני כחודש וחצי, כלל ראיות שסתרו את העמדה הרשמית לגבי נסיבות המוות. אותן ראיות הצביעו על כך שניסמן הוכה על ידי שני אנשים שגררו אותו לחדר האמבטיה. אחד מהם החזיק אותו מתחת לבית השחי "כמו בחיבוק", והשני ירה בו בראשו.

החוקרים ציינו עוד ראיות משמעותית שלא הופיעה בדיווחים עד כה: מחיצת האף של ניסמן הייתה שבורה, הוא ספג מכות בירכיו, ובגופו נמצאו שרידי קטמין (סם הרדמה סינתטי). הדוח קבע כי המחסלים ניסו ליצור את הרושם שמדובר בהתאבדות. הראיות החדשות תואמות את הממצאים של צוותי הרפואה המשפטית, שמצאו כבר לפני שנתיים כי אין ראיות חד משמעיות להתאבדות, אך עד לאחרונה דבקה המשטרה המקומית בקביעתה המקורית.

ב-2013 סירב ניסמן לקבל את הסכם ההבנות שחתמה ארגנטינה עם איראן, שתכליתו הייתה חקירה משותפת של הפיגוע. שנתיים לאחר מכן, הוא האשים את הנשיאה קירשנר, את שר החוץ הקטור טימרמן ופוליטיקאים נוספים בטיוח מעורבותה של איראן בפיגוע.

לטענתו, קירשנר פעלה כדי להסיר את צווי המעצר נגד האיראנים החשודים במעורבות בפרשה, בתמורה להקלות בייבוא נפט מאיראן. לאחר מותו נמצאה בביתו טיוטה לצו מעצר נגד הנשיאה.

מותו הצית מחאות נגד הממשלה. בעצרת לציון חודש לפטירתו השתתפו למעלה מ-400 אלף איש שקראו לפתוח את התיק מחדש, ולהביא צדק לניסמן ולקהילה היהודית בארגנטינה. לקראת הבחירות לנשיאות ב-2015 התחדשה המחאה נגד קירשנר שהפסידה בסופו של דבר למאוריסיו מאקרי המכהן כעת כנשיא ארגנטינה.

אלברטו ניסמן היה בן 51 במותו, נשוי לשופטת סנדרה ארויו סלגאדו, ואב לשתי בנות.