חוק הגנת הצרכן הוא החוק הבסיסי בכל מה שקשור לתחומי הצרכנות בארץ. לקראת סיום השנה האזרחית, 'דבר ראשון' מגיש לקוראיו שישה חוקים ותיקונים בתחום הצרכנות שכדאי שכל ישראלית וישראלי יכירו.

חוק הצבת משקל – די לחישובים

החוק יכנס לתוקפו בינואר 2018. תיקון 51 לחוק קובע כי ברשתות הגדולות (בכל רשת המונה יותר משלושה סניפים, מעל 300 מ"ר, ועם מחזור כספים של למעלה מ-250 מיליון ש"ח), חובה להציב מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, במקום גלוי ונגיש לצרכן ובסמוך לסחורה הנמכרת לפי משקל, כמו למשל, פירות וירקות. מטרת החוק היא להגן על הצרכן מחישובים ושקילה ידנית והענקת אפשרות להעריך את המחיר של הקנייה שלו לפני הקופות.

שינוי תוכנית הטבות לצרכן 

תיקון שני לחוק הוא בשינוי תוכנית הטבות לצרכן. תיקון 53 לחוק הגנת הצרכן קובע כי עוסק המפעיל תוכנית הטבות או מועדון לקוחות לתקופה שאינה קצובה, המבקש לערוך שינוי בתוכנית או לסיימה, יהיה חייב לשלוח הודעה לצרכן על פרטי השינוי או מועד סיום התוכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני כניסת השינוי לתוקף או לפני מועד הסיום. בסיום או שינוי הכוללים צבירת זכויות יש להודיע בין שמונה לתשעה חודשים. העוסק חייב לתת לצרכן לממש את ההטבות טרם מועד הסיום.

בחובת ההודעה של מי שמציע מבצעי הטבות לציבור ומחליט לשנות את תוקף ההטבה, או המבצע, או לבטלו לחלוטין – יש ליידע את הלקוחות כ-4-3 חודשים לפני סיום המבצע או ההטבה.

ביטול עסקה של מכר מרחוק

תיקון שלישי לחוק בוצע אמנם באוגוסט 2016 אך עדיין לא השתרש בציבור הרחב. התיקון מאפשר ביטול עסקה של מכר מרחוק לאוכלוסיות מסויימות, כמו זקנים וזקנות, עד 4 חודשים לאחר העסקה. להבדיל משאר הצרכנים שיכולים לבטל עסקה של שיווק טלפוני מרחוק תוך 14 יום, ישנן שלוש אוכלוסיות שהתנאים לגביהן גמישים יותר: בעלי מוגבלויות, עולים חדשים עד חמש שנים וזקנים מעל גיל 65. החוק קובע ששלוש אוכלוסיות אלו יהיו זכאיות לביטול עסקות מכר מרחוק או עסקת רוכלות תוך 4 חודשים מיום העסקה. החוק יחול רק אם התקיימה שיחה בין הצרכן לעוסק לא רק באמצעות הטלפון אלה גם באמצעות תקשורת אלקטרונית.

בוטלה החובה לבטל עסקת מכר מרחוק בכתב

במסגרת התיקון מס' 52 לחוק הגנת הצרכן, בוטלה החובה לבטל עסקת מכר מרחוק בכתב. כעת ניתנת אפשרות הבחירה לביטול עסקה בכל דרך: בטלפון או בהודעה בעל פה לבית העסק (חוץ ממקרים בהם קבוע בחוק שזה יעשה בכתב כמו מכירת יחידות נופש), בדואר רשום, בדואר אלקטרוני, בפקס אם יש לבית העסק, ובאינטרנט אם יש אופציה. יודגש כי משמעות התיקון היא כי בחירת האמצעי לשליחת הודעת הביטול נתונה בידי הצרכן במועד ביטול העסקה, כלומר, העוסק חייב לאפשר ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים שצוינו והצרכן הוא זה שיבחר במועד הביטול את דרך הביטול העדיפה עליו. התיקון גם קובע כי עוסק יגלה לצרכן את הדרכים למסירת הודעת ביטול ואת פרטי ההתקשרות לכל אחד מאמצעי הביטול.

מחיר לאדם בחדר זוגי – לא עוד!

הנחיות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן קבע בנובמבר 2017 (ייאכף מפברואר 2018) כי יש להפסיק את הפרסום המטעה של מחיר לינה בבתי מלון לפי אדם בחדר זוגי. מטרתה של הנחיה זו למנוע הצגה או פרסום מחיר שעלול להטעות את הצרכן וכמו כן, לסייע לתחרות הוגנת בין בעלי עסקים, שיתחרו על אמיתות העסקה ולא על שיבוש דעתו של הצרכן.

מסתבר שבתי מלון רבים מפרסמים את מחיר הלינה אצלהם ללילה לאדם בחדר זוגי, כאשר מחיר זה אינו קיים בפועל, שכן אם בחדר זוגי לנים שני אנשים, המחיר המשולם הוא למעשה כפול. יתרה מכך, אם בחדר זוגי לן אדם אחד, הוא ישלם מחיר גבוה יותר ובכל מקרה לא את המחיר שפורסם/הוצג כמחיר ללילה לאדם בחדר זוגי. פרקטיקה זו מהווה מעשה שעלול להטעות את הצרכן לגבי פרט מהותי בעסקה – מחירו האמיתי של השירות, כיוון שבפועל המחיר שמוצג/מפורסם לצרכן כמחיר לאדם בחדר זוגי, אינו קיים וכל כולו יצירת מצג שווא של מחיר עסקה נמוך.

חוק איסור הפליה

חוק נוסף הוא חוק האוסר הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים. החוק אומנם חוקק בשנת 2000, אך לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2017 לא הוגש ולו כתב אישום אחד בנושא והתביעות האזרחיות מצומצמות. על פי דוח המבקר, משרדי הממשלה לא פועלים לריכוז הנתונים וניתוח התופעה. לכן שנת 2018 היא הזדמנות מצוינת להאיר על חוק זה ולהזמין את הציבור לדרוש אי הפליה אסורה.

מהו מקום ציבורי? מקום ציבורי הוא כל מקום המיועד לשירות הציבור לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסנייה, בית קפה, מסעדה, מועדון ריקודים, בריכת שחייה, קניון, מוסך, תחבורה ציבורית, ומקום המעניק שירותים פיננסיים כמו בנק.

איסור ההפליה נוגע בכניסה למקום ציבורי, או במתן השירות במקום הציבורי מחמת אפליה של דת, מין, ארץ מוצא, נטייה מינית, לאום, השקפה, השתייכות מפלגתית, מקום מגורים, גיל, מעמד אישי, הורות, או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה וענידת סמליהם.

למרות האמור החוק קובע מהי איננה הפליה אסורה: כשהדבר מתחייב מאופי או ממהותו של המוצר, השירות לציבור או המקום הציבורי, כאשר המוצר נמכר במועדון או חברה ללא מטרת רווח ועוסק בקידום צרכים מיוחדים של אוכלוסיה מסויימת, וקיומם של מוסדות נפרדים לנשים ולגברים מטעמי דת. הפליה של מקום מגורים לא תחול על עירייה שמבדילה בין תושבי העיר לתושב חוץ.

"בתרבות העסקית הקיימת אין מנוס מהתערבות חקיקתית להגנת הצרכן"

ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות אמר ל'דבר ראשון' כי "השינויים החקיקתיים בשנת 2017 נועדו בעיקרם לתת לצרכן הישראלי יותר מידע וכלים על מנת לקבל החלטות צרכניות נכונות. כך למשל חיוב העוסקים הגדולים להציב משקל ליד מוצרים שמכירתם נקבע לפי משקל מאפשרת לצרכן לשקול עצמאית את המוצרים שבחר וכך להימנע מהפתעות לא נעימות בקופות".

"גם החיוב החדש של העוסקים להודיע לצרכן זמן מספיק מראש על כל שינוי בתוכניות ההטבות למיניהן", אומר לוינסון, "יוצר אצל הצרכן וודאות ומאפשר לו לקבל החלטה האם ברצונו להמשיך בתוכנית, וזאת לעומת המצב הטרום חקיקתי שבו הודיעו לצרכן באופן חד צדדי וללא זמן סביר על שינויים לרעה בתוכניות ההטבות שהיו לו".

לוינסון הוסיף כי ברשות ההסתדרות לצרכנות מקווים כי "בשנת 2018 יחוקקו עוד חוקים צרכניים במקומות שבהן נוצר כשל שוק צרכני. למשל, שיבוטלו או יצומצמו העמלות הגבוהות שנקבעות בעת רכישת כרטיסים לקולנוע או למופעים למיניהם באינטרנט".

"אם העוסקים היו נוהגים בהגינות ובשקיפות מול הצרכנים לא היה צורך בחקיקה הצרכנית אך בתרבות העסקית הקיימת אין מנוס מהתערבות חקיקתית להגנת הצרכן", אמר לוינסון.