מנצחות במאבק לשוויון בשכר: שחקניות נבחרת דנמרק בכדורגל

ליאור ברטל

המנצחות הגדולות בעולם הספורט החברתי לשנת 2017 הן שחקניות נבחרת כדורגל הנשים של דנמרק שהחליטו לקחת את המאבק לשוויון בשכר ובזכויות צעד אחד קדימה מכל קבוצת ספורט אי פעם. הכל החל לאחר סיומו של יורו נשים פנטסי מבחינת הויקינגיות האדומות שהצליחו להגיע באופן מפתיע עד גמר היורו ובדרך הציגו יכולת מעולה והדיחו את האלופה הנצחית גרמניה. לאחר הטורניר ניסו השחקנית לשכנע את ראשי התאחדות להעניק להן זכויות סוציאליות בסיסיות ולהשוות את שכרן לשכרם של שחקני נבחרת הגברים.

לאחר שהמו"מ נכשל הכריזה הנבחרת על שביתה בגללה בוטל משחק הידידות המסקרן מול אלופת אירופה הולנד והמשחק הקריטי במוקדמות אליפות אירופה מול שבדיה. בגלל השביתה ספגה דנמרק הפסד טכני ועונש הרחקה מכל המסגרות על תנאי עם לא תופיע במשחק נוסף. לאחר שהשחקניות זכו באהדת הציבור ולמרות שאולי הקריבו את העליה שלהן למונדיאל הנשים, ניצחו שחקניות הנבחרת במאבק והשיגו את תנאי ההעסקה שדרשו. הן יקבלו תנאים סוציאליים בסיסים ותקציב שנתי שווה לנבחרת הגברים על סך כ-650 אלף דולר בשנה, שיאפשרו להן להפוך כולן לשחקניות מקצועניות בלי צורך לעבוד בעבודה נוספת כדי להתפרנס בכבוד.

מפסידים בזלזול בבני אדם: סחר הנערים בכדורגל האיטלקי

ליאור ברטל

השנה נחשפה רשת של הברחת נערים מאפריקה לאיטליה באופן בלתי חוקי. הרשת שפעלה בעיר פראטו, הביאה נערים מחוף השנהב, שהוכנסו לאיטליה בעזרת תעודות ומסמכים מזויפים, שבחלק מהמקרים כללו אישור שקרי שאמהותיהם חיות גם הן במדינה. בפרשה, שנחשפה בסוף יולי, נחקרות 11 קבוצות מהליגות באיטליה. בין הקבוצות שנחקרות בחשד למעורבות בפרשה נמצאות אינטר ופיורנטינה מהליגה הבכירה וקיטאדלה מהליגה השנייה. הקבוצות רכשו שחקנים צעירים דרך המועדונים ססאטה ופראטו מהליגה השלישית.

הרשת האיטלקית היא חלק מתופעה כלל עולמית דרכה כ-15 אלף נערים אפריקאים בשנה משלמים סכומי כסף גדולים לסוכנים מקומיים שלוקחים אותם בעזרת הבטחות שקריות למדינות ברחבי אירופה ומבטיחים להם לזכות בחוזי ענק ככדורגלנים. נערים רבים הגיעו למדינה ולא התקבלו לקבוצות או נפלטו מהן, ובעקבות זאת נשארים במדינה הזרה ללא קבוצה או מישהו שדואג להם. רבים מהם מסרבים לחזור למדינה שממנה הגיעו בשל הבושה על כך שאכזבו את הוריהם, וכך הם נשארים תקועים, רחוק מהבית, עם חלומות גדולים וחיים מרוסקים.

מנצחות ומשנות את המציאות: מאבק בהטרדות המיניות בספורט

יאיר צוקר

השנה קרה דבר חשוב בספורט העולמי, על גלי הקמפיין המחאתי "Me Too" למאבק בטרדות המיניות, החלו ספורטאיות מוכרות לחשוף מקרים בהם הוטרדו מינית ע"י גברים מעולם הספורט. אחד המקרים המתוקשרים ביותר היה זה של המתעמלת האמריקאית אלי ריימזן שחשפה בספר שהוציאה בשם "fierce" (עזה, נחושה) את ההתעללות שעברה מצד רופא המשלחת האולימפית ד"ר לארי נאסר. בעקבות התלונה נחשפו עשרות רבות של מקרים בהם נאסר הטריד מינית ספורטאיות צעירות, עד שבמשפט שנערך לו הוא נמצא אשם ונידון ל-60 שנות מאסר בפועל.

אלי רייזמן ארכיון. (צילום: AP Photo/Jae C. Hong, File)

ספורטאית ידועה נוספת שבחרה לחשוף סיפור של הטרדה מינית, היא הופ סולו שוערת נבחרת ארה"ב בכדורגל. סולו אמרה בראיון טלוויזיוני שבמהלך טקס "כדור הזהב" לפני שעלתה להגיש את פרס שחקנית השנה של 2012, בו זכתה חברתה לנבחרת ארה"ב החלוצה אבי וומבאך, ספ בלאטר ששימש אז כנשיא פיפ"א, תפס את ישבנה.

התופעה המדאיגה משתקפת גם בסקר שערך ארגון "fifpro", ממנו עולה ש-23% מהכדורגלניות חוו הטרדה מינית כלשהי מצד מישהו מהנהלת המועדון שלהן, 30% מהכדורגלניות חוו הטרדה מינית כלשהי מצד אוהדים בימי משחק ו-4% מהכדורגלניות חוו הטרדה מינית כלשהי מצוות האימון שלהן.

לא רחוק היום שמקרים נוספים יצופו ויעלו וספורטאיות נוספות יבחרו לספר את סיפוריהן. זהו צעד אמיץ וחשוב בכדי שעולם הספורט יהפוך למקום בטוח יותר לנשים ואולי גם מקום הרבה פחות גברי ושוביניסטי כפי שהוא עדיין.

מפסידים ומשקרים: פרישת הספורטאים ממדינות ערב מתחרויות עם ישראלים

יאיר צוקר

המתח הקיים בין מוסלמים ויהודים בעולם הספורט הוא עניין חדש, ומקרים בהם ספורטאים ממדינות ערב בוחרים שלא להופיע בתחרויות מול ספורטאים ישראלים או להופיע ולהימנע מלחיצת יד קורים לעתים קרובות.

בשנה החולפת ראינו איך הדבר מחריף ומקבל גיבוי ממנהיגי מדינות ערב, כפי שהיה באליפות העולם בהיאבקות עד גיל 23 כשהמתאבק האיראני אלירזה קארימי קיבל במהלך התחרות הוראה ממאמנו שעליו לפרוש מהתחרות, כדי להימנע מהתמודדות מול הישראלי יורי קלשניקוב, אשר זכה במדליית הארד בתחרות.

קארימי שהתחרה מול יריבו הרוסי זבראילוב, הוביל 2:3 בקרב ואז נראה המאמן לוחש משהו על אוזנו ומאותו רגע הפסיק להילחם באופן מעשי ונותן ליריבו להפוך אותו 6 פעמים ברציפות בלי להתנגד כלל. לאחר ההפסד "הכפוי", קארימי המשיך לבית הניחומים כדי לזכות לפחות במדליית הארד, אבל לצערו גם בבית הניחומים הוגרל מול קלישניקוב הישראלי. הפעם לא היה זמן להפסיד את הקרב וכדי להימנע מהקרב הכריז האירני כצפוי על פציעה. בתום התחרות כשחזר למולדתו, קיבל קארימי אות הצטיינות מנשיא איראן רוחאני על כך שוויתר על ניצחון בתחרות בשם ערכיו. אבל כפי שזה היה נראה, המתאבק האיראני לא עשה זאת על דעת עצמו וכנראה שלא היה בוחר בכך אם לא היה מקבל הוראה מגבוה, כי ספורטאי מקצועני תמיד רוצה לחתור לניצחון.

המתאבק האיראני, אלירזה קארימי (צילום: Mohammad Hassansadeh / Tasnimnew).

מנצחים באיחוד מאבקים: שחקני הפוטבול האמריקאים ושחקני הרטה ברלין

צור רוזנצוויג

שנת 2017 הייתה רוויה במחאות של ספורטאים אמריקאים כנגד הגזענות בארה"ב וכנגד הממסד שנותן לה לגיטימציה. ראינו זאת במחאתם של שחקני הפוטבול האמריקאים וגם של שחקני ה-NBA ובראשם לברון ג'יימס שלא חשש להביע את תמיכתו במאבק ואת עמדותיו כנגד ממשל טראמפ.

בחודש אוקטובר האחרון החליטו גם שחקני הכדורגל של קבוצת הכדורגל הגרמנית הרטה ברלין לנקוט עמדה ולהראות סולידריות כלפי עמיתיהם של הספורטאים בארצות הברית, אשר מוחים בטענה על החוסר צדק כלפי השחורים במדינה ונגד האלימות המשטרתית. הקבוצה החליטה לכרוע ברך במהלך הצגת השחקנים כמעשה קולין קיפרניק, שחקן הפוטבול האמריקאי אשר עשה זאת כמחאה במהלך השמעת ההמנון האמריקאי במשחק של קבוצתו.

זו דוגמא לשחקנים שזיהו את כוחם החברתי ואת חשיבות אמירת דעתם בנוגע לדברים המתרחשים במציאות ורואים בעצמם כמשני מציאות בדרך ליצירת עולם טוב יותר, ועושים זאת בדרך ששומרת על כבוד האדם ועל הזכות להביע מחאה לגיטמית.

מפסידים ולא לומדים לפעם הבאה: הספורט הרוסי האולימפי

צור רוזנצוויג

באולימפיאדת החורף של 2014 בסוצ'י סיימה נבחרת רוסיה במקום ה-1 בטבלת המדליות, אך בבדיקות הסמים שהתקיימו מיד בסוף התחרויות ובדוח לבדיקת הסימום בספורט שפורסמו לאחרונה, התגלה שעשרים וחמישה ספורטאים וספורטאיות נכשלו בבדיקות ושאנשים במחלקת הספורט הארצית דאגו להעלים ולהחליף בדיקות של הספורטאים השונים.

על כן החליטו המנהלים של הוועד האולימפי להשעות את השתתפותה של הנבחרת הרוסית ממשחקי החורף של 2018 בדרום קוראה ולקנוס אותה ב-15 מיליון דולר, עלות החקירה.

זהו צעד חשוב של הוועד האולימפי עם הצבת גבול ברור במסע אל עבר קיום תחרויות נקיות מחומרים אסורים. עם זאת זהו כתם שחור בהיסטוריה של הנבחרת הרוסית, שנראה שלא מצליחה להתמודד עם התופעה לאחר שבאולימפיאדת ריו 2016 ספורטאים וספורטאיות רוסים (בעיקר בענף האתלטיקה) לא הורשו להשתתף ובהמשך נאסר על ספורטאים רוסים להשתתף גם במשחקים הפראלימפיים וכן באליפות העולם באתלטיקה שם התחרו ספורטאים בודדים תחת דגל איגוד האתלטיקה.