התקנות החדשות שקבע שר העבודה והרווחה, חיים כץ, המאפשרות למפקחי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית להטיל עיצומים כספיים על חברות בנייה ומנהליה שהפרו את הוראות הבטיחות, צפויות להיכנס מחר (שני) לתוקף. על פי התקנות, יוכלו המפקחים להטיל קנסות עד לגובה של 35,280 שקלים בגין כל עבירת בטיחות. מנכ"ל שלא יפעל לתיקון ההפרות שנתגלו, ייקנס באופן אישי ברבע מהסכום שהוטל על החברה אותה הוא מנהל, ועד לגובה של כ-9,000 שקלים.
על אף שבמהלך השנה וחצי האחרונות הדגיש כץ את חשיבות הקנסות בטיפול בתופעת התאונות בענף, פרסם היום המשרד טיוטה לנוהל על פיו על פיו יוכלו מפקחי המינהל להסתפק במתן "התראות מינהליות" בלבד, במקום קנס כספי, בגין כל עבירה שהקבלן לא קיבל נתפס מפר בשבע השנים האחרונות. המשמעות היא, לדוגמה, שמעסיק יוכל לקבל התראה מינהלית בגין התקנת פיגומים לקויים, ולאחר מכן להיתפס כשלא מינה מנהל עבודה, כשהוא מעביד נערים בגובה בניגוד לחוק, או אינו מספק אמצעי מגן כנדרש לעובדיו – ולקבל שוב התראה בלבד בגין כל אחת מהעברות – מבלי שיידרש לשלם קנס.
בתגובה לטיוטה, שהונחה להערות הציבור כבר בסוף ספטמבר, הגיש ארגון קו לעובד השגות חמורות, כשהוא מדגיש כי מדובר ב-15 הוראות בטיחות בסיסיות ביותר לעבודה בענף הבניין, בדגש על עבודה בגובה המהווה את גורם הסיכון המרכזי בענף.
יתרה מכך, הדגישו בקו לעובד כי מיעוט המפקחים בענף הבניין – 22 על למעלה מ-13 אלף אתרי בנייה – מוביל לכך שתדירות הביקורים באתרי הבנייה מגיעה לכדי פעם אחת בשנתיים וחצי. לפיכך, הסיכוי שקבלן ייתפס פעמיים בגין עבירת בטיחות בכלל – ואותה העבירה בפרט – הוא נמוך ביותר, ביחס לסיכון שעובדיו יפגעו במהלך תקופה זו.
"הפרה להוראות חוק אלמנטריות ביותר לשם שמירה על בטיחות וחיי העובדים באתרי הבנייה, אסור כי תטופל ב'כפפות של משי' על ידי הרשות האחראית על בטיחות עובדים במדינה", כתב הארגון. בקו לעובד קראו שלא לאפשר הסתפקות בהתראה מינהלית בגין עבירות בטיחות, או לחילופין להגבילן לעבירות שאינן מהוות סכנה לשלום העובדים, ומבלי לאפשר הסתפקות בהתראות מינהליות בלמעלה מעבירת בטיחות אחת למעסיק.
לצד זאת יידונו מחר בועדת העבודה והרווחה גם בתקנות להפחתת סכומי העיצומים בשיעורים של 25 עד 40 אחוז (בגין הפרות ראשונות), בדומה לתקנות הקיימות ביחס לקנסות מינהליים בגין הפרות חוקי השכר והזכויות הסוציאליות. גם לתקנות אלו התייחסה חוות הדעת של ארגון קו לעובד, שהבהירה כי בעוד חוקי הגנת השכר והזכויות הסוציאליות אינם מסכנים את חיי העובדים ואת שלמות גופם – ולכן הפחתת שיעורי הקנסות רלוונטית לתחומים אלו – "אין כל סבירות בהחלטה של רשות ציבורית הממונה על בטיחות העובדים, לחלק הנחות באחוזים למעסיקים שסיכנו את חיי עובדיהם, רק משום שזו היתה 'ההפרה הראשונה' שהרשות הציבורית 'תפסה'".
עוד הבהירו כי לדעתם גובה הקנסות המוצעים בתקנות הוא נמוך מידי ואינו הולם את חומרתן מלכתחילה, ולפיכך "על משרד העבודה לדאוג לכל הפחות, כי גובה הקנסות שיוטל בסופו של יום, לא יהיה מגוחך עד כדי שלילת כוח האכיפה וההרתעה, כאילו לא היה". בתקנות ההפחתה מציין המשרד כי מפקח הבטיחות לא יוכל להפחית בסכום הקנס הכספי אלא אם שוכנע כי המעסיק הפסיק את ההפרה שבשלה הוא מוטל, ותיקן אותה ככל שהיא ניתנת לתיקון. עוד הובהר כי לא תתאפשר הפחתה במקרים של הפרת צווי בטיחות שהוטלו כבר על המעסיק, וכן בשל שימוש בכלים מכניים הדורשת בדיקה של בודק מוסמך, כגון מנופים, בלא תסקיר בדיקה.
"משרד העבודה והרווחה בראשות השר חיים כץ נכנעו לקבלנים וללוביסטים ובמשך חודשים התהדרו מעל כל במה אפשרית בגובה הסכום שעומד על כ-35 אלף שקלים לעבירות בטיחות חמורות אך עתה ניכר שהקנסות והמנגנון עוקרו מכל תוכן", אמר ראובן בן שמעון מהפורום למניעת תאונות עבודה, בהתייחס הן לנוהל והן לתקנות הפחתת הקנסות.
לדבריו, "אסור לתת הנחות לעברייני בטיחות שמסכנים ומפקירים את הפועלים השקופים שצונחים אל מותם, אין סיבה שקבלן יקבל הנחה או התראה מינהלית בלבד, על כך שזו הפעם הראשונה שנתפס מסכן את חיי עובדיו, בדיוק כפי שלא היינו מצפים לקבל הנחה והתרעה לפני קנס על נהיגה בשכרות , כי זו הפעם הראשונה שנתפסת נוהג שיכור – במה שונים המקרים ?!".
בן שמעון הוסיף כי "מדינת ישראל שילמה מכספי משלמי המיסים בשנה החולפות לנפגעי תאונות עבודה סכום דמיוני של 4.7 מליארד שקלים. על מנת לחסוך את המשך הפגיעה במשק הישראלי ובעובדים השקופים צריך להפוך את הרשלנות לבלתי משתלמת לקבלנים כך שישקיעו מראש בבטיחות ולא נחכה שימותו פועלים".
