ההכרזה החגיגית בשבוע שעבר על רפורמה במשק החשמל לא גררה שום תגובות במערכת הפוליטית. השתיקה הרועמת מכולן היא של ראש הממשלה, אך כאשר גם באופוזיציה לא מגיבים, ברור שמהלך ההפרטה העצום, הכרוך בפרישה ופיטורין של אלפי עובדים בחברת החשמל והשפעתו על המחיר לציבור נותרה לא ברורה, מתנהל בעצם "מתחת לרדאר". לאחר שמלבד דב חנין, אף ח"כ לא יזם בעצמו תגובה לרפורמה שהוסכמה, פנינו אנחנו למספר חברי כנסת כדי להבין את עמדותיהם בנוגע לעתיד תשתית החשמל בישראל.

"אין תגובה" הייתה התשובה מיו"ר המפלגה המובילה באופוזיציה (לפי הסקרים), יאיר לפיד מ"יש עתיד", כמו גם ח"כ עופר שלח ממפלגתו. הדובר של ח"כ הרצוג, יו"ר המחנה הציוני, מסר שמדובר בנושא "ממש חשוב", אך לא יתייחס אליו לפני דיון בממשלה. יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל, המטפל באופן שוטף בענייני חברת החשמל ורישיונה, בחר גם הוא שלא להגיב. ח"כ איימן עודה, ראש "הרשימה המשותפת" לא היה מעוניין להתייחס. ח"כ אילן גילאון מ'מרצ' הודה שעדיין אינו בקיא מספיק בנושא, אך הוא מודאג ממה שכבר הספיק לשמוע. היחיד שהיה בעל עמדה עניינית היה ח"כ דב חנין, המתנגד להפרטת ייצור החשמל. גם ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) התייחסה לרפורמה אך לא להפרטה ולשינוי המשקי המתוכננים בה, אלא רק להיבטים הסביבתיים והצרכניים.

עובדי חברת חשמל (צילום ארכיון: photobyphm / Shutterstock).

במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר נחגגו ההסכמות העקרוניות בין ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל לבין שר האוצר משה כחלון ('כולנו') ושר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד). האירוע היה שופע ברכות הדדיות בין האנשים שהתישו זה את זה בחודש האחרון "לפחות 100 שעות", לפי מנכ"ל האוצר שי באב"ד. לצד זאת, כל ההסכמות עומדות בפני סימן שאלה ענק – המגולמת בשתיקה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגביהן. כמה ימים לפני ההכרזה ביקש נתניהו לא לשלב בהסכם שום התפשרות מצד המדינה בנושא הדיון בבג"ץ לגבי זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, מבלי להתייעץ אתו. נתניהו חותר לפסיקה שתקעקע את הזכות השביתה במצבים בהם המדינה עושה רפורמה גדולה אשר יש בה כפילות – שינוי מבני במשק שהוא זכות המדינה כריבון, ובתי המשפט אינם מאפשרים לשבות נגדו, לשינוי תעסוקתי גדול – שהוא החלטת המדינה כמעסיקה, וכאשר אין הסכמה לגביה, יש לעובדים זכות לנקוט באמצעים ארגוניים כולל שביתה.

ההסכמה העקרונית, שלא נחתמה עדיין, עשויה להוות שיקול בעבור נתניהו לסגת מדרישתו, בשל האפשרות לסכן את ההסכמות שהוגשו. מנגד, ייתכן שנתניהו יראה בהסכמות משהו "פושר מדי" מבחינתו, אשר מותיר לחברת החשמל יותר מדי כוח, ובמידה חלקית גם את כוחו של הוועד, ויעדיף לטרפד את ההסכם, בעבור פסק דין שימלכד את העובדים עוד יותר.

למעשה, מלבד מי שהיה מעורב באורח כלשהו במשא ומתן עצמו, איש מהפוליטיקאים לא ביטא את עמדתו לגבי ההפרטה הכי עמוקה ומשמעותית שעומדת על הפרק במדינת ישראל, וזאת בתשתית הלאומית הכי קריטית במדינה – תשתית החשמל.

האופוזיציה שותקת, למעט אחד

ההסכמות אמורות להיות נדונות בעוד שבוע בישיבת הממשלה, כאשר איש מחברי האופוזיציה לא טרח להגיב. ייתכן שהם לא רואים צורך בתגובה עם הסכמות שלא פורסמו בכתב, ועוד לא אושרו בממשלה, או שמהלך הפרטה עצום בגודלו – מכירת 4 וחצי תחנות כח של חברת החשמל, כולל עתודות הקרקע שלהן להקמת תחנות חדשות, הוצאה לפרישה או פיטורין של אלפי עובדים, הפרטה של עד 70% מייצור החשמל, והוצאת יחידות נוספות מהחברה פשוט אינו סותר שום תפיסה כלכלית או חברתית של חברי האופוזיציה, או שאינם מחזיקים בעמדות מגובשות.

מסיבת עיתונאים בנושא הרפורמה במשק החשמל 27 בדצמבר (צילום: ארז רביב)

כאמור, חבר הכנסת היחידי שהצלחנו למצוא, שמתמצא בפרטים ברמה כלשהי, ויש לו עמדה מנומקת בנושא הוא דב חנין ('הרשימה המשותפת'): "המהלך הגדול שמכונה רפורמה במשק החשמל הוא לחלוטין לא רפורמה ולחלוטין לא ישפר את מצב משק החשמל שלנו. יש לנו משק חשמל טוב, במובן של אספקת ביטחון חשמל לחברה הישראלית, למרות שאנחנו אי אנרגטי. זו מערכת סבירה. יש מה לתקן ולשפר בה. יש להוציא ממנה את הפחם לטובת אנרגיות מתחדשות וגז טבעי ויש עוד בעיות, אבל מה שהממשלה מקדמת עכשיו לא מכוון לפתרון הבעיות, אלא בעיקר להפרטה של תחנות כוח. זה מכניס טייקונים לשליטה במשק האנרגיה, זה לא יוריד עלויות בחשמל, למרות כל הפיטורין שמתוכננים בחברת החשמל. באופן יוצא דופן, אפילו בממשלה לא אומרים שתהיה ירידת מחירים בטווח הקצר והבינוני".

גם ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) התייחסה לרפורמה, אך רק להיבטים בה הנוגעים לפן הסביבתי ולצרכני, ולא לעצם ההפרטה. פארן אמרה כי בעוד אולי תשפיע על הרפורמה על העסקים הגדולים, לצרכן הביתי לא נראה שהיא תוזיל עלויות. באשר לנושא זיהום האוויר אמרה כי "נדמה שהפשרה שהושגה יש בה הישג אחד וקושי משמעותי אחר. מבחינת החלפת תחנות הפחם 1-4 בחדרה בתחנות גז יעילות שיפעלו בתוך התחנה ויופעלו על ידי חחי – המהלך מבורך, אבל הרעיון להקים חברת בת שכל עניינה ייצור חשמל בפחם הוא טעות שישאיר אותנו עם בעלי אינטרס להמשיך לשרוף פחם עוד שנים רבות. הייצור בפחם צריך להיפסק, הן בשל זיהום האוויר והן לשם הפחתת פליטות גזי חממה שישראל חייבת לבצע כחלק מהמאבק העולמי לצמצום משבר האקלים".

במסיבת העיתונאים דובר על עלויות של הרפורמה, אשר תממן ותחזיר אותן תוך 8-10 שנים, אשר רק לאחריהן, אם תמומש על פי התכנית, יש סיכוי שמחיר החשמל ירד. "בשורה" מעין זו, גרמה למספר פרשנים לתהות, לשם מה לבצע רפורמה כה גדולה ומורכבת, אם התמורה לציבור תגיע כל כך מאוחר, במקרה שבו הכל יתרחש כמצופה.

"אני מתכוון להיאבק במהלך הזה ככל שאוכל". אמר חבר הכנסת דב חנין ל"דבר ראשון", "כי יש סכנה בהפרטות, אשר נוטות לשחק לידי הטייקונים. יחד עם זאת, יש בעיה במשק החשמל", אמר גילאון, "אבל כמו בנמלים, זה ינוצל לפירוק עמדה חזקה של העבודה המאורגנת, בייחוד אם החלופה היא טייקונים. חשוב לאפשר לאנשים להפיק חשמל ביתי (נושא שהרפורמה לא עוסקת בו, א.ר.), אבל אני נוטה להתנגד".

ח"כ דב חנין נואם בכנסת. "מה שהממשלה מקדמת לא מכוון לפתרון הבעיות, אלא להפרטה של תחנות כוח והכנסה של טייקונים למשק האנרגיה" (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

קשה שלא לתהות כיצד סוגיה מרכזית כל כך, שמעבר להשפעתה על חייהם של אלפי עובדים ועובדות, משרטטת מחדש את הגבולות בין המגזר הציבורי והפרטי בישראל, ונושאת בחובה השלכות ביטחוניות וחברתיות נרחבות, נותרת ללא כל התייחסות מעמיקה בזירה הציבורית והפרלמנטרית. נראה שלמרות ההתגייסות הרחבה של האופוזיציה כנגד המשך כהונתו של ראש הממשלה, בחלק מסוגיות הליבה של החברה והמשק הישראלי, לא קיימת בזירה הפוליטית בישראל מחלוקת של ממש.