יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הודיעה היום (ד') במהלך ישיבת השדולה למעמד האדם העובד בראשות ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני), כי בכוונתה לצאת למאבק בתופעת "מורי הקבלן" שמועסקים כיום במערכת החינוך הציבורית בתנאים נחותים. "זה עוול מוסרי שצריך לשים לו סוף", היא אמרה. "לא ייתכן שמשרד החינוך יהלל את עצמו על חיזוק מעמד המורה, שעה שבכל שנה מספר מורי הקבלן עולה בהתמדה. הסתדרות המורים תפעל למען ציבור העובדים הזה בכל המישורים: נפעל לאגד אותם, נדאג להשוואת תנאים ונקדם חקיקה שתאסור כליל על העסקה כזאת", היא הוסיפה.
יו"ר הסתדרות המורים: "לאגד אתכם כחטיבה בהסתדרות המורים"
לדברי בן דוד, "מורי הקבלן עוסקים במקצועות הליבה, מועסקים כתף אל כתף בתנאי העסקה פחותים, מקבלים שכר רק על שעות עבודה פרונטליות, לא מקבלים שכר בחופשות, אין להם ביטחון תעסוקתי וזו תופעה פסולה שאיאפשר להשלים איתה". במרץ האחרון הגישה הסתדרות המורים הצעת חוק לאיסור העסקת עובדי קבלן בהוראה, שתמנע העסקה קבלנית של עובדות ועובדי הוראה. "ארים את הכפפה ואביא להנהלת הסתדרות המורים הצעה לאגד אתכם כחטיבה בהסתדרות המורים, את מורי הקבלן בחינוך הרישמי", הבהירה לנציגי מורי הקבלן. אני עושה את זה בנפש חפצה, ויש כאן חברי כנסת ששותפים. אנחנו מבקשים גם מחברי הכנסת הנוכחים להצטרף להצעת החוק של חברי הכנסת יונה ופרץ", היא הוסיפה.
לצידה של בן דוד התגלתה במהלך הדיון קואליציה של ארגוני עובדים למען מורי הקבלן. "אנחנו בברית עם יפה בן דוד והסתדרות המורים, וגם עם יו"ר ארגון המורים העל יסודי רן ארז", אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "סיכמנו מזמן שיש פה מחויבות וערבות הדדית והאחד משתתף במאבק של השני – ואני חרד למעמד עובדי ההוראה. לכן אם יפה תחליט לצאת למאבק על הנושא הזה אנחנו נצטרף אליה". ניסנקורן הדגיש צד נוסף בתופעת מורי הקבלן – המציאות הבלתי שיוויונית שהיא יוצרת: "זו גם אפליה של ילדים בפריפריה, כי רוב עובדי הקבלן זה תגבור שהמועצות החזקות נותנות. אנחנו נותנים חינוך טוב יותר בשרון הרצליה ותל אביב מאשר בפריפריה הדרומית והצפונית". יו"ר ההסתדרות הציג את הישגי הארגון בצמצום תופעת ההעסקה הקבלנית בישראל, ואמר כי בשנה החולפת נקלטו כ-5,600 עובדי קבלן לשירות המדינה, בעיקר עובדי ניקיון בבתי החולים הממשלתיים. לדבריו יש לשים דגש על קליטת עובדי הקבלן במקצועות הבריאות, הרווחה והחינוך המהווים את השירותים הבסיסיים שמחוייבת המדינה להעניק לאזרחיה.
"השבוע נפגשתי עם מנהל בית ספר שסיפר לי שהוא מעסיק מורי ומורות קבלן ומשלם להם עשרה חודשים, כי זה מה שהוא יכול לשלם. אלו מורות ומורים שמלמדים מקצועות ליבה" אמרה לילי בן עמי, מייסדת הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך. לדבריה, רק בחטיבות הביניים ובתי הספר היסודיים מועסקים כ-5,000 מורי קבלן – ואילו לגבי התיכונים אין נתונים קיימים, על אף שמרבית ההעסקה הקבלנית מתרחשת בהם בשל העובדה שהם מופעלים על ידי הרשויות המקומיות ורשתות החינוך. "מתי יבוא שר החינוך, מנכ"ל, קואליציה, ממשלה – שיגידו די. מורה שמלמדת בחינוך הציבורי צריכה להיות עובדת משרד החינוך או הרשות המקומית. מבקר המדינה ציטט אותנו ואמר שהתופעה יוצרת מעמדות בחדרי המורים. שוב ושוב הקואליציה מפילה את ההצעות שלנו. כשאתם במשרד החינוך קוראים להיל"ה או לשלבים 'פרוייקט', ומסבירים בכך את ההעסקה הקבלנית, מה יום אחד לא יהיה נוער חולה או נוער בסיכון?" בן עמי ברכה את יו"ר הסתדרות המורים על בחירתה להכיר בנושא ולהתייחס אליו.
נפגעות עיקריות: מורות חרדיות
הפעילה החברתית מיכל צ'רנוביצקי, ורכזת החטיבה החרדית בהסתדרות אודליה מעודה, הצביעו על היקפי צורות ההעסקה הפוגעניות במערכת החינוך החרדית, 'המוכרת שאינה רישמית'. צ'רנוביצקי הצביעה על כך שרובם של 37 אלף המורים והמורות, ותשעת אלפי הגננות במוסדות אלו אינם מועסקים בהעסקה ישירה, "הן מועסקות באמצעות הבעלויות, העמותות. פגיעה מאוד קשה בתנאים, שכרן נמוך ב-25% מהשכר הממוצע של מורים בישראל. פגיעה בתנאיהן הסוציאליים. מורים שעובדים שישה ימי עבודה בשבוע ללא ימי מחלה, עם בעיות בתלושים" אמרה.
מנהלת אגף בכיר במשרד החינוך סוניה פרץ, כפרה בכך שההעסקה באמצעות הבעלויות מהווה 'העסקה קבלנית', אולם צ'רנוביצקי השיבה: "בסופו של דבר יש פה מורים שמקבלים שכר ממשרד החינוך ואמור היה להיות עליהם פיקוח של משרד החינוך – אבל הם מקבלים את תלוש השכר שלהם מגוף אחר. אם לא היתה פגיעה – ניחא, אבל אנחנו מדברים פה על ציבור שנפגע תדיר. אודליה מעודה התייחסה לארגון עובדות הוראה בחברה החרדית: "אני מגיעה במחשכים בלילות להחתים. אין מושג של 'לפתוח את הפה' כי המשמעות של להיאבק על הזכויות, זה 'כתם' במגזר החרדי. הרבנים נותנים לנו בתקופה האחרונה גב מאוד חזק, והודות לגב שאבי ניסנקורן נותן לנו אנחנו זוכים לגל של התאגדויות. אבל זו מדינה נפרדת – 'מדינת העמותות' שמתנהלות איך שבא להן – זה העושק המוכר-שהינו-רישמי".
"לפני ארבע שנים עברנו למבנה מכרזי – והיינו בחוסר ודאות מה יקרה איתנו. האם הזכיין שיזכה יקלוט אותנו? המשרד סירב להנחות את הזכיין לעשות זאת", אמר אורי ליברטי, יו"ר ועד עובדי 'תוכנית קרב' המעסיקה כ-3,000 אנשי חינוך בלתי פורמלי העובדים במערכת הפורמלית. לדבריו, רבים מהעובדים מועסקים למעלה מ-15 שנים. ב-2015 התאגדו העובדים בהסתדרות הכללית, וביולי אותה שנה, במסגרת הסכם עובדי הקבלן שנחתם בין יו"ר ההסתדרות לשר האוצר – בוצע לראשונה תיקון דרמטי בתנאי עבודתם כך שיועסקו במשך השנה כולה ולא יפוטרו בחודשי הקיץ. "עכשיו אנחנו שוב בדה ז'ה וו – על סף מכרז, ולא יודעים מה יקרה איתנו אחרי המכרז" אמר ליברטי, "איך עובדים יכולים לשרוד ככה, כשכל 4 שנים מוציאים אותם לשוק ואין להם מושג לגבי עתידם התעסוקתי? הכלי המרכזי שהפך למין תנ"ך כאן במדינה והוא כלי בעייתי. הוא טוב אולי לחפצים – אבל אנחנו מבקשים את תמיכת הכנסת לעבור גם את המכרז הקרוב בשלום".
"לנו ההורים, אכפת היחס למורים במערכת החינוך בכלל ובפרט לעובדי קבלן", אמר פז כהן יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים. "גם במשבר עכשיו בירושלים הראשונים שהולכים הביתה הם מורי הקבלן. אנשים חיים בלי ביטחון תעסוקתי – הם שומרים, מטפלים ומחנכים בילדים שלנו". כהן הוסיף "מבחינתנו המאבטחים והמנקים שעובדים בבתי הספר הם חלק מצוות בית הספר. אני שמח על מה שעשו עם החופש הגדול – אבל לא יכול להיות שבחודש תשרי המאבטח יעבוד רק עשרה ימים ויסיים חודש עם 1,700 שקלים. זו אחריות שלנו כחברה". בתגובה לדבריו אמר יו"ר ההסתדרות כי הוא מחוייב לנושא ויפעל במהלך השנה להסדיר אותו. ניסנקורן התייחס גם לעיכוב בעליית שכר המינימום בענף האבטחה, ואמר כי לישכת התאום של ארגוני המעסיקים מתנגדת ליישום הפעימה הנוכחית של ההסכם הענפי – אולם שכר המינימום השעתי הקובע את שכרם צפוי בקרוב לעלות ל-29.17 ₪ בשל ההסכם לקיצור שבוע העבודה – דבר אשר יצמצם את אי ההסכמות ל-0.8 ₪ בלבד. "הייתה לי הצעת פשרה – להוריד את שבוע העבודה בתחום האבטחה באופן שיעלה את ערך השעה אפילו מעט יותר מ-30 ₪. ארגוני השמירה לא הסכימו לזה משיקוליהם – ואני מתכוון לכנס את כולם אצלי להגיע להסכמה בנושא" אמר.
