דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו בשבט תשפ"ב 17.01.22
13°תל אביב
  • ירושלים
  • 13°תל אביב
  • 10°חיפה
  • 13°אשדוד
  • 12°באר שבע
  • 15°אילת
  • 13°טבריה
  • צפת
  • 13°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מאחורי המספרים / חוסכים עלינו: 23 מיליארד ש"ח מתקציב 2017 לא הגיעו לציבור

באוצר התגאו בביצוע של מעל 100% בתקציב 2017, אך כשבוחנים גם את התוספות שאושרו במהלך השנה מתגלה ביצוע של 92.6% בלבד | 'טריק' חשבונאי נוסף הצניע את העודפים העצומים של גביית המסים - שגם הם לא ישרתו את האזרחים

מטאטאים את הכסף מתחת לשטיח (צילום אילוסטרציה: אידאה)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

נתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לדצמבר 2017 שפורסמו היום (שני) מציגים, לכאורה, תמונה חיובית של ההתנהלות הכלכלית של ישראל. באוצר התגאו בביצוע של 100.4% בהוצאות הממשלה, ובעודף הכנסות ממסים בסך 11.9 מיליארד ש"ח ביחס לתחזית. אך השוואה בין נתוני דצמבר לנתונים שפורסמו רק בחודש הקודם מגלה שבאוצר נעשה מאמץ גדול 'להצניע' את הנתונים הפחות נעימים – כלומר את המיליארדים בקופת המדינה שהציבור לא זכה לראות. מניתוח 'דבר ראשון' עולה שבפועל עמד תת הביצוע של ישראל על 23 מיליארד ש"ח, שכמחציתם יועדו למשרדים החברתיים. גם עודף ההכנסות ממסים גדול ב- 6.5 מיליארד ש"ח ממה שתוכנן מלכתחילה, ועומד למעשה על 18.5 מיליארד ש"ח. אם זה לא מספיק, החוב של מדינת ישראל הופך להיות בינלאומי, מה שהופך אותו למסוכן בהרבה מאשר חוב לאזרחי ישראל.

שבאוצר מציגים ביצוע של 100.4% בהוצאות הממשלה, המציאות היא קצת שונה.

הכנסות ממסים: 4.15 מיליארד נותבו למסלקה הסודית של האוצר

נתוני חודש דצמבר מצביעים על ירידה בהכנסות המדינה ממסים: בדצמבר עמדו ההכנסות ממסים על 18.9 מיליארד שקלים בלבד, לאחר שבינואר עד נובמבר נרשמה הכנסה ממוצעת של לא פחות מ-26.2 מיליארד שקלים בחודש. בשיא מבצע המס על דיבידנדים בחודש אוקטובר חצה היקף ההכנסות החודשי את רף 30 מיליארד השקלים. אם קצב ההכנסות של מהלך השנה היה נמשך, הממשלה הייתה מסיימת את 2017 עם עודפי גביה של 20 מיליארד שקלים. מצב כזה היה מגביר את הלחץ הציבורי להפניית העודפים למטרות חברתיות, כגון הגדלת קצבאות הנכים, שכר השוטרים והסוהרים, קצבאות הזיקנה ועוד. נראה שהיה מי שחיפש להקטין את המספר הזה ככל הניתן – והוא הצליח.

חלק קטן מהירידה בהכנסות בדצמבר נובע מהורדת מסים (על ידי הגדלת הזכאות לנקודות זיכוי) והגדלת מס הכנסה שלילי, שנרשמו בעקבות תוכנית 'נטו משפחה'. מהלכים אלו הפחיתו את הגבייה במאות מליוני שקלים. אבל כפי שנראה מיד, שאר הירידה בהכנסות נגרמה עקב תעלול חשבונאי מתוחכם של משרד האוצר.

למעשה, הרוב הגדול של הירידה בהכנסות ממסים אינו משקף ירידה בגבייתם: האזרחים דווקא שילמו את המס, הוא פשוט לא הגיע לקופת המדינה. כדי להוריד את עודפי הגביה, החליטו במשרד האוצר לבצע העברה חריגה של 4.15 מיליארד שקלים לקרן הפיצויים של מס רכוש. בגלל שהקרן הזו שייכת לרשות המסים, הכספים המועברים אליה לא נרשמים בתקציב המדינה, אלא מקוזזים מההכנסות עוד לפני שהן מגיעות לתקציב – והרי לכם 'ירידה בהכנסות ממסים'.

את התרגיל הזה ביצע משרד האוצר כבר בסוף 2016. אז טענו באוצר כי מדובר בהעברה מוקדמת של כסף לקרן על חשבון 2017. הם העריכו שעודפי הגביה הגדולים של 2016 לא יחזרו על עצמם גם ב-2017, וכך, לכאורה, "חסכו" את העברת הכסף ב-2017. אבל גם ב-2017 נרשמו עודפי גבייה, והאוצר העביר סכום כפול משנה שעברה לקרן הפיצויים  – ובכך הפך אותה למסלקת הכספים הקבועה שלו.

מי שקורא את סיכום התקציב של משרד האוצר עלול לטעות ולחשוב שעודפי הגביה ב-2017 הסתכמו ב-11.9 מיליארד שקלים בלבד. אבל למעשה, במשרד האוצר עדכנו את יעד הגביה באפריל והוסיפו לתחזית המקורית עוד 2.5 מיליארד שקלים. זאת בנוסף ל-4.15 מיליארד השקלים ש"הוחבאו" בקרן מס רכוש. אם מנטרלים את התרגילים הללו, אפשר לראות כי עודפי הגביה בפועל הגיעו לכ-18.5 מיליארד שקלים – למרות הפחתת המסים של נטו משפחה והמיסוי הירוק על כלי רכב.

הוצאות הממשלה: 23 מיליארד ש"ח לא יצאו, כמחציתם מהמשרדים החברתיים

בזמן שלאורך השנה הוציאו משרדי הממשלה בממוצע 24.6 מיליארד שקלים בחודש, בדצמבר הם הוציאו 40.6 מיליארד שקל. התופעה ידועה ומוכרת לאורך שנים: לאורך השנה מערימים על המשרדים קשיים, ואז, לקראת סוף השנה, מבינים במשרדים שמה שלא ייצא עכשיו ייעלם. מאחר שהוצאות קבועות ושכר יוצאים לאורך כל השנה, מה ש"מחכה לרגע האחרון הוא תקציבי הרכש וחמור מכך, התמיכה במוסדות וארגונים לא ממשלתיים. מעבר לכך שזו שיטה בזבזנית ולא יעילה, היא חונקת את הארגונים החברתיים שנאלצים לחכות לסוף השנה כדי לקבל את הכספים על הפעילות שהם כבר ביצעו באותה שנה.

באוצר מציגים ביצוע של 100.4% בתקציבי הממשלה, אבל גם כאן מדובר בסוג של אחיזת עיניים. כשבוחנים את ההוצאות ביחס לתקציב על שינוייו (התקציב המקורי בצירוף התוספות שאושרו למשרדים במהלך השנה), מתגלה פער של 23 מיליארד שקלים בין התקציב שאושר למשרדי הממשלה למה שהם הוציאו בפועל. כך שלמעשה אומדן הביצוע של משרדי הממשלה עומד על 92.6% בלבד. בערך מחצית מהפער הזה, כ-10 מיליארד שקלים, נמצאים במשרדים החברתיים – חינוך, בריאות ורווחה.

הגירעון: פחות מקומי, יותר מסוכן

הגירעון שתוכנן לשנת 2017 עמד על 2.9% – שהם 36.6 מיליארד שקלים. עד לחודש נובמבר צברה הממשלה גירעון של 3.1 מיליארד שקלים בלבד. כמו דחיקת ההוצאות לסוף השנה, גם את יישום החלטות הגירעון (כלומר גיוס הון לקופת המדינה ע"י מכירת אגרות חוב לציבור) שומרים באופן מסורתי לדצמבר. וכך, בחודש דצמבר בלבד צברה הממשלה גרעון של 21.5 מיליארד שקלים והעמידה את הגירעון השנתי על 24.6 מיליארד שקלים – 1.97% תוצר. מדובר בגירעון הנמוך במעל 40% מזה שתוכנן במקור. גם חלק גדול מעודפי ההכנסות ממסים, אותם ניתן היה להפנות למטרות חברתיות, נותבו להורדת הגרעון.

נתון חשוב נוסף על ניהול הגרעון קשור להסטה של גיוס החוב מגיוס מקומי לגיוס בחו"ל. לאורך השנים, הרוב המכריע של החוב של ממשלת ישראל גויס בישראל. אג"ח סחירות ואג"ח מיועדות שהנפיקה הממשלה נרכשו על ידי קרנות הפנסיה הישראליות. למצב הזה היו שני יתרונות חשובים. 'הנושים' של הממשלה, בעלי החוב שלה, היו אזרחי מדינת ישראל. כך שגם כשיחס החוב-תוצר של ישראל היה גבוה, הוא היה שלנו. זאת בניגוד ליוון לדוגמה, שרוב חובותיה היו לגרמניה ולשאר מדינות האיחוד האירופי. חוב פנימי הוא חוב פחות מסוכן. היתרון השני לגיוס החוב הפנימי הוא ביצירת אפיקי השקעה איכותיים לקרנות הפנסיה: האזרחים נהנו מהריבית שהממשלה שילמה על הכספים שחסכו.

בתקציב 2017 תוכנן החוב הפנימי לעמוד על 36.3 מיליארד שקלים. בפועל גויסו 22 מיליארד ש"ח בלבד בחוב פנימי, ביצוע של 60% בלבד). לעומת זאת החוב החיצוני, זה שמוחזק על ידי גופים בחו"ל היה אמור לעמוד על 300 מיליון שקלים בלבד. בפועל גויסו ב-2017 2.8 מיליארד שקלים במסגרת החוב החיצוני (ביצוע של 816%!). לגיוס חוב חיצוני תפקיד חשוב ביצירת תנאים נוחים לחברות ישראליות לגייס חוב בחו"ל. למעשה, שיטת ניהול החוב של היחידה לניהול חוב באגף החשב הכללי מעדיפה לתמוך בחברות הישראליות המגייסות הון בחו"ל על פני תמיכה בחיסכון הפנסיוני של הישראלים. על הדרך הופכים לאט לאט את החוב של ממשלת ישראל לפחות מקומי ובטוח, ויותר בינלאומי ומסוכן.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!