הדולר הגיע אתמול (שני) לרמה של 3.39 שקלים, המהווה שפל של 7 שנים. לאור המגמה הזו של ייסוף המטבע המקומי, הגישה בשבועות האחרונים התאחדות התעשיינים תכנית המתפרסמת כאן במלואה, לגבי אופן ההתמודדות הדרוש לשיטתה עם המשבר אשר הולך ומחריף. התכנית, שהוגשה לבנק ישראל ולמשרד האוצר, מכילה הצעות למדיניות פיסקלית ומוניטרית שיאפשרו את בלימת התחזקות השקל, אשר ערכו הולך ומתחזק בשנתיים האחרונות. נציגי האוצר ובנק ישראל ישתתפו ביום רביעי הקרוב דיון על התכנית, בוועדת הכלכלה של הכנסת.

ההצעה של התעשיינים קוראת למשרד האוצר ולבנק ישראל להכיר בכך שהשקל סובל מייסוף יתר, וכי יעשו את מה שנדרש בכדי לשמור על האינטרס החיוני של הכלכלה הישראלית, על ידי מניעת המשך מגמת הייסוף. התעשיינים טוענים כי הצהרה מסוג זה תרתיע משקיעים ספקולטיביים, המבינים כי כיום ניתן להשקיע בשקל ללא חשש מהתערבות בנק ישראל. במידה וההצהרה תגובה במדיניות אפקטיבית, ידעו המשקיעים כי השקל איננו נוח להשקעה כמו שהיה עד כה, וירתיע אותם מהספקולציה על השקל. התכנית מציעה גם להכיר בשמירה על יציבות שער החליפין של השקל כחלק ממטרות אגף החשכ"ל באוצר, ע"י החלטת ממשלה.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל בועידת גלובס לעסקים 11 בינואר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

הכרה ופעולה

עד כה, נמנע משרד האוצר מהצהרה כלשהי בנוגע למדיניותו ביחס לשער הדולר. בנק ישראל אמנם התערב בחודשים האחרונים בשוק המט"ח ורכש דולרים בניסיון להחליש את השקל למולו, אך התערבות זו לא הצליחה לעצור את מגמת הייסוף. אמנם קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, הודתה במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר כי  השקל סובל מייסוף יתר, אך נמנעה מהכרזה כי הבנק ימנע את המשך הייסוף, לא הציבה תקרה לערך השקל והסתפקה באמירה כי הבנק ימשיך לרכוש דולרים, בנקודות בהן הוא רואה לנכון. בכך הצטרפה פלוג לשורה ארוכה של מומחים, ביניהם האנליסטים של הבנקים המרכזיים בישראל ואנליסט בנק גולדמן סאקס, הטוענים כי השקל סובל מייסוף יתר. נזכיר כי במהלך שנת 2017 התחזק השקל בכמעט 10% מול הדולר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הצעת התעשיינים תדרוש מפלוג להכיר בכך שמרבית הייסוף בשנתיים האחרונות הוא תוצאה של פעילות ספקולטיבית של משקיעי מט"ח – עמדה שפלוג ושאר בכירי בנק ישראל נמנעים מלהציג בחודשים האחרונים. עמדת הבנק היתה עד כה מעורפלת ביחס למקור הייסוף, והוא נמנע מלהצהיר כי מדובר בהתערבות ספקולטיבית. עפ"י התכנית, הכרה במגמה זו תאפשר לבנק ולאוצר להצהיר כי יפעלו כדי למנוע את פעילות זו, ובכך יעצרו את מגמת הייסוף.

מס על רכישה ספקולטיבית של השקל

התעשיינים קוראים לכנס ישיבת ממשלה מיוחדת לדיון באסטרטגיות לבלימת הייסוף, והתמודדות עם השלכותיו. הצעד המרכזי אותו קוראים התעשיינים למשרד האוצר ליישם הוא מיסוי תנועות הון לטווח קצר, אסטרטגיה בה נקטו מספר מדינות אשר סבלו מספקולציה של גורמים זרים במטבע, לדוגמא צ'ילה, ספרד, הודו וקוריאה הדרומית. ספקולנטים נוטים לרכוש כמות גדולה של שקלים, לדחוף את ערך המטבע מעלה, ולמכור תוך זמן קצר, ברווח. הטלת מס על פעילות כזו תרתיע, לטענת התעשיינים, ספקולנטים מסוג זה, ותמנע חלק משמעותי מהייסוף.

התכנית מציעה להטיל מס בשיעור של 5% על רכישות שקלים מעל ל-100,000 שקלים בשנה. כותבי התכנית מציעים מתן פטור לאחר ווידוא כי העסקה אכן נעשית לטובת פעילות בכלכלה הריאלית, ולא כספקולציה על השקל. באופן זה, ניתן יהיה להוריד את כדאיות ההשקעה הספקולטיבית בשקל, ובכך להקטין את היקפי התופעה בישראל.

החלטה מסוג זה עשויה להיות אפקטיבית במיוחד, היות וממומחים לשוק המט"ח מעריכים כי כ-90% מכלל המסחר בשוק המטבע הישראלי נועד להשקעה ספקולטיבית. עם זאת, החלטה על יישום מס כזה תצטרך להתקבל במשרד האוצר, או בממשלה, ולא בבנק ישראל. האוצר טרם הגיב להצעה, ונכון לכרגע לא ידועה עמדתו בנוגע אליה.

על כל רכישה של שקלים – רכישה מרוכזת של דולרים

בנוסף למס על תנועות הון קצרות טווח, מציעים כותבי ההצעה כי בנק ישראל "יספוג" את כניסות המט"ח מעסקאות דוגמת רכישת חברות ישראליות. כאשר חברה ישראלית נמכרת למשקיעים זרים, העסקה נעשית בדולרים. כך, כאשר מומרים הדולרים לשקלים, עולה ערך השקל, היות והוא מגדיל את היצע הדולרים בשוק הישראלי. כותבי התכנית מציעים לבנק ישראל להקים קרן, אשר מטרתה ספיגת ההשפעה של רכישות מסוג זה, ע"י רכישה מקבילה של דולרים.

כותבי התכנית מציעים עוד מספר צעדים, ביניהם עידוד משקיעים מוסדיים להשקיע במטבע זר ע"י יצירת תמריצים כגון הקלות מס על רווחי הון מסוג זה. מטרת הצעה זו היא הורדת הביקוש לשקל הנוצר ע"י פעילותם בארץ. הצעה נוספת היא לאפשר למדינה להשתמש בחוב בחיצוני שלה על מנת להשפיע על שער הדולר. זאת ע"י החזר חובות דולריים באמצעות המרת שקלים, במקום ע"י שימוש ברזרבות הדולריות. צעד זה כבר מיושם, ובשנת 2016 נעשו החזרים מסוג זה ברמת 4% מסך החוב החיצוני, וכותבי ההצעה ממליצים להעלות את רמת ההחזר ל-8% מהחוב.