"המדיניות הישראלית בתחום סחר החוץ מתנהלת בפזילה לשני כיוונים", אמר אתמול (שלישי) בראיון ל'דבר ראשון' צפריר אסף, מנהל מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים במשרד הכלכלה, על רקע ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו. "הכיוון הראשון הוא החוצה – כדי לאפשר לחברות לצאת לשווקים הזרים, והכיוון השני הוא פנימה – לוודא שלא פוגעים או שפוגעים כמה שפחות בתעשייה הישראלית", הוא הסביר.

שיתופי הפעולה העסקיים בין המדינות מקבלים מקום מרכזי בביקורו הרשמי של רה"מ נתניהו בהודו. המשלחת הכלכלית המתלווה לביקור מונה כ-130 אנשי עסקים מתחומים שונים וביניהם חקלאות, מים, סייבר, תעשיות ביטחוניות, בריאות, תעשיות מזון ועוד. שני המנהיגים צפויים לחתום על שורה של הסכמים בילטרליים בתחומי האנרגיה, התעופה, הסייבר, השקעות, בריאות, מדע ותרבות, שיכללו גם קול קורא למחקר ופיתוח תעשייתי משותף.

נתניהו ומודי בהצרות משותפות (צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)

מה ישראל מחפשת בעצם בהודו?

"קודם כל, אנחנו עדים לשינוי מאוד חשוב בצורת החשיבה של התעשייה הישראלית, ובעקבותיה של הציבור בישראל, על תהליכים שקורים במדינות מתפתחות. מרכז הכובד של הכלכלה העולמית, ושל הפוליטיקה העולמית, עובר מהמרכזים הישנים לכיוון המדינות המתפתחות. וחשוב שישראל תהיה חלק מהתהליך הזה שקורה מול העיניים שלנו. חובה עלינו, כממשלה, לנסות ולתפוס את ההזדמנויות. אנו במקום טוב, וזה זמן טוב, לממש אותן.

צפריר אסף, מנהל מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים (צילום: יחסי ציבור משרד הכלכלה)

"ביחס לזה, אני חושב שישראל רואה קודם כל את הודו ואת התהליכים המאוד מורכבים ודרמטיים שהיא עוברת בשנים האחרונות. הרפורמות של ממשלת מודי ולפניה. מעבר לכלכלה דיגיטלית, רפורמה במיסים, במשיכת השקעות זרות, בפתיחת השוק הפרטי לתחרות ועוד. כל התהליכים, יחד ולחוד, מייצרים הזדמנויות לישראל.

"גם בהיבטים נוספים של הודו כמדינה מתפתחת, בהם העלייה ברמת החיים ויציאתם של מליונים מחוץ למעגל העוני. מה שאנחנו עושים, באמצעות שלוש הנספחויות הכלכליות שלנו שם, הוא ליצור הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות. לזהות את ההזדמנויות שמתפתחות, לסייע לחברות להיכנס בצורה נכונה לתהליכים העסקיים, ולסגור עסקאות".

והאם רואים, בשטח, הישגים לפעולות הישראליות השונות בתחום העסקי?

"חשוב להזכיר שהמשלחת העסקית שנמצאת כעת בהודו, היא הגדולה ביותר מסוגה שיצאה מישראל אי פעם. אפילו שארה"ב ואירופה הן שותפות סחר יותר גדולות של ישראל, אנחו רואים הישג גדול במסה העצומה של המשלחת – 130 אנשי עסקים, המייצגים קרוב ל-100 חברות, בהן חברות הזנק.

"כל התכנית העסקית של המשלחת, מהרגע שנחתה ועד שובה לארץ,נבנתה על ידי משרד הכלכלה באמצעות הנספחויות, ובסיוע משני של רשות החדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה -ש.נ.).

"מה שאנחנו עושים זה ליצור הזדמנויות עסקיות, לזהות את ההזדמנויות שמתפתחות, לסייע לחברות הישראליות להיכנס בצורה נכונה לתהליכים העסקיים, ולסגור עסקאות"

"זו אופרציה מורכבת, אנחנו מביאים למפגש עם אנשי העסקים מישראל את התאגידים ההודיים הכי גדולים. אחד החלקים בתכנית היא ארוחת בוקר, שתתקיים ביום חמישי הקרוב, בהשתתפות עשרה מיליארדרים הודים במפגש כמעט אינטימי עם ראש הממשלה. אלו אנשים שכל העולם רוצה לעבוד איתם, ואנחנו הצלחנו להביא אותם לתעשייה הישראלית. במשבצת אחרת נעביר חצי יום עם המנהלים המרכזיים של הבנק העולמי, גורם מימון מרכזי בהודו. אנחנו יוצרים אפיקים חדשים לתעשיות הישראליות. זה פותח עולם חדש של אפשרויות".

האם אזרחי ישראל חשים את השינויים האלה, או שזה שמור רק לתחום העסקי?

"השינויים האלה מאוד ישנו לאזרחי ישראל. הנושא של סחר חוץ מקבל ביטוי ברור בישראל בכמה היבטים. היבט ראשון ומיידי זה מטבע זר שנכנס לארץ מההכנסות והרווחים של חברות ישראליות. לאחר מכן זה היכולת של חברות להתחרות בשווקים העולמיים, דבר העשוי להביא לגיוס עובדים נוספים. אנחנו רואים חברות ישראליות, יצואניות גדולות, שנקנו על ידי חברות ענק, בין היתר חברות נטפים וג'יין-פלסטרו. הן התחילו כתעשייה ישראלית מקומית ונרכשו. המפעלים והחברות הופכים עוד יותר לתחרותיים ומייצרים עוד מקומות עבודה.

"לא כל השקעה זרה בארץ מסתיימת בסגירה של מפעל ישראלי"

"ישנה גם פתיחה של חברות ישראליות שלומדות להכיר שווקים חדשים. עד לפני עשרים שנה לא היו יחסים כאלה עם הודו וגם לא המוצרים ולא הקניין הרוחני. אנחנו רואים גם שהתהליכים לא רק משפיעים בצד הכלכלי אלא גם על החוסן הלאומי. במקומות שהיחסים הכלכליים מפותחים אנחנו רואים שכאשר ישנה מתיחות מדינית, כמו במקרה של טורקיה, העסקים ממשיכים לעבוד. הערוץ הכלכלי יכול להיות גם מצע נוח לתהליכים מדיניים. אלה דברים שהאדם הישראלי מהרחוב יכול להרגיש את ההשפעות שלהם".

האם זה אינטרס של משרד הכלכלה לוודא שרכישת חברה ישראלית על ידי חברה זרה לא תביא להעברת קווי יצור או סגירת מפעלים בארץ, כמו במקרה טבע?

"אחד היעדים העיקרים במשרד הוא להביא השקעות לישראל. העבודה של הנספחויות מכוונת לכך שחברות הודיות ישקיעו בארץ. ישראל היא משק מאוד קטן, בהגדרה הוא לא יכול להתקיים כמשק סגור.

"אנחנו מנהלים את המדיניות בפזילה לשני כיוונים: החוצה, כדי לאפשר לחברות לצאת לשווקים הזרים, ופנימה, לוודא שלא פוגעים, או פוגעים כמה שפחות, בתעשייה הישראלית.  אנחנו רוצים למנוע פגיעה בעבודה של אנשים.

"בעולם העסקי יש חברות לא מספיק תחרותיות שלא יחזיקו מעמד. צריך לקבל החלטה ולשאול 'האם אני לא מוכן לקבל השקעה משום מקום?', החלטה שתחרוץ את דינם של המפעלים שלא יכולים להתקיים בחו"ל, או 'האם אני מוכן לקבל השקעה זרה?', החלטה שלפעמים מביאה לשינוים טכנולוגים בהליך הייצור, או מפתחת מוצרים חדשים ובכך מאריכה את חיי המפעל ופעילותו בישראל.

"התהליך שאתה מתאר קיים אבל הוא לא חד כיווני וחד ממדי. לא כל השקעה זרה בארץ מסתיימת בסגירה של מפעל ישראלי".