לאחר הצלחות בפיתוח מערכת הגז ביבשה, חברת נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל) תתפשט גם לים. החברה הממשלתית, שהוקמה לצורך הקמה ותפעול של מערכת ההובלה הארצית של הגז הטבעי בישראל, תחל בפיתוח רשת הולכה בקרבת החוף, באופן שיקל על פיתוח מאגרי גז חדשים וחיבורם לישראל.

נתג"ז דיווחה הבוקר על תכנית השקעות חדשה, הכוללת הנחת צינור תת-ימי לחיבור מאגרי גז חדשים, בעלות של 382 מיליון שקלים. רישיון החברה מעניק לה מונופול בהולכת הגז ביבשה, כאשר הצינורות ממאגרי הגז בים הם בבעלות היזמים הפרטיים. במקביל, נשקלת האפשרות לשלב את החברה בפרויקט צינור הגז הארוך בעולם מישראל לאירופה, אותו מקדם שר האנרגיה יובל שטייניץ.

השקעה מיידית

על פי התכניות לפרויקט החדש, שנקרא "מאגרים", תקים נתג"ז מערכת הולכה ימית למאגרים קטנים ובינוניים, שתכלול תחנת קבלה ימית כעשרה קילומטרים מערבית מחוף דור, צינור תת-ימי להולכת גז שיונח על קרקעית הים, וכן תחנת קליטה יבשתית באזור דור.

ממצב בו כל מאגר זקוק לתשתית נפרדת, הפרויקט מיועד להקל את פיתוח המאגרים במספר אופנים: תחנת קליטה בודדת, בגישה חופשית, ללא תלות במונופול "תמר". בכך מנוטרלת הסכנה לניגוד עניינים כשבעל הצינור הפרטי ומאגר הגז במקביל עשוי להקשות על הזרמת גז ממאגר בבעלות שונה. בנוסף, מדובר, חיסכון בהוצאות הפיתוח הראשוניות ובהפחתה של כמות התשתיות הנדרשות.

בעצם, מדובר בהרחבת "שטח השיפוט" של נתג"ז מהיבשה ל"מדף היבשתי" (המדרון בשולי היבשת הנמשך אל מתחת לפני הים בשיפוע מתון ועד למקום שבו חל שינוי חד בזווית השיפוע) – שמגיע עד כעשרה קילומטרים קילומטרים מערבית מחוף הים. המערכת מתוכננת לקיבולת הולכה של 12BCM, ותאפשר הפקה של 1.6 מיליון מ"ק/שעה, קצת יותר מאשר צינור הגז הנוכחי ממונופול תמר. אין זו הפעילות הראשונה של נתג"ז בים, לחברה יש כבר תשתית הולכה ימית הקרובה לקו החוף ולצינור הגז המחובר לאנייה המגזזת

מפת קווי ההולכה המתוכננים של נתג"ז (באדיבות נתג"ז)

הצינור הראשון שיחובר למערכת הימית יהיה צינור הגז ממאגרי כריש-תנין, בבעלותה ומימונה של חברת אנרג'יאן, שאורכו יעמוד על כ-80 ק"מ. נכון לעכשיו אין מועמדים אחרים, שכן החברה היוונית הייתה היחידה שניגשה למכרז גדול של משרד האנרגיה לרישיונות חיפוש גז ונפט בים. אנרג'יאן תחפש אחרי גז טבעי בחלקות הסמוכות כבר למאגרי "כריש" ו"תנין". הקמת רשת הולכה בים יכולה לפשט ולהקל באופן משמעותי את הפיתוח של מאגרים חדשים ואולי לשנות את התמונה בעתיד.

על פי הודעת נתג"ז, מאז הקמתה ב-2003 השקיעה החברה מעל שישה מיליארד שקלים בהקמה ופיתוח של מערכת הולכת הגז. בשנים הקרובות צפויה נתג"ז להשקיע מעל שני מיליארד שקלים בפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. 2018 צפויה להיות שנת שיא עבור החברה, עם השקעה צפויה של מעל 700 מיליון שקלים בהכפלת מקטעים קיימים והקמת צינורות הייצוא.

שאיפות גדולות

בפגישה שהתקיימה בין הנהלת החברה והדירקטוריון, בראשות יו"ר הדירקטוריון החדש איתן פדן, הציגה נתג"ז בפני שר האנרגיה, את תכנית הפיתוח האסטרטגית הרב-שנתית של החברה.

פדן סקר את פעילותה של החברה עד כה בהקמת קווי ייצוא הגז לירדן: חיבור יבשתי לצינור הגז מתמר, הפועל מאז תחילת 2017, וחיבור יבשתי לצינור הגז מלוויתן, אשר נמצא בשלבים מתקדמים של הקמה וצפוי להיות מוכן להזרמה כבר בסוף 2018 (מקדים את מועד ההזרמה בשנה).

"המשק הישראלי עובר מהפכה אנרגטית של ממש" אמר השר שטייניץ, "אנו פועלים להטמעת הגז הטבעי בחשמל ובתעשייה, כך שעוד 12 שנה לא יהיה בישראל שימוש בפחם מזהם. בתקציב 2019 הוקצו 520 מיליון שקלים לחיבור מפעלים לגז טבעי, וכך תתחבר גם התעשייה הישראלית לגז הטבעי. גם פרויקט ייצוא הגז מלווייתן לאירופה מתקדם, ונשקלת האפשרות לשלב את נתג"ז בעבודות הקמת צינור היצוא הימי. לחברה יש תפקיד משמעותי בהמשך קידום חיבור המשק לגז טבעי, וטוב שיש חברות ממשלתיות יעילות, רזות ומצליחות כנתג"ז".

שטייניץ בוועידת אנרגיה ועסקים כפר המכביה , 4 בדצמבר 2017.
(צילום: ארז רביב)

מדובר בשתי תכניות שאפתניות מאוד של שטייניץ. הגדולה מביניהן היא הקמת צינור הגז הארוך בעולם, מישראל לאירופה, עליה הכריז כבר מספר פעמים. אחרי בדיקת היתכנות ראשונית וחתימת מזכר הבנות בין יוון, קפריסין איטליה וישראל, השר מקווה שהשנה תתקבל החלטה להקימו. רתימת נתג"ז לפרויקט עשויה להיות איתות חיובי בעבור שאר השותפות.

פרויקט חיבורי המפעלים בישראל אמור להיות פשוט הרבה יותר, אך מדובר בפרויקט תקוע, כשחלוקת הגז למפעלים קטנים, לא נמצאת בידי נתג"ז, אלא הופרטה למספר של זכייניות אזוריות שלא עומדות ביעדי הפריסה, למעט בנגב.

לא בטוח שגם הקצאת חצי מיליארד שקלים תפתור את הבעיה, בשל המודל העסקי של אותן חברות חלוקה פרטיות ואזוריות, הדורשות השקעות גדולות תוך חתימת הרבה חוזים קטנים, והרבה אישורים רגולטוריים. זאת בניגוד לנתג"ז, הפועלת מול לקוחות גדולים, בסביבה ביורוקרטית קלה יותר, בפריסה ארצית ועם אופק פיננסי הרבה יותר יציב.