"נגמול את ישראל מדלקים מזהמים עד 2030 כמו בהולנד", כך אמר אתמול (שני), שר האנרגיה יובל שטייניץ, בפתח ועידת אנרגיה ועסקים המתקיימת ברמת גן. "כל שנה מתים בישראל 2,200 הרוגים מזיהום האוויר. זה פי 7 מההרוגים בתאונות הדרכים" אמר, "מדברים על התאונות חדשות לבקרים, אבל 2,200 הרוגים מזיהום אוויר – בעיקר מתעשיית החשמל, מתחבורה ומתעשייה כללית – זה דבר שאין להקל בו ראש".

שטייניץ הציג חזון שאפתני בו ישראל תיישם "גמילה" מדלקים מזהמים, לטובת שימוש בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות. בפועל, גז טבעי הוא אנרגיה מזהמת. שר האנרגיה בוחר באופן עקבי שלא להתייחס אליה ככזו,ככל הנראה, בשל היותה מזהמת מעט פחות לעומת תוצרי נפט.

חשמל, תעשייה ותחבורה

השר חילק את האתגר בפניו ניצב משק האנרגיה הישראלי לשלושה תחומים: ייצור החשמל, התחבורה והתעשייה. לדבריו, "בחשמל אנחנו הורדנו את ייצור הפחם מ-65% ל-32%. ההחלטה שקיבלתי לפני שבוע על סדר העמסה, תשמור על הפחם בשימוש מינימלי שיספיק לשימור התחנות".

לגבי התעשייה אמר השר כי "התהליך החל. יש לנו בעיות בחלוקה, אבל יש אינטרס כלכלי ואינטרס לאומי, ומי שצריך להתחבר לגז יחובר לגז". בפועל, צנרת הולכת הגז היא לאומית, אך מערך חלוקת הגז לצרכנים קטנים הוא מערך מופרט והזכיינים נמצאים בפיגור עצום בפריסת הצנרת ואף מעכבים חתימת הסכמים עם מפעלים. השר לא התייחס לאופן בו מתוכנן להתגבר על מגבלה זו. באותו הכנס אמר מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, ביחס להנחת צינור הגז לירדן, כי "נתג"ז (נתיבי גז לישראל, א.ר.) היא חברה ממשלתית מצוינת שמעמידה תקציבים ועומדת בלוחות הזמנים".

צינורות הובלת גז טבעי במאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

בתחבורה, הודה השר כי "אנחנו רק בצעדים הראשונים. מכוניות חשמליות ייסעו בעצם על גז טבעי", בהתייחס לשינוי תמהיל הדלקים במשק החשמל, ו"נכניס לשימוש אוטובוסים, משאיות ומשאיות אשפה שיונעו בגז טבעי". עוד אמר השר כי " האתגר הוא לפרוס את תחנות התדלוק – גם בחשמל וגם בגז טבעי – ואלו התנאים למהפכה".

התסריט החיובי שהציג השר מבוסס על הנחות שעוד לא התממשו, בראשן קיומם של שלושה  צינורות גז משלושת המאגרים – "תמר", "כריש תנין", ו"לוויתן", כאשר רק הראשון קיים ופעיל, והשניים האחרים נמצאים כעת בפיתוח. ללא פיתוח זה לא יהיה ניתן לסגור את ארבע היחידות המיושנות בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה שממשיכות לייצר בפחם, וללא מסננים יקרים, שהותקנו בשאר היחידות הפחמיות בחדרה ובאשקלון.

השר מייחס את תחילת הפיתוח ב"לוויתן", וההתקדמות לקראת פיתוח ב"כריש תנין", למתווה הגז, והדגיש את חשיבות הייצוא בהפיכת הפיתוח לכדאי מספיק בכדי לשרת את המשק המקומי. מבקרי מתווה הגז, סבורים שהוא דווקא התיר ליזמים לעכב את הפיתוח, לצד הקלות פיננסיות ורגולטוריות הנכללות בו, באופן שדווקא מרחיק משקיעים נוספים ממשק הגז בישראל, בשל תרומתו להנצחת המונופול הקיים במשק הגז – שבראשו חברת "דלק קידוחים" וחברת ונבל אנרג'י האמריקאית.

הפגנה בחדרה נגד השימוש בפחם בייצור חשמל, אוגוסט 2016. (צילום: דבר ראשון)

גם אם הנחות המוצא של השר שטייניץ יתממשו, יהיו בישראל שלושה צינורות פרטיים ממאגרים ימיים. עקרונית, קיימת אפשרות של הנחת צינור לאומי של נתג"ז בים, החברה הממשלתית כבר בנתה אחד אל המצוף הימי מול חופי חדרה, שהיה מסייע ביצירת תנאים המעודדים פיתוח של מאגרים רבים בידי שחקנים שונים, שיוכלו להתחבר אליו תוך הבטחת יחס שוויוני. אך כיום אין תכנית ממשלתית לאתגר את מצב ההפרטה של הצנרת בים.

מחר אמור השר לחתום על מזכר הבנות עם שרי האנרגיה של יוון, קפריסין ואיטליה, לטובת קידום החלטה על הקמת צינור הגז הארוך בעולם מישראל לאירופה ב-2018. השר מעריך כי בתוך שבע שנים הפרויקט יוכל לקום, כאשר מאגרי הים התיכון יוכלו להוות חלופה למאגרים המדלדלים של הים הצפוני, בעבור השוק של מערב אירופה, דרך מדינות הדרום.

"אמרו לפני שנתיים, כי אין צינור ימי באורך של 2,000 קילומטרים בעולם, אין חיה כזו. חשבו שזה בלתי אפשרי טכנולוגית, ואז אמרו שאם כן זה בלתי אפשרי כלכלית" אמר שטייניץ, "מחר בבוקר אני ממריא לקפריסין ואנחנו הולכים לחתום על מזכר הבנות".

עם רפורמה , ובלי רפורמה

על חברת החשמל, אמר השר כי  "לא אדבר על הרפורמה בחברת החשמל – אבל אנחנו עסוקים בה ממש בימים אלה ומקווים סופסוף להגיע לעשן לבן בתחום הזה, אך מאחר וקרוב ל-20 שנה היו תקוות גדולות וזה לא התרחש, אני מקווה שהפעם נסיים את התהליך. עם רפורמה, בלי רפורמה – משק החשמל מתחדש, ורץ קדימה".

בהסתכלות פוליטית, השר סבור שהצליח לנטרל את חברת החשמל ועובדיה ככוח, בזכות שיטות "הרפורמה הזוחלת" וה"הפרטה הירוקה". במקום להסכים עם עובדי החברה על מתווה לרפורמה, ישנו שעון מתקתק שמגביר את הלחץ על חברת החשמל בזכות תמיכת המדינה ביצרני חשמל פרטיים, שמגדילים מדי שנה את נתח הייצור שלהם. התכניות להפחתת זיהום האוויר, גם הן מקדמות בעקיפין את מהלכי ההפרטה, בשל האיסור על חברת חשמל להקים תחנות כוח חדשות, ולו גם באנרגיה מתחדשת.

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

בניגוד למגמה זו, בארגוני הסביבה בישראל מתגבשת עמדה שתומכת בכניסת חברת החשמל לתחום, בתור האופן היחיד בו ניתן להקים במהירות שדות סולריים בהיקף משמעותי, צעד שיקדם את ישראל לעמידה ביעדיה בתחום זה.

מדובר בפתרון הגיוני, אך בשלב זה, הוא לא רק חורג מהמדיניות העכשווית אלא גם מנוגד לחוק. כפי שמתווה הגז הוכיח, ניתן ליצור "מעקפים" לחוק, כשיש רצון פוליטי נחוש, שינוי שכזה כמובן גם יקטין את הפגיעה בכוחם של עובדי חברת החשמל, כאשר צעדי הממשלה כעת מיועדים להקטין את מצבת עובדי החברה באלפים. השאלה היא האם שר האנרגיה יהיה מוכן לוותר על שאיפתו לשבור את כוחו של הוועד, בכדי לקדם ביחד אנרגיה נקייה באמת.