דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ב בניסן תשפ"ד 20.04.24
21.2°תל אביב
  • 17.4°ירושלים
  • 21.2°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 17.4°באר שבע
  • 23.3°אילת
  • 18.9°טבריה
  • 16.4°צפת
  • 20.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

תשתיות / היבואנים: אניית תבואה ממתינה שבוע לפריקה בנמלי ישראל

לטענת איגוד יבואני התבואות, עלויות זמני ההמתנה עומדת על 150 מיליון שקלים בשנה, והן משפיעות על מחירי המזון | בשנים האחרונות השקיעה המדינה בהגדלת כושר הקליטה של אניות מכולה, אך לא בקליטת מטעני התבואות

"אקו הופר - מכשור אוטומטי לשאיבת גרעינים" בנמל חיפה (צילום: נמל חיפה)
"אקו הופר - מכשור אוטומטי לשאיבת גרעינים" בנמל חיפה (צילום: נמל חיפה)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

יבואני התבואות מתלוננים על זמני המתנה הולכים ומתארכים לפריקת אניות בנמלי ישראל. אניית תבואה ממתינה כשבוע בממוצע לפריקה. לטענת היבואנים, העיכובים עולים להם בכ-150 מליון שקלים מדי שנה, ומחריפים את בעיית זיהום האוויר. נמל חיפה: "הדברים שקריים באופן בוטה, לשון המעטה".

לפי סקירת איגוד יבואני התבואות, בשנת 2017 יובאו לארץ באניות 95% מהצריכה השנתית בישראל, שהם כ-5.3 מיליון טון מטעני תבואות ומוצרי גרעינים בתפזורת, זאת לעומת כ-4.6 מיליון טון ב-2016. הגידול בייבוא התבואות, מרכיב מרכזי במזון שלנו ושל משק החי, נובע בעיקר מהגידול הטבעי באוכלוסיית ישראל.

כשלושה רבעים מייבוא התבואות מהווים חומרי גלם בהכנת מזון למשק החי (לגידול בקר, עופות ודגים, ומזה, ליצור מזון בסיסי לבני אדם: חלב, בשר, ביצים ודגים). כחמישית מהיבוא מיועדת להכנת קמח למאכל אדם (לחם, עוגות, פסטה וכיו"ב), והיתרה מיועדת לייצור שמנים (בעיקר שמן סויה וקנולה) ולייצור עמילן (גרעיני תירס).

על פי נתוני היבואנים, האניות שהו בנמלים כמעט שבוע בממוצע, מרגע הגעתן ועד סיום פריקת הסחורות, כאשר המגמה בשנים האחרונות היא הארכת זמני השהייה.  האיגוד מעריך את הקנסות שמשלמים היבואנים ב-150 מיליון שקלים בשנה, שמתגלגלים בחלקם למחירי המזון.

אנייה הממתינה בנמל, מחויבת להפעיל את מנועי הדלק שלה על מנת לספק לעצמה חשמל. הפעלה שכזו, תוך המתנה ארוכה לפריקה, מהווה תוספת זיהום אוויר מיותרת.

בעוד המדינה השקיעה הון עצום בפיתוח כושר קליטה נוסף לאניות מכולה, הרבה מעבר לביקוש בשנים הקרובות, אין השקעה דומה בהרחבת תשתיות לקליטת מטענים מסוגים אחרים. אף שחלקו היחסי של מגזר המכולות נמצא בעלייה, הוא מהווה רק חלק מהיקף היבוא לישראל, והמדינה לא השקיעה בפיתוח תשתיות של מטעני התבואות והמטען הכללי, בהיקף דומה.

העגורנים החדשים בנמל חיפה (צילום: נמל חיפה)
העגורנים החדשים בנמל חיפה (צילום: נמל חיפה)

גם במקרה זה, תכניות הפיתוח לא נערכו באופן ייעודי לספק את צרכי הייבוא והייצוא, אלא שהן מוטות למטרה אחרת – הקטנת כוחם של עובדי הנמל בחיפה ובאשדוד.

 

 מה יוצר את התור בנמל ?

פריקת  תבואות נמצאת בעדיפות נמוכה לעומת אניות מכולה, שזמני ההמתנה שלהן נמדדים בדרך כלל בשעות ולא בימים. סיבה נוספת היא מחסור ברציפי פריקה, כאשר השיפור בתשתיות הנמלים לא מדביק את הביקוש.

באיגוד היבואנים מסבירים כי גם תוספת כוח אדם בנמלים עשויה לשפר את המצב, אך תכניות המדינה להקים רציפי מכולות חדשים ופרטיים, שיתחרו בנמלים, יוצרים קשיים ועימותים בין ועדי העובדים להנהלות הנמל בנושא קליטת עובדים חדשים , כאשר אינם בטוחים שבעתיד הקרוב יוכלו לספק מספיק עבודה לעובדים הקיימים.

על פי הנתונים שהציגו יבואני התבואות, הנמל בו זמני ההמתנה הם הקצרים ביותר, אחרי שיפור משמעותי בשנתיים האחרונות, הוא נמל חיפה, בו אניית תבואות ממתינה 5.7 ימים בממוצע. למרות זאת, בהודעת האיגוד נטען התוצאות הטובות של הנמל נובעות מביקוש נמוך: "נמל זה מהווה עבור היבואנים ברירת מחדל בלבד עקב שירות לקוי, עודף קשיים, חיובים מיותרים ויחס מפלה לעומת מטענים אחרים".

לדברי, אלי סיון, יו"ר איגוד יבואני התבואות ומוצרי הגרעינים, "שנה אחר שנה משקפים הנתונים את הבעיות היסודיות בתשתיות ובתפעול בנמלים של פריקת מטעני התבואות ומוצרי הגרעינים, וגם את הפערים העצומים בשירות הניתן למטעני התבואות והגרעינים בתפזורת, בהשוואה לאניות המכולה. יש לפערים הללו תג מחיר גבוה. כל יום שבו אוניה מצי סוחר זר מתעכבת בנמל, עולה בין אלפי – עד עשרות אלפי דולרים, בשל קנסות לציי הסוחר בחו"ל, ודמי עגינה, המשולמים לנמל. בעשור האחרון הגיעו העלויות המיותרות, בגין שהיית היתר בנמלים להיקף של למעלה מ- 1.5 מיליארד ₪, והשפיעו בסופו של דבר על מחירי המזון".

זמני שהיית האוניות בממוצע בנמלים (גרפיקה: אידאה)
זמני שהיית האוניות בממוצע בנמלים (גרפיקה: אידאה)

יבואני התבואות מתלוננים על השיטה לפיה עלויות ההמתנה של אנייה בנמלים מתגלגלת אל כיסו של היבואן, ואילו הנמל לא מושפע מכך. "אנחנו קוראים למשרד התחבורה לקדם את הרעיונות לפיתוח תשתיות ראויות לפריקת מטעני התבואות בנמלים ולהשית על הנמלים מדדי שירות מחייבים, כמו בכל העולם" הוסיף סיון, "בחו"ל רוב הנמלים הם פרטיים, ומחויבים לעבוד ביעילות, שלולא כן, מוטלים עליהם קנסות. ואילו אצלנו, לא די בכך שעל הנמלים לא מוטלות סנקציות כלכליות בשל חוסר יעילות, אלא שהם אפילו מרוויחים מהמצב, וגובים יותר דמי עגינה יומיים"

מנמל חיפה נמסר בתגובה כי "הדברים שקריים באופן בוטה, לשון המעטה, ועומדים בניגוד מוחלט לנתונים האובייקטיביים של הרגולטור, רשות הספנות והנמלים המראים שיפור אדיר בתחום המטען הכללי והתפזורת בנמל חיפה, וזאת לאחר שהנמל רכש ציוד יעודי בעשרות מיליוני שקלים בשנתיים האחרונות לטיפול במוצרי תפזורת ומטען כללי".

עוד הוסיפו כי "התבטאויותיו של האדון אלי סיון אינן חדשות, ומידי כמה שבועות מופצים השקרים הללו, בכל פעם בכלי תקשורת אחר, עם נתונים שבינם לבין המציאות אין דבר וחצי דבר. פעם זו אוניה שכביכול ממתינה מחוץ לנמל והיא בכלל באיטליה, ופעם נתוני סיכום שנה בניגוד מוחלט לנתוני משרד התחבורה. לא בכדי אין גורם מקצועי, ולו אחד, המתייחס לדבריו של האדון אלי סיון ברצינות. זה האיש, הרבה כותרות שאין מאחוריהן כל אמת.  נמל חיפה ימשיך להשקיע כסף רב ומשאבים רבים נוספים בשיפור השירות המתמיד ללקוחות על מנת להישאר הנמל המוביל בישראל בשירות ללקוחות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!